וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בלי חרטות: למה אתם מרגישים חרטה ומה אתם יכולים לעשות בקשר לזה

אור יניר

2.6.2018 / 7:52

כמה פעמים בשבוע האחרון חשבתם "מה היה קורה אם..."? מחקר חדש בדק למה אנחנו מתחרטים כל כך הרבה, ומה זה אומר על האופי שלנו. הפסיכותרפיסט אור יניר עם כל הפרטים

אישה שמה את היד על הראש. ShutterStock
האם אתם חיים שאתם רוצים לחיות?/ShutterStock

בהנחה שאתם אנושיים, אם אבקש מכם לבחון את החיים שלכם, את כל הבחירות וההחלטות שקיבלתם במהלכם, יהיו שם כמה דברים שתרגישו חרטה בקשר אליהם - דברים שעשיתם ואולי ברטרוספקטיבה לא היו מאוד כדאיים, או דברים שלא עשיתם וכדאי שהייתם עושים. בכל מקרה, זו היתה הבחירה שלכם ועכשיו אתם צריכים לחיות איתה, ולפעמים זה לא דבר פשוט כל כך. לפעמים עול החרטה יושב עליכם והולך אתכם לכל מקום שתפנו, כמו צל. במציאות היום יומית של החיים, המורכבות שלהם והעליות והירידות שהם מכילים באופן בלתי נמנע, חרטה היא רגש טבעי, ובאופן מוצדק מעורר עניין בקרב חוקרים.

המחקר אודות חרטה הולך מעבר להזדמנויות שהוחמצו או פעולות שנעשו ואנחנו מתחרטים עליהן, וכעת חוקרים מתחילים לבדוק את הקשר בין חרטה לבין תפיסה עצמית באמצעות שאלות כמעט קיומיות כמו האם אתם יודעים בבירור מי אתם? האם אתם האדם שאתם רוצים להיות וחיים את החיים שאתם רוצים לחיות? האם אתם חיים באופן שמגשים את הרצונות שלכם וממלאים את התפקידים והאחריות שלכם כלפי אחרים?

עוד במדעי ההתנהגות:
מכורים לסמארטפון? אולי בגלל זה אתם לא בזוגיות
למה אנחנו בדיכאון ביום ההולדת שלנו?
איך אפשר לפחד פחות מהמוות?

שאלות כאלה הן שעמדו בבסיס מחקר חדש שתוצאותיו מציעות כי חרטות מתמשכות הן תוצאה של פער בין עצמי אקטואלי לעצמי אידיאלי, ולא בין עצמי אקטואלי לעצמי נדרש. או במילים פשוטות יותר- יש סיכוי גדול יותר שתשקעו בחרטה מתמשכת על דבר שהייתם יכולים לעשות, ולא על דבר שהייתם צריכים לעשות.

קעקוע חיו ללא חרטות באיטלקית של היידן פנטייר. GettyImages
אפשר בלי? קעקוע "חיו ללא חרטות" באיטלקית של היידן פנטייר/GettyImages

ההבחנה בין "יכול לעשות" לבין "צריך לעשות" מבוססת על תיאוריית פערי העצמי של הפסיכולוג אדוארד היגינס, וקשורה לאופן שבו אנחנו מעצבים את תחושת העצמיות שלנו, כאשר ניתן לחלק אותה לשלושה חלקים: עצמי אקטואלי - הייצוג של תכונות ואיכויות שאדם מאמין שיש לו בזמן נתון. עצמי אידיאלי - הייצוג של תכונות ואיכויות שאדם רוצה שיהיו לו במצב אידיאלי וקשור למטרות עתידיות ומשאלות. עצמי נדרש - הייצוג של תכונות ואיכויות שאדם מאמין שצריכות להיות לו, בהתבסס על תפקידים ומחויבויות חברתיות.

כשיש פער בין סוגי העצמי האלה, נוצרים רגשות שליליים. רגשות כמו אכזבה ועצבות למשל יכולים לנבוע מפער בין העצמי האקטואלי לבין העצמי האידיאלי, שעלול לגרום לאדם להרגיש שהוא לא חי את החיים שהיה רוצה. בשונה מכך, אם אדם מאמין שהוא לא מממש את העצמי הנדרש שלו וקיים פער בינו לבין העצמי האקטואלי, עלולים להתעורר אצלו רגשות כמו אשמה ופחד.

בהתבסס על התיאוריה הזו ביקשו החוקרים לבחון שתי השערות. האחת, שחרטות מתמשכות יהיו תוצאה של פער בין העצמי האקטואלי לבין העצמי האידיאלי יותר מאשר פער בין העצמי האקטואלי לבין העצמי הנדרש. השנייה, מתוך ניסיון להבין את המנגנון שעומד מאחורי ההבדלים בין הפערים, שהאופן בו אנחנו מתמודדים עם חרטה משפיע על המשך שלה בחיים.

עוד באותו נושא

על מה רוב האנשים מתחרטים?

לכתבה המלאה
סמיילי עצוב. ShutterStock
האופן בו אתם מתמודדים עם חרטה משפיע על המשך שלה/ShutterStock

לצורך בחינת ההשערות האלה ערכו החוקרים סדרה של שhשה ניסויים, שתוצאותיהם איששו את השערות המחקר. ההסבר שהציעו החוקרים לכך שפער בין העצמי האקטואלי לבין העצמי האידיאלי גורם לחרטות מתמשכות יותר הוא שפער בין העצמי האקטואלי לבין העצמי הנדרש מניע אותנו לפעולה מיידית לתיקון הנזק, ולכן זמן ההשפעה שלו הוא קצר יחסית. בניגוד לכך, פער בין העצמי האקטואלי לבין העצמי האידיאלי נתפס כפחות חמור ולא רק שלא מוביל לפעולה מיידית, הוא לעיתים מאוחסן "על אש קטנה", מה שמוביל לפער מתמשך ולכן לחרטה מתמשכת.

חיים ללא חרטות הם חיים בלתי אפשריים

לפעמים יש תחושה שהחברה שאנחנו חיים בה מנסה להעביר מסר שאנחנו צריכים - ויכולים - לחיות ללא חרטות. ייתכן שחברים שלכם אומרים לכם את זה, יכול להיות שאתם נתקלים בפרסומים שונים שאומרים לכם את זה או שמישהו בדיוק המליץ לכם על ספר שהשם שלו זה משהו כמו "לחיות ללא חרטות בחמישה צעדים פשוטים!". אבל האמת היא שחיים ללא חרטות הם חיים בלתי אפשריים משום שחרטה היא רגש טבעי ובסיסי. כולנו שואלים את עצמנו לפעמים "מה היה קורה אם...?" או אומרים לעצמנו שהיינו יכולים או היינו צריכים. וזה בסדר, כי זה חלק ממה שהופך אותנו לאנושיים.
אבל חשוב לזכור שלא כל החרטות נולדו שוות, והן משתנות מאדם לאדם בגורם שלהן, בעוצמה שלהן ובמשך הזמן בהתאם לסוגים שונים של עצמי. המידע הזה, שעולה מתוצאות המחקר, יכול לעזור לכם לצמצם את מידת החרטה שאתם מרגישים.

אם חשוב לכם יותר העצמי הנדרש שלכם ואתם נוטים להגדיר את עצמכם לפי המחויבויות ותחומי האחריות שלכם, ייתכן וכדאי לכם לעצור ולקחת מספיק זמן לחשוב לפני שאתם מחליטים משהו שמערב אנשים אחרים בחיים שלכם (שמושפעים מתחומי האחריות והתפקידים שלכם). מנגד, אם מה שמנחה אתכם בחיים הוא העצמי האידיאלי, דרך חשיבה כזו עלולה דווקא לגרום לכם לחרטות רבות וארוכות יותר. במצב כזה הדבר שיגרום לכם לפחות חרטה הוא החלטות שמקרבות אתכם לשאיפות ולרצונות שלכם ואינן קשורות לתכתיבים ותפקידים חברתיים.

לא משנה מי מסוגי העצמי הוא זה שמניע אתכם באופן משמעותי יותר, הצעד הראשון להפחתת החרטה שלכם זהה - דעו את עצמכם ומה מניע אתכם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully