רובנו שמענו את הקביעה שהרחם הוא אחת הסביבות השמורות והנקיות ביותר מחיידקים. לאורך השנים האחרונות היו מספר מחקרים שניסו לבדוק האם ההנחה הזאת מבוססת, ובחנו שיליות טריות ומי שפיר ואפילו את המקוניום - הצואה הראשונית של התינוק. בכל המחקרים הללו נמצאו ממצאים המצביעים על מציאות שונה ממה שהתרגלנו להאמין, קרי שישנה נוכחות חיידקית גם בתוך הרחם, ברמות הרבה יותר גבוהות מכפי שנהוג לחשוב.
אלא שהאתגר המדעי עד כה היה להוכיח מעל לכל ספק שמקור הממצאים החיידקיים הוא ברחם עצמו, ולא בזיהום משני שדבק בדגימות. במחקר חדש נקטו החוקרים אמצעי זהירות מרחיקי לכת, בדיוק כדי להדוף טענות שכאלה ולהבטיח שהפלורה החיידקית שתאותר בממצאיהם תוכל להיות ממקור אחד בלבד.
עוד בנושא:
ניתוחים קיסריים בהרדמה כללית מגבירים את הסיכון לאוטיזם
טרנד חדש: מריחת התינוק בנוזלים האינטימיים של האם
חוקרים בחנו את הקקי של יותר מ-1,000 אנשים וגילו דבר מפתיע על דיכאון
החוקרים, מאוניברסיטת אדית' קאוון ואוניברסיטת מערב אוסטרליה, יישמו אמצעי בקרה נוקשים במאמציהם לבודד בקטריות ממי שפיר ומקוניום. "אינספור מחקרים הצליחו לזהות דנ"א חיידקי במי שפיר ובצואה הראשונית של ניובורנים לאורך העשורים האחרונים, וערערו על ההנחה הרווחת שהרחם הוא מקום סטרילי. אולם, היו מי שפקפקו בממצאים הללו וטענו שמקור החיידקים בזיהום כלשהו שהגיע לדגימה במהלך ניתוח בדנ"א", אמרה ליסה סטינסון, מומחית לביולוגיה ורבייה מאוניברסיטת מערב אוסטרליה.
אין כאן אצבע מאשימה כלפי לבורנטים או יצרני כלי מעבדה, אחרי הכל לחיידקים יש מיליארדי שנות ניסיון בהישרדות בתנאים הכי קשים ועויינים שניתן להעלות על הדעת. אבל כשזה מגיע לסוגיה רגישה כמו קביעה לפיה המיקרוביום שלנו מתחיל להתפתח עוד לפני שאנחנו נולדים אף אחד לא רוצה שחיידק תועה יטה לו את התוצאות.
כדי להסיר כל ספק, סטינסון ועמיתיה לא בחלו באמצעים כדי להבטיח שכל חיידק שיימצא בדגימות היה שם במקור. הדגימות שנכללו במחקר הגיעו מ-43 נשים שילדו בניתוח קיסרי. במהלך הניתוח נאספו מכל אישה 10 מ"ל של מי שפיר, האיסוף נעשה תוך הפעלת זהירות מירבית ומיד לאחר ביצוע החתך הראשוני, והדגימה הועברה למבחנה סטרילית.
במהלך היממה שלאחר הלידות, נאספו 50 דגימות של מקוניום מהתינוקות שנולדו למשתתפות המחקר. גם דגימות אלה נאספו תוך הפעלת כל אמצעי הזהירות שיבטיחו שהדגימות לא נחשפות לזיהומים חיצוניים או משניים.
כדי לזהות דנ"א חיידקי בדגימות יש צורך להוסיף להן חומרים מסויימים שמסייעים בצביעת הדנ"א, אך כדי להבטיח שאם תתגלה נוכחות של חיידקים בדגימות לא ניתן יהיה להאשים את החומרים הללו - החוקרים הפגיזו אותם קודם לכן באנזים שמשמיד שיירי דנ"א.
"למרות כל אמצעי הזהירות שנקטנו, מצאנו דנ"א חיידקי כמעט בכל הדגימות שאספנו", אמרה סטינסון. "הדבר המעניין היה שהמיקרוביום החיידקי במקוניום היה שונה מאוד מתינוק לתינוק, בעוד שדגימות מי השפיר הכילו חיידקים טיפוסיים שניתן למצוא על העור, כמו סטפילוקוקוס ופרופיוניבקטריום אקנס", הוסיפה. ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת Frontiers in Microbiology.
היות שהסיכוי שהחיידקים הגיעו לדגימות ממקור משני, סביר מאוד להניח שזוהי פשוט דוגמה לתהליך הטבעי והנורמלי שבו חיידקים מתיישבים בגוף אנושי חדש עוד הרבה לפני שהוא מגיח לאוויר העולם.
במשך שנים רבות סברו רופאים ומדענים שאת המנה הראשונית של חיידקים שמהווים את הבסיס למיקרוביום מקבלים תינוקות בזמן שהם עוברים בתעלת הלידה של אמם. משמעות הסברה הזאת היא שתינוקות שנולדים בניתוח קיסרי ואינם עוברים בנרתיק אינם מקבלים חשיפה ראשונית וחשובה זו, וזה גם מה שהוליד את טכניקת ה-seeding שבה נמרחו תינוקות שנולדו בקיסרי בנוזלי הנרתיק של אמם שנאספו מבעוד מועד.
אולם, המחקרים העדכניים ביותר מצביעים על כך שסברה זו, ומנהג ה-seeding שנוצר בעקבותיה, אינם מבוססים על ראיות מוצקות דיין. אף על פי שהסביבה הראשונית שאליה אנחנו נחשפים בחיינו היא אחד המקורות לביסוס האוכלוסייה החיידקית בגופנו, נעשה יותר ויותר ברור שלפחות חלק מהאוכלוסייה הזאת מתיישב שם עוד לפני שאנחנו נולדים. ורוב הסיכויים שהם גם לא "סתם יושבים" שם, אלא מייצרים תהליכים בתוך הגוף כבר בעודנו ברחם.
"גילינו שגורמים מווסתים חשובים הקשורים במערכת החיסון שנמצאו במקוניום ומעכבי דלקת שנמצאו במי השפיר השתנו בהתאם לזני הדנ"א החיידקי שנמצאו באותן דגימות. זה מצביע על כך שלמיקרוביום העוברי יש פוטנציאל להשפיע על מערכת החיסון המתפתחת של העובר", הסבירה סטינסון.
עם זאת, ולמרות כל אמצעי הזהירות המופלגים שננקטו על ידי החוקרים במחקר זה, ישנם עדיין כמה סייגים שיש לציין: כך למשל, העובדה שהמחקר התמקד באיתור דנ"א חיידקי ולא תאים חיידקיים שלמים מותיר מקום לשער שייתכן שמדובר בשיירים של מזהמים שהצליחו לחדור לרחם והושמדו שם על ידי מערכות ההגנה של גוף האם ההרה.
"במחקר הזה הצלחנו להוכיח שדנ"א חיידקי נוכח ברחם, השלב הבא יהיה להראות האם מדובר בחיידקים חיים שיכולים להוות מיקרוביום מתפקד ואמיתי", אמרה סטינסון. אם כן, משמעות הדבר היא שחיידקים משפיעים ומעצבים את ההתפתחות שלנו החל מהרגעים המוקדמים ביותר בחיינו".