פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מכורים לסמארטפון? אולי בגלל זה אתם לא בזוגיות

      יש לכם חבר שלא מצליח להתנתק מהנייד שלו וגם כשאתם משוחחים הוא לא מסוגל להניח אותו בצד? יש לכם חבר שהוא מעין 'רווק נצחי' כזה? הם אותו אדם, במקרה? מחקר גילה שלפחד ממחוייבות ולהתמכרות לטלפון יש מכנה משותף מעניין מאוד

      טלפון סמס ידיים איש מקליד הודעה טקסט סמאטרפון סלולרי (ShutterStock)
      לא קל להתנתק. טלפון נייד (אילוסטרציה: shutterstock)

      כמעט כל אחד מאיתנו מכיר לפחות אדם אחד שלא מסוגל לחיות בלי הטלפון הנייד שלו. כזה שאם הוא ישכח אותו בבית זה יהיה כמעט סוף העולם, שהוא איתו בכל מקום, וזה נורא מעצבן כשאתם יושבים לכוס קפה או בירה והוא לא מסוגל להפסיק להתעסק בנייד. ולא, זה לא לצרכי עבודה דחופים. כזה שהייתם אומרים שהוא מכור לפלאפון שלו. מעצבן, נכון?

      כמעט כל אחד מאיתנו גם מכיר אדם שהוא הטיפוס של רווק נצחי. מבחירה, בטח מבחירה. הוא חכם, מצליח, מצחיק, יש לו היגיינה סבירה ואפילו הייתם אומרים שהוא נאה. כזה שכל אחת (או אחד) היתה רוצה להביא לאמא. אבל מערכת היחסים הכי ארוכה שהיתה לו שאתם מסוגלים לזכור היא עם הפלאפון שלו, כי כל פעם שמישהי (או מישהו כמובן) מנסים איכשהו לקחת את מערכת היחסים איתו לשלב הבא הוא מיד אורז מזוודה עם כרטיס טיסה לכיוון אחד ושולף את אחת הגרסאות של המשפט "זה לא את זה אני, אני פשוט לא בנוי למחויבות".

      עוד בנושא:
      נומופוביה: האם כל העולם מפחד מהדבר הזה?
      עכשיו זה רשמי: הסמארטפון פוגע במוח אפילו בלי שתיגעו בו
      האם קנאה חשובה או הרסנית לזוגיות שלכם?

      בני זוג יושבים יחד ומביטים בסמארטפונים שלהם (ShutterStock)
      עוזר או מפריע לכם לזוגיות? בני זוג שקועים בנייד (אילוסטרציה: shutterstock)

      נסו רגע לחשוב על האנשים האלה שאתם מכירים. יכול להיות שאותו רווק נצחי שפוחד ממחויבות הוא גם זה שלא מסוגל לעזוב את הנייד? במילים אחרות - האם יש קיים קשר בין פחד ממחויבות לבין התמכרות לפלאפון? התוצאות של מחקר חדש שעתיד להתפרסם ממש בקרוב אומרות שכן, וכי המכנה המשותף לשני הדברים הוא סגנון היקשרות הימנעותי.

      תיאוריית ההיקשרות ואתם

      סגנון היקשרות הוא מושג שמגיע מתיאוריית ההיקשרות (Attachment Theory) שפיתח בשנות השבעים הפסיכואנליטיקאי הבריטי ג'ון בולבי ביחד עם הפסיכולוגית האמריקאית מרי איינסוורת'. בולבי ואיינסוורת' מנו ארבעה סוגים של סגנונות היקשרות, וביניהם סגנון היקשרות הימנעותי. הם גם חשבו שסגנון ההיקשרות שאנחנו מפתחים בילדות משפיע על המשך החיים שלנו ועל מערכות היחסים שלנו בבגרות. ההשערה הזו זכתה לביסוס מחקרי רחב ויציב החל מאמצע שנות ה-80, כאשר הטענה הרווחת גם היום היא שאותם אנשים שחוששים ממחויבות הם בעלי סגנון היקשרות הימנעותי.

      אישה מודאגת מביטה במסך הסמארטפון שלה (ShutterStock)
      הערכה עצמית נמוכה ורמות גבוהות של חרדה. אישה מודאגת מביטה בנייד (אילוסטרציה: shutterstock)

      כעת סגנון ההיקשרות הזה נקשר גם להתנהגויות אחרות שלכאורה אינן קשורות למערכות יחסים - אופן השימוש שלנו בטלפון הנייד. התמכרות לטלפון הנייד היא תופעה חדשה באופן יחסי, והמחקר אודותיה נוטה להתמקד בבעייתיות שבהתנהגות ולאו דווקא במכניזם שגורם לה. במחקר הנוכחי, נמצא שאנשים בעלי סגנון היקשרות הימנעותי נטו להפגין הערכה עצמית נמוכה יותר ורמות גבוהות יותר של חרדה, שני מדדים שקשורים להתמכרות לטלפון הנייד.

      במילים אחרות, היקשרות המנעותית עלולה להוביל להתמכרות לטלפון הנייד באמצעות חרדה גבוהה והערכה עצמית נמוכה. הממצאים האלה יכולים ללמד אותנו שאנחנו צריכים להיות מודעים לא רק לאופן השימוש בנייד - אם אנחנו רוצים להפחית את ההתמכרות הזו, אנחנו צריכים להתייחס לגורמים פסיכולוגיים כגון סגנון היקשרות, חרדה והערכה עצמית, ולא רק להתנהגות נראית.