מתלוננים כל הזמן? כך זה משפיע לכם על הבריאות

הדחקה לא עושה לאף אחד מאיתנו טוב. היא גורמת לרגשות לבעבע בפנים והופכת אותנו לעצבניים, לחוצים, ופחות מסוגלים להתמודד עם קשיים ועם מצבים נפשיים מורכבים. כל מומחה שתבקשו את דעתו בנושא יגיד לכם באופן חד משמעי שעדיף להביע רגשות ולא להדחיק אותם שוב ושוב - אבל חשוב לא פחות להבין מתי עובר הגבול בין הבעת רגשות לגיטימית לבין "התלוננות כרונית".

עוד בנושא:
לעזאזל: מחקר חדש גילה יתרון מפתיע לאנשים שמקללים
בלי חרטות: למה אתם מרגישים חרטה ומה אתם יכולים לעשות בקשר לזה
תחשבו טוב יהיה טוב: חשיבה חיובית תעשה אתכם בריאים

כדאי ואפילו רצוי ביותר שכל אחד מאיתנו ייתן לתסכול, לכעס ולעצבות שלו לצאת החוצה בשיחות עם אנשים שהוא מרגיש שהוא יכול להישען עליהם, אבל במקביל חשוב לשים לב שזה לא הופך לנושא השיחה המרכזי שלכם עם האנשים שסביבכם או לדבר העיקרי שאתם חושבים עליו. כדי להבין מדוע, בואו נבדוק איך הנטייה להתלונן משפיעה לנו על הגוף והנפש:

המוח שלנו עובד בצורה די מרתקת - יש בו כ-100 מיליארד תאי עצב שנקראים נוירונים ובניהם יש סינפסות שמהוות את נקודות החיבור שמאפשרות להם לתקשר זה עם זה. בכל פעם שמחשבה חולפת במוחנו, העברת המידע בין הסינפסות יוצר מעין "גשר" בניהן, כך שבפעם הבאה שנפעיל את המוח בצורה דומה - המידע יעבור בצורה חלקה, מהירה ורציפה יותר. כך המוח למעשה "מחווט" את עצמו כדי להקל על עצמנו לבצע תהליכי חשיבה שהוא משתמש בהם בתדירות גבוהה.

התהליך מאפשר לנו ללמוד דברים מהר יותר, לרכוש כישורים שונים ביעילות ו"לאמן" את המוח ממש כמו את שרירי הגוף, אבל לא רק. מחקרים מראים שככל שאנחנו "מרגילים" את המוח לחשוב על דברים שליליים, אנחנו מחזקים את ההקשרים העצביים שתומכים בצורת החשיבה הזאת ומגבירים את הנטייה למחשבות שליליות בעתיד. במילים אחרות, כשאתם מתמקדים בשלילי ועושים את זה הרבה - אתם יוצרים מעגל של מחשבות שליליות שרק מזין את עצמו ומתעצם עם הזמן.

מנגד, בקרב אנשים שעוסקים רבות בהכרת תודה, מתפללים או מתרגלים מדיטציה באופן קבוע - המוח נוטה לחשיבה חיובית יותר ממוחם של אנשים שמורגלים להתלונן - כך עולה כמעט מכל מחקר משמעותי שנערך בנושא.

אחד המחקרים המסקרנים בנושא הזה פורסם בשנת 2008 בכתב העת Cerebral Cortex. במחקר נמצא כי בקרב אנשים שמתרגלים הכרת תודה יש פעילות מוגברת בהיפותלמוס במוח, אותו האזור שבין היתר תורם לוויסות הלחץ הנפשי. אנשים אלו גם נהנים מהגברת הפעילות באזור הטגמנטום שמעבד תחושות של עונג והנאה. מנגד, יש עדויות רבות לכך שאנשים שמתעסקים בשלילי נחשבים לחוצים יותר, מתקשים לווסת את הרגשות שלהם וסובלים יותר מכאבי ראש ומ"ערפול מחשבתי".

תלונות מרובות גורמות להפרשה מוגברת של "הורמון הסטרס" קורטיזול. זהו הורמון שמאיץ את פעילות הלב, מחדד את החושים ועוזר לנו להיערך למצבי חירום. עם זאת, יש לו גם לא מעט השפעות שליליות על הגוף. הוא מחליש את מערכת החיסון ובכך הופך אותנו לרגישים יותר למחלות ולזיהומים. הקורטיזול גם מעלה את לחץ הדם, מה שעלול להגביר את הסיכון לבעיות לב, השמנה, בעיות שינה וסוכרת.

מדענים מזהירים כי בריכוזים גבוהים, הקורטיזול עלול גם לשבש את הזיכרון ואת יכולת הלמידה שלנו, להעלות את רמות הכולסטרול ואפילו לפגוע בצפיפות העצמות. זה אמנם לא מסוכן אם מדובר באירועים נקודתיים, אך כשזה מצב כרוני, הוא כבר עלול לאיים על הבריאות.

אנחנו נוטים להאמין שהתלוננות תסייע לנו לפרוק את התסכול שמבעבע בנו ולהרגיש הרבה יותר טוב, אך פסיכולוגים מדגישים כי הנטייה להתלונן רק מעצימה את התיעוב העצמי, פוגעת בהערכה האישית וגורמת לנו להרגיש "תקועים" במקום לחשוב על פתרונות יצירתיים כדי לשפר את המצב.

עם הזמן הנטייה הזאת אף הופכת למנגנון ההתמודדות הטבעי שלנו, שנחשב פחות יעיל ממנגנוני התמודדות אחרים. אם זה לא מספיק, הנטייה להתלונן עלולה לפגוע במערכות היחסים שלנו ולהגביר את הסיכוי שנסבול מבידוד חברתי.

אז מה עושים במקום? מלמדים את עצמנו להתמודד עם הקשיים בצורה חיובית יותר, כזאת ששמה דגש על מה שטוב בחיים שלנו ולא על מה שאנחנו לא אוהבים. מודעות לנטייה שלנו להתלונן היא הדבר החשוב ביותר שיעזור לנו לשפר את המצב. הצעד הבא יהיה לאמץ הרגלים חיוביים שיסייעו להתמקד בחיובי.

במקום להתלונן, חשבו על דרכים לשיפור מצבים שעושים לכם רע. במקום לחזור הביתה כועסים ולבעוט בדברים, נסו לתרגל מדיטציה או יוגה שהוכחו כדרכים יעילות להתגבר על סטרס. במקום שיחה ארוכה עם חבר על כל מה שלא מסתדר לכם בחיים, כתבו ביומן דברים שאתם מוקירים עליהם תודה. במקום להשלים עם התקיעות והתסכול שלכם, היעזרו במטפל מקצועי כדי לשנות את צורת החשיבה שלכם.