פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ההשפעה המפתיעה של פעילות גופנית על המוח

      מחקר חדש מגלה כי כושר גופני מעלה את כמות החומר האפור במוח, ועשוי להשפיע לטובה על כישורים שכליים. ד"ר עידו מגן מסביר מדוע מדובר בבשורה, בעיקר עבור ילדים בעלי עודף משקל

      מוח אנושי (ShutterStock)
      יותר פעילות גופנית - יותר חומר אפור (הדמיה: shutterstock)

      אין מחלוקת על כך שפעילות גופנית חשובה לסיבולת לב-ריאה ולמניעת מחלות לב, השמנה ומוות בגיל צעיר. אולם כעת מתברר שהיא עשויה להיות חשובה לדבר נוסף – היכולת השכלית שלנו. חוקרים מאוניברסיטת גרנדה בספרד הראו לראשונה, שכושר גופני אצל ילדים עשוי להשפיע על מבנה המוח שלהם, ועל כן גם על הצלחתם בלימודים.

      עוד בנושא:
      פעילות גופנית מאטה את הזדקנות המוח ב-10 שנים
      פעילות גופנית לא תעשה אתכם רזים יותר
      מדענים גילו: כך פעילות גופנית מגנה על הגוף מפני סרטן

      כבר שנים רבות ידוע שהשמנה קשורה לשינויים מבניים במוח. למשל, המוח של אנשים שמנים "זקן" בעשר שנים מזה של אנשים רזים. אולם עד כה לא נבדק אצל ילדי בית ספר שסובלים מעודף משקל, הקשר שבין הכושר הגופני שלהם לנפח החומר האפור – כלל גופי התאים במוח. מחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Neuroimage, מצא בשיטות הדמיה, שאצל ילדים שמפגינים תפקוד מוטורי (תנועתי) טוב ויכולת ניצול חמצן משופרת, רואים גם גידול בנפח החומר האפור בקליפת המוח ומתחתיה.

      ילד משחק כדורגל (ShutterStock)
      מוח מפותח יותר. ילד משחק כדורגל (אילוסטרציה: shutterstock)

      המחקר הוא חלק מפרויקט ActiveBrains, ניסוי קליני מבוקר הכולל למעלה ממאה ילדים בעלי משקל עודף, בהובלת פרנסיסקו אורטגה (Ortega). המחקר מתנהל בעיקר במכון לבריאות וספורט ובמרכז לחקר ההתנהגות, המוח והנפש של אוניברסיטת גרנדה. "אנו בודקים אם המוח של ילדים בעלי כושר גופני טוב שונה מזה של ילדים עם כושר גופני רע ואם זה משפיע על הישגיהם בלימודים", צוטט אורטגה באתר Eurekalert. "התשובה קצרה ומשכנעת: כן, הכושר הגופני של ילדים קשור ישירות להבדלים בין מבני מוח חשובים, וזה משתקף בהצלחה טובה יותר בלימודים".

      המחקר קושר בין תפקוד תנועתי משופר לבין נפח גדול יותר של החומר האפור בשני אזורים שחיוניים לעיבוד שפה ולקריאה: הפיתול הקדמי התחתון (Inferior frontal gyrus) והפיתול הרקתי העליון (Superior temporal gyrus). עם זאת, לא נמצא קשר בין עוצמת השרירים לנפח החומר האפור באף אחד מאזורי המוח.

      גם ניצול יעיל של חמצן היה קשור לגידול בנפח החומר האפור באזורים כמו הקליפה הקדם-מוטורית, קליפת המוח הראייתית העיקרית וגם ההיפוקמפוס והגרעין הזנבי – כולם אזורים במוח שחשובים לקבלת החלטות, וגם ללמידה ולתהליכים מוטוריים וחזותיים.

      למחקר יש השלכות חשובות, שכן הפעילות הגופנית בחברות המערביות נמצאת בירידה, ואילו מספר הילדים בעלי עודף משקל עולה בהתמדה. מנקודת הראות של בריאות הציבור, קידום העיסוק בפעילות גופנית עשוי להועיל לא רק לבריאות הפיזית אלא גם ליכולת השכלית.

      ילד קופץ בטרמפולינה (ShutterStock)
      פעילות גופנית מחזקת את האזורים שחיוניים לעיבוד שפה ולקריאה (אילוסטרציה: shutterstock)

      אירן אסטבן-קורנחו (Esteban-Cornejo), פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטה והמחברת הראשית של מאמר המחקר, אומרת כי "כושר הוא דבר שאפשר לשנות באימון גופני. שילוב של תרגילים שמשפרים את יכולת ניצול החמצן ואת היכולת התנועתית עשוי לסייע להתפתחות המוח ולשיפור ההישגים הלימודיים של ילדים בעלי משקל עודף".

      לאור זאת קראים החוקרים למוסדות חינוך ולגופים שעוסקים בבריאות הציבור להפיק תועלת מהממצאים: "אנו פונים בעיקר למחוקקים ולמורים עצמם, שהם החוליה האחרונה בשרשרת של מערכת החינוך. בית ספר הוא המסגרת היחידה שבה כל הילדים מחויבים על פי החוק להימצא במשך עשר שנים לפחות, ובתור שכזה הוא מספק סביבה אידיאלית למתן המלצות לפעילות גופנית".

      המחקר, אם כן, מעורר תקווה שאפשר יהיה לשפר יכולת שכלית במקרים מסוימים על ידי אימון גופני. יידרשו מחקרים נוספים, שיימשכו זמן רב הרבה יותר, כדי לשפוך אור על התרומה המלאה של פעילות גופנית להתפתחות המוח, אם היא אכן משמעותית.

      ד"ר עידו מגן מתמחה בכיר במכון ויצמן למדע וכתב באתר מכון דוידסון