בווידאו: 100 שנים של פעילות גופנית
אנחנו אומנם יודעים שפעילות גופנית היא טובה לגוף, אבל כעת מחקר חדש מגלה שהיא יכולה גם להאט את הזדקנות של המוח בכ-10 שנים.
המחקר שפורסם בכתב העת Neurology הוא מהראשונים שממש מתרגם את השפעת הספורט על המוח למספרים. החוקרים ממחלקת בריאות הציבור באוניברסיטת מיאמי שאלו קבוצה של 1,228 גברים ונשים מרקעים אתניים וסוציו-אקונומיים שונים על הרגלי הפעילות הגופנית שלהם. בנוסף, המשתתפים ענו גם על שאלות שבחנו את היכולות הקוגניטיביות שלהם, כולל הזיכרון, הארגון ומהירות המחשבה. חמש שנים לאחר מכן, המבחנים האלה בוצעו שוב על כמחצית מקבוצת המחקר המקורית.
התוצאות הראו כי האנשים שדיווחו שהם עושים יותר פעילות הדגימו גם ציונים גבוהים יותר במבחנים - מה שנמצא כבר במחקרים אחרים, שהראו קשר בין פעילות גופנית לבריאות מוח טובה יותר. אבל כאשר החוקרים לקחו בחשבון את ההשפעה שלגורמים כמו לחץ דם גבוה, סוכרת ומחלות לב יכולה להיות על תפקוד המוח, הקשר נעלם. מצבים רפואיים אלו משפיעים על זרימת הדם למוח, ולכן יכולים לפגום ביכולות הקוגנטיביות, הסביר ד"ר קלינטון רייט, מרצה לנוירולוגיה ובריאות הציבור באוניברסיטת מיאמי והחוקר הבכיר ביותר החתום על המחקר. לטענתו, "זה מראה כי לאנשים עם רמות פעילות גופנית נמוכות היה גם עומס גדול יותר של גורמי הסיכון".
החוקרים החליטו למקד את מחקרם רק באנשים שלא הדגימו את גורמי הסיכון הללו, ובדקו את ציוניהם בתחילת המחקר ובחלקו השני. הם מצאו מגמות דומות לפיהן מי שביצעו פעילות גופנית קיבלו ציונים גבוהים יותר במבחנים הקוגנטיביים, ואילו מי היו פחות פעילים גופנית נטו להיות בעלי ציונים נמוכים. הפעם, גם לאחר שהשפעתם של גורמים מסיחים אחרים נלקחה בחשבון, החוקרים מצאו שמגמה זו נותרה חזקה בשני תחומים בפרט: מהירות חשיבה וזיכרון של אירועי עבר ספציפיים.
שיקום נפגעי שבץ
החוקרים גם מצאו כי בקרב מי שהתעמלו פחות נרשמה ירידה חדה יותר ביכולות הקונטיביות בהשוואה של ציוניהם בתחילת המחקר ובסופו. שיעור הירידה ביכולות הקונטיביות היה שווה ערך לירידה שמתרחשת במהלך תהליך הזדקנות נורמלית שמשכו כ-10 שנים, סיכמו החוקרים.
הנתונים אינם מוכיחים כי פעילות גופנית יכולה להפוך או למנוע ירידה ביכולות השכליות. אבל בהחלט ניתן להסיק מהם שפעילות גופנית עשויה לעזור לאנשים עם בעיות זרימת דם אל המוח, כגון נפגעי שבץ, לשמור על הסטטוס הקוגניטיבי שלהם. במסגרת מחקרו הבא של רייט, שכבר יצא לדרך, הוא עוקב אחר קבוצה כזאת של חולים, שפעילותם תנוטר בזמן שהם מבצעים פעילויות גופניות שונות כדי לבחון האם יש הבדל בתפקודם במבחנים קוגנטיביים לאורך זמן.