ההבדל המשמעותי בין תינוקות שנולדו בקיסרי לכאלה שנולדו בלידה רגילה

בווידאו: האישה שהרוויחה הכל - ילדה תוך כדי שינה

ברשימת השיקולים לבחירה בין לידה רגילה ללידה בניתוח קיסרי, בהנחה שזה נתון לבחירה, אפשר למצוא מחקרים רבים הטוענים להשלכות רפואיות שונות על היילוד כתוצאה מצורת הלידה. כעת אפשר להוסיף מחקר חדש לרשימה, שבודק קשר אפשרי בין הדרך בה נולדנו למערכת החיסונית שלנו. המחקר משווה בין המיקרוביוטה של המעי בגופם של תינוקות בני יומם שהגיחו לאוויר העולם בלידה רגילה (נרתיקית) לעומת אלה שנולדו בניתוח קיסרי.

מיקרוביום, מיקרוביוטה או הפלורה החיידקית הם החיידקים שמאכלסים את גופנו באופן טבעי ונמצאים בכל חלקי הגוף. ממערכת הנשימה, דרך העיכול, השתן, העור ועד איברי הרבייה. המיקרוביום מתחיל להיווצר עם הלידה ועובר שינויים לאורך שנות חיינו, ולרוב אנחנו אפילו לא מרגישים בכך. מיקרוביום במעיים היא מערכת אקולוגית מורכבת של מיליוני חיידקים, הנחשבת על ידי מדענים כמשמעותית להתפתחותה של מערכת החיסון. מחקרים קודמים הראו השפעה בין היעדר חשיפה לחיידקים מסוימים בתחילת החיים לבין מחלות אוטואימוניות כמו אסתמה, אלרגיות וסוכרת. המדענים עדיין לא הצליחו להבין עד כמה חשוב המיקרוביום הראשוני של המעי לחסינות ובריאות עתידית וכיצד המיקרוביום של התינוק מתפתח, אך לדבריהם הפרויקט הגדול הזה, שנקרא גם baby biome, פתח צוהר, קטן ככל שיהיה, להבנה שלנו של התפתחות המערכת החיסונית האנושית.

במחקר, שפורסם בכתב העת Nature, השתמשו מדענים מהקולג' האוניברסיטאי בלונדון, מכון Wellcome Sanger ואוניברסיטת בירמינגהם ברצפי DNA, כדי לנתח יותר מ-1,600 דגימות חיידקי מעיים של 175 אימהות וכמעט 600 תינוקות. הדגימות נלקחו מאימהות ומתינוקות בני ארבעה, שבעה ו -21 יום, החוקרים מצאו הבדל משמעותי בין שתי שיטות הלידה: התינוקות שנולדו בלידה רגילה (וגינלית) קיבלו את מרבית חיידקי המעי שלהם מאימם, ואילו אצל התינוקות שנולדו בקיסרי נמצא שהם לא קיבלו חיידקים מאימם אלא חיידקים המקושרים לסביבת בית החולים, ומועדים יותר לפתח עמידות גדולה יותר לתרופות. כלומר, יכול להשתמע מכך שהם מוחלשים יותר. עם זאת, המדענים שהיו מעורבים במחקר הסבירו שעדיין לא ברור כיצד ישפיע הבדל זה על בריאותם העתידית של הילדים, והבהירו שהממצאים לא אמורים להרתיע נשים מלידות בניתוח קיסרי.

בתדריך שהעביר על התוצאות הסביר פיטר ברוקלהורסט, פרופסור מאוניברסיטת ברמינגהם וממובילי המחקר: "השבועות הראשונים לחייו של תינוק הם חלון קריטי להתפתחות מערכת החיסון של התינוק, אך אנו יודעים מעט מאוד על כך. עלינו לבצע מעקב אחר התינוקות הללו לאורך התבגרותם ולראות אם הבדלים מוקדמים במיקרוביוטה מובילים לבעיות בריאותיות. כרגע אנחנו לא מבינים את ההשלכות ארוכות הטווח של זה", הודה ברוקלהרסט. "ברור שזה מורכב ואנחנו רק מתחילים לגרד את פני השטח".

מחקר קודם, שנערך בשנת 2018 ופורסם בכתב העת Journal of Allergy & Immunology חשף קשר בין סוג הלידה ואלרגיות מהם התינוק עלול לסבול בעתיד. לטענת החוקרים, ילדים שנולדו בניתוח קיסרי היו בעלי סיכון גבוה יותר לסבול מאלרגיות לעומת תינוקות שנולדו בלידה רגילה. עם זאת, התוצאות היו הפוכות לגמרי במקרים בהם הילדים נולדו לפני הזמן. החוקרים הסבירו שהקשר בין סוג הלידה והסיכוי לפתח אלרגיה נעוץ כנראה בהשפעה החיובית של החשיפה של התינוק למיקרופלורה (אוכלוסיית החיידקים הטבעית) בנרתיק.

כאמור, המדענים לא טוענים שלידה בניתוח קיסרי פוגעת בבריאות התינוק בגלל חיידקי המעיים שלו ובכל זאת, מי שרוצה להעניק לתינוק כמה חיידקים ממנה יכולה להצטרף לטרנד המכונה Seeding (בעברית "זריעה"), שכולל מריחת התינוק שזה עתה נולד בשכבה סמיכה של חיידקים שמוצאם בנרתיק האם, כדי לחשוף אותו לחיידקים שלה ובכך לספק לו הגנה ראשונית.