פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      למה אנחנו בדיכאון ביום ההולדת שלנו?

      כשאנחנו ילדים יום הולדת זה זמן לחגיגה, אבל ככל שהזמן חולף היום הזה מתחיל להיות יותר ויותר מדכא. מה יש ביום הדי סתמי הזה שמצליח להעציב אותנו (חוץ מהזיקנה עצמה) ולמה מדובר ביום שנועד לאכזבות? הפסיכותרפיסט אור יניר עונה

      למה אנחנו בדיכאון ביום ההולדת שלנו?

      יש כמה דברים שאנשים עושים ביום ההולדת שלהם ואף אחד לא יבוא אליהם בטענות. להפוך למפלצת אובססיבית שבטוחה שהיא מרכז העולם ("זה יום ההולדת שלי!!!"), לפנק את עצמם במתנה דקדנטית במחיר משכורת דו חודשית של עצמם, לסיים את הלילה שיכורים מדי כשכל מה שהם יכולים לעשות הוא להתלונן ולבכות באופן לא מאוד חינני על זה שהם מזדקנים. זה יום ההולדת שלהם, וכמילות השיר -and I'll cry if I want to.

      ילד/ת יום ההולדת מתחילים את החגיגות כשהם לבושים ונראים כאילו יצאו מקטלוג, מפזרים הערות על כמה הם מרגישים זקנים, כולם צוחקים ומתלוננים ביחד איתם, אולי בגלל שבפנים גם הם מרגישים ככה. ככל שהמסיבה ממשיכה ככה המראה המתוקתק הולך ודועך, לעיתים קרובות בעזרת אלכוהול, והבדיחות על הזקנה הופכות לתלונות של ממש בנוגע לכמעט כל תחום בחיים. כל מחשבה שלילית שהיתה בשנה החולפת נראית עכשיו ב-K4, גם אם בכל יום אחר היא לא ממש משנה. בסוף המסיבה הם כבר נראים כמו תאונה של עוגת יום הולדת. קלישאות, אני יודע, אבל קלישאות כאלה ודומות להן מגיעות לקליניקה של כמעט כל איש טיפול, ואם תחשבו רגע על כל מסיבות יום ההולדת שלקחתם בהן חלק, תראו שלפעמים קלישאות נכונות.

      עוד במדעי ההתנהגות:
      איך אפשר לפחד פחות מהמוות?
      זה ניקוי הרעלים הכי חשוב שאתם צריכים לעשות
      איך לבחור מטפל בצורה הטובה ביותר?

      ויש כאלה שבכלל לא עוברים את זה, משום שיום ההולדת שלהם נכלל ברשימת הימים הנוראים, מלווה בתחושת דיכאון וחרדה בימים שלפניו ולאף אחד אסור להזכיר אותו, בטח שלא לחגוג אותו.

      לכאורה, זה אמור להיות יום שמח, אז מה יכול להיות כל כך מדכא?

      ספירת מלאי

      במחקר מ-2014 שכלל יותר מ-42 אלף משתתפים ממאה מדינות מצאו החוקרים שבימי הולדת, ובעיקר בכאלה שלפני עשור חדש (29, 39, 49 וכו') אנשים בוחנים את משמעות החיים שלהם באופן מעמיק יותר מבדרך כלל ומקבלים החלטות גדולות ומשמעותיות יותר (שלא תמיד יוצאות לפועל ונגררות ליום ההולדת הבא). אפשר להעביר לא מעט ביקורת על המחקר הזה, אבל עצם זה שעלתה שאלת מחקר כזו מלמד אותנו שבימי הולדת יש משהו שונה מימים אחרים.

      בר רפאלי (ניר פקין)
      ויש גם כמה יחידי סגולה שעפים על זה. ציפי ובר רפאלי (צילום: ניר פקין)

      יום ההולדת שלנו, מאפשר לנו במידה רבה יותר מ"סתם" ימים אחרים (שאין בהם שום דבר שונה, פרט לעובדה היבשה והמקרית שביום הזה לפי כך וכך שנים נולדנו) לעצור ולהסתכל על החיים מחוץ לזמן שהם מתקיימים ולהעריך אותם. מעין סקירה שנתית שבה אנחנו מעריכים עד כמה אנחנו מרוצים מהחיים או שחסר בהם משהו. הבחינה הזו מעוררת ומחדדת (גם אם באופן זמני) את ההבנה שלזמן יש רק כיוון אחד והוא הולך ומתקצר. זו הבנה שמגיעה ככל שמתבגרים ועלולה לגרום למערבולת רגשית, במיוחד אם יש לכם נטייה לביקורת עצמית.

      המבט הפנימי שלנו יכול ללכת לכיוון העתיד, אי הוודאות הגלומה בו וההזדקנות (ובסופו של דבר המוות הבלתי נמנע), ואלה דברים שמעוררים חרדה בקרב לא מעט אנשים. המבט הפנימי שלנו יכול גם ללכת לכיוון ההפוך, לעבר, ושם אנחנו עשויים לבחון מה השגנו בזמן שחלף עד כה. יש לזה קשר הדוק לאופן שבו אנחנו מתייחסים לציפיות שלנו מעצמנו ולציפיות שיש מאיתנו בגילאים שונים ומשווים אותן למצב האקטואלי שלנו (למשל "עד גיל 21 תגיעו לירח", "את בת 30 ועוד לא התחתנת?", "אתה בן 33 כבר, מה עם ילדים?"). אם אנחנו מרגישים שאנחנו לא במקום בו קיווינו וציפינו להיות בשלב הזה של החיים, זה יכול לעורר תחושות של תסכול, אכזבה וערך עצמי נמוך.

      קאיפו כהן וגילה אלמגור, מתוך "הקיץ של אביה" (צילום מסך)
      הפחד של כולנו. הקיץ של אביה (צילום מסך)

      דבר נוסף שיכול לקרות בימי הולדת, ואולי במיוחד מאז התפתחות הרשתות החברתיות, הוא הצורך שלנו להרגיש נאהבים ושייכים, והפחד שלנו לא להרגיש ככה. כמה אנשים אתם מכירים שביום ההולדת שלהם חוסמים את הוול שלהם בפייסבוק לברכות של אחרים ואומרים שהם לא רוצים להתעסק בזה? גם זה נובע בחלקו מציפיות שיש לנו, רצון וציפיה שכל מי שהכרנו אי פעם יכתוב לנו ברכה אישית ומרגשת ובתוך כל זה נרגיש הכי מקובלים ושייכים, ומול זה חשש שזה יגמר בגרסה המודרנית של הקיץ של אביה.

      אפשר לעשות את זה גם אחרת

      אם אתם סובלים מדיכאון יום הולדת, הנה כמה דברים שאתם יכולים לעשות כדי להקל עליו:

      - מצאו את הדרך הכי טובה עבורכם לציין את היום הזה - לכל אחד יש דרך אחרת לציין את יום ההולדת שלו. אחד יכול לתכנן מסיבה אקסטרווגנטית ומוגזמת במיוחד, ואחר יכול לשתות בירה בבית שם שני חברים. כל הדרכים לגיטימיות ואין דרך שבה צריך לעשות את זה. מצאו את האופן שבו הכי מתאים לכם לעשות את זה. כן, גם לא לעשות כלום זה בסדר.

      - נהלו את הציפיות שלכם - להיות ריאליים בנוגע לציפיות שלכם מיום ההולדת יכול למנוע אכזבה (למשל, אל תצפו לשיחת טלפון וברכה נוגעת ללב מקרוב משפחה או חבר שלא דיברתם איתו חמש שנים. מצד שני, אם זה יקרה, תוכלו להיות מופתעים לטובה).

      -הימנעו מ-FOMO. תכננו את מה שאתם רוצים, ושכחו מהמסיבות האחרות - אל תשוו את האת יום ההולדת שלכם ליום ההולדת של אחרים.

      - אם הזדקנות היא חלק ממה שמציק לכם ביום ההולדת, נסו לחשוב דווקא על היתרונות שבכך (למשל, מחקרים מראים שיש שיפור ברווחה הנפשית של אנשים מבוגרים לעומת צעירים, ושצעירים נוטים להיות נוירוטיים יותר, אז אולי בכל זאת יש למה לצפות).