גברים, אל תעבדו קשה כל כך. אתם עלולים להקריח מזה

מחקר חדש בחן קשר בין שעות עבודה ואובדן שיער אצל גברים. במחקר נמצא שאלו שעבדו מעל 52 שעות בשבוע העלו את הסיכוי שלהם להתקרחות מוקדמת בארבעה אחוזים. החוקרים מציעים למחוקקים להגביל את מספר השעות בהן ניתן להעסיק אנשים

29/10/2019
המחקר הראשון שבחן את ההשפעה של שעות עבודה ארוכות על נשירת שיער. גיף ג'ורג' מסיינפלד(צילום: Giphy)

גברים ברחבי העולם, ובישראל בפרט, מבלים זמן ניכר מחייהם במלחמה בשיער שלהם. בזמן שנשים רבות מביטות במראה בחשש מקמטים חדשים, גברים מחפשים סימנים ראשונים לדלדול בכמות השערות בקרקפת או עוקבים בדאגה אחר מצב המפרצים. לאורך השנים מנסים מחקרים רבים למפות את הגורמים המשפיעים על ההתקרחות הגברית, ועכשיו מצטרף מחקר חדש עם תובנה חדשה.

עוד בוואלה!

הסיבות לנשירת שיער מוגברת והפתרון הטבעי שיכול לעזור לכם

לכתבה המלאה

מדענים גילו שגברים שעבדו יותר מ-52 שעות בשבוע איבדו את שיערם במהירות כפולה מאלה שבילו בעבודה פחות מ-40 שעות. הם אומרים שהסיבה לכך היא ככל הנראה סטרס שנגרם בעקבות זמן ממושך ורציף של עבודה. החוקרים, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת סונגקיונקוואן (Sungkyunkwan) בדרום קוריאה, בדקו יותר מ-13 אלף גברים עובדים, והם כנראה הראשונים שבחנו באופן ספציפי את ההשפעה של שעות עבודה ארוכות על נשירת שיער.

אנחנו כבר יודעים ששינויים ברמות ההורמונים המתרחשים בזמן לחץ עלולים לזרוע הרס בכמה אזורים בגוף. הפרשה מוגברת של הורמוני הסטרס, אדרנלין וקורטיזול, עלולה בין היתר להחליש את המערכת החיסונית, להעלות את לחץ הדם, לשבש את הזיכרון, להעלות את רמות הכולסטרול ואף לגרום לנו לאבד את זה כשאנחנו רעבים. הורמונים יכולים גם לעכב את דפוסי הצמיחה של זקיקי השיער בקרקפת. של הגברים לפחות.

מחקרים קודמים הראו שלחץ גורם למערכת החיסונית לתקוף את הזקיקים הללו, מסיבות שטרם ידועות. נהוג לחשוב שהסטרס גורם לשיער להיכנס בטרם עת לשלב קטגן, שמסמן את סוף הצמיחה הפעילה של השיער. כיוון שלא צומחות שערות חדשות בשלב זה, כאשר הן נושרות נותר מעין "טלאי" קירח במקומן.

הגורם לבעיה הוא מתח שמזיק לזקיקים. גבר בודק מפרצים בשיער(צילום: ShutterStock)

כאמור, החוקרים הדרום קוריאנים בדקו 13,391 גברים בגילאי 20 עד 59 בין השנים 2013-2017. הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות: קבוצת "נורמלי" - למי שעבדו 40 שעות בשבוע, קבוצת "ארוך" - עבדו עד 52 שעות שבועיות, וקבוצת "הרבה יותר" - שבה עבדו מעל 52 שעות בשבוע. גם גיל, מצב משפחתי, השכלה, הכנסה חודשית של משק הבית, עישון והלו"ז בעבודה נלקחו בחשבון במחקר. נשים לא נבדקו כלל.

במחקר נמצא קשר משמעותי בין שעות עבודה ארוכות להתפתחות אלופציה (קרחת), או נשירת שיער. בסיומו, מקרי ההתקרחות בקבוצה הרגילה היו שני אחוזים. בקבוצת "ארוך" זה היה שלושה אחוזים, ובקבוצת "הרבה יותר" כמעט ארבעה. לטענת החוקרים, הגורם לבעיה הוא מתח שמזיק לזקיקים וגורם לשיער להיכנס לשלב ה"קטגן".

הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות לפי שעות העבודה שלהם. גבר במשרד(צילום: ShutterStock)

לדברי קיונג-הון סון, החוקר המוביל, נדרשות בחברה שלנו התערבויות לקידום שעות עבודה מתאימות וסבירות. "הגבלת שעות העבודה על מנת למנוע התפתחות אלופציה נחוצה יותר לעובדים צעירים יותר, בגילאי העשרים והשלושים, בהם מתחילים להופיע תסמיני נשירת שיער", אמר.

סון הוסיף: "הרבה מחקרים חשפו את מנגנון התפתחות האלופציה על ידי לחץ. בניסויים שנעשו בעכברים, מתח היה קשור באופן משמעותי לעיכוב צמיחת השיער, שינוי במחזור הקטגן ונזק לזקיקי השיער. מחקרים אחרים העלו כי מתח יכול להשפיע על פציעות, דלקת של זקיקי השיער, גרימת מוות של תאים ועיכוב צמיחת השיער. על סמך אותם מחקרים אנו יכולים להניח בזהירות שהקשר בין שעות עבודה ארוכות להתקרחות מוקדמת עלול להיות מתווך על ידי לחץ שקשור לעבודה".

אגב, לפי דוח של ה-OECD שפורסם ב-2018, ישראל נמצאת במקום ה-7 מבין המדינות שנדגמו עם ממוצע של 40.6 שעות עבודה שבועיות בשנת 2016 (כשממוצע המדינות עומד על 36.8 שעות), ולמעשה ישראל היא המדינה בה עובדים הכי הרבה שעות בעולם המערבי.

גבר מקריח. ShutterStock
השיער האנושי עובר שלושה מחזורי צמיחה: אנאגן, קטגן, הטלוגן. שיער מקריח(צילום: ShutterStock)

המחקר התקבל בברכה על ידי המנתח המוביל בתחום השתלת ושיקום השיער בבריטניה, ד"ר בסאם פרג'ו, שהסביר לאתר MailOnline כיצד לחץ יכול לעתים קרובות להיות הטריגר גם לסוגים אחרים של אובדן שיער: "הלחץ שנגרם בגלל שעות עבודה ארוכות עשוי להיות תהליך שהולך ומחמיר עם הזמן ועם ההתבגרות, אך אירועים מלחיצים אחרים יכולים לעורר נשירת שיער הרבה יותר מידית. זה נראה לעתים קרובות אצל נשים שסבלו מלידות ילדים טראומטיות".

השיער האנושי עובר שלושה מחזורי צמיחה:

"אנאגן" - שלב הגדילה: תאי שורש השערה מתחלקים במהירות, והשערה מתחילה לצמוח מתוך העור. השיער צומח כחצי סנטימטר בחודש. נמשך כשלוש עד חמש שנים.

"קטגן" - שלב הסיום: אותות מהגוף מביאים לעצירה של גדילת השערה. השערה מתנתקת מהזקיק, עדיין ממוקמת בעור אך כבר לא מקבלת אספקת דם ומתחילה להידחק החוצה. נמשך כשבועיים-שלושה.

"הטלוגן" - שלב המנוחה: זקיק השערה נח ומתחדש, כדי שיוכל לתמוך בשערה חדשה. השערה נושרת והזקיק נשאר לא פעיל במשך כשלושה חודשים, לפני שחוזרים על כל התהליך.

שכיחות של לחץ קיצוני עלולה לזעזע את המערכת

"בדרך כלל, כעשרה אחוזים מהשערות בראש נמצאות בשלב הטלוגן", מסביר ד"ר פרג'ו, "אולם שכיחות של לחץ קיצוני עלולה לזעזע את המערכת, ולהעלות משמעותית את אחוז השיער בשלב זה וכך כמות השיער הנושר גדולה מהקצב הטבעי של איבוד שיער. מצב זה נקרא 'נשירת שיער עודפת' ולמרות העובדה שהשיער 'יתקן' את עצמו בעוד כמה חודשים, זה יכול להיות ממש מצער עבור המטופל".

התקרחות נפוצה (Andregonic alopecia) - גברית או נקבית - היא הסוג הנפוץ ביותר לאובדן שיער. בתהליך זה שלב הצמיחה מתקצר ושלב המנוחה מתחיל מוקדם יותר. מצב זה מאפשר גדילה של שיערות קצרות בלבד כך שהאזור נראה דליל יותר. ההתקרחות הנפוצה משפיעה על אחד מכל שלושה גברים בשנות ה-30 לחייהם ועל כמעט מחצית מהגברים בשנות ה-40.

מלבד שעות עבודה ארוכות, גורמים מוכרים לאובדן שיער הם גנטיקה, מתח, זיהום, חוסר איזון של הורמוני אנדרוגן, הפרעות במחזור הדם, חוסר איזון תזונתי ושימוש בסמים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully