וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חוקרים בחנו את הקקי של יותר מ-1,000 אנשים וגילו דבר מפתיע על דיכאון

20.2.2019 / 11:35

בשנים האחרונות המיקרוביום תופס מקום מרכזי בעולם המחקר, ובצדק - חיידקי מעי כבר נקשרו למחלות לב וכלי דם, סוכרת, השמנת יתר ואפילו מחלות מעי. מחקר שפורסם השבוע מגלה איך הם משפיעים גם על המצב הנפשי שלנו

קאפקייקס שוקולד בצורת אמוג'י קקי מחייך. ShutterStock
הכל מתחיל במיקרוביום. אימוג'י קקי מחייך/ShutterStock

בעשור האחרון, המידע בנוגע לחיידקי המעי שלנו, המיקרוביום, הולך וגדל וחושף עולם חדש של קשרים והשפעות בגוף האנושי. הרכבים שונים של חיידקי המעי נקשרו כבר לסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם, סוכרת, השמנת יתר ואפילו מחלות מעי דלקתיות. לאחרונה מגיעות עדויות לכך שמה שקורה במעיים עשוי להשפיע ישירות גם על המוח ועל מצב הרוח.

עוד בנושא:
אתם חייבים לקרוא את הספר הכי מעניין ומצחיק שנכתב על קקי
6 רופאים בלעו לגו כדי לגלות כמה זמן לוקח לו לצאת בקקי
מה הקשר בין השמנה, דיכאון ומערכת העיכול?

הציר הדמיוני שמחבר בין מערכת העיכול למוח מכונה ציר מעי-מוח, והוא מבוסס ברובו על תקשורת ביוכימית שיוצרת אינטראקציה בין המתרחש במערכת העיכול לבין מערכת העצבים המרכזית. בעבר הציר הזה היה בעיקרו נוירולוגי, אבל היום מבינים שקיים בו נדבך נוסף - מיקרוביולוגי. בעולם המדע מבינים כי לא מדובר רק ב"עודף רגישות לתחושות מהמעי", או ב"לחץ נפשי שמשפיע על המעי", אלא שחומרים המופרשים על ידי חיידקי המעי עשויים להשפיע על אותו הציר, ולהשפיע באמצעות איתות ביוכימי שיוצא ממערכת העיכול על מערכת העצבים המרכזית.

המנגנונים שבאמצעותם חיידקי המעי עשויים להשפיע על היבטים של תפקוד המוח הוא נושא של מחקרים רבים בשנים האחרונות, והם כוללים תחומים כמו חקר הזיכרון והתנהגות חברתית, ואפילו תרומתם של חיידקי המעי למצבים כמו דיכאון ומחלות ניווניות. חוקרים גילו כי חיידקי המעיים יכולים לייצר או לעורר את הייצור של נוירוטרנסמיטורים ותרכובות פעילות כגון סרוטונין ודופמין, שיכולות להשפיע במישרין על המוח, וכי תרכובות אלה בפני עצמן יכולות לווסת את הצמיחה החיידקית.

קקי של אנשים מדוכאים שונה?

מחקר שפורסם השבוע בכתב העת Nature Microbiology מנסה להתמודד עם היבט מרתק בקשר שבין חיידקי המעי למצב הנפשי. החוקרים בדקו את תמהיל הצואה באמצעות שיטה מקובלת של זיהוי רצפי דנ"א כדי לזהות את חיידקי המעי בדגימות צואה של למעלה מ-1,000 משתתפים שנרשמו לפרויקט מחקרי גדול בבלגיה.

המשתתפים נדרשו למלא שאלונים שונים לדיווח עצמי, כולל שאלוני איכות חיים ודיווח על אבחנות רפואיות. לאחר מכן, צוות החוקרים קשר בין שכיחות של קבוצות חיידקים שונות לבין מדדים של איכות החיים, וכן שכיחות של דיכאון. על מנת לתקף את מהימנות הממצאים השתמשו החוקרים בקבוצה נפרדת של 1,063 אנשים מפרוייקט אחר בהולנד. לאחר זיהוי קבוצות של חיידקים בחנו החוקרים איך מולקולות ספציפיות שמיוצרות על ידם יכולות להשפיע על מערכת העצבים.

מוח אנושי. ShutterStock
לאנשים ללא דיכאון יש חיידקים מיצרי דופמין. מוח/ShutterStock

החוקרים מצאו כי שתי קבוצות של חיידקים היו מופחתות בדגימות הצואה של אנשים עם דיכאון. קבוצות החיידקים שקרויות Faecalibacterium ו-Coprococcus היו מופחתות באופן משמעותי אצל אנשים עם דיכאון. יש לציין כי לא מדובר בפעם הראשונה ששמן של קבוצות אלה נקשר להשפעה על תפקוד מוחי, ולאחרונה מצא מחקר אחר כי שתי קבוצות חיידקים אלה גם היו מופחתות בדגימות של חולי פרקינסון לעומת נבדקים בריאים.

החוקרים לא הסתפקו בבחינת הרכב החיידקים ובחנו את התוצרים של אותם זנים של חיידקים באמצעות שיטות מטה-גנומיקה. הם מצאו קשר חיובי בין איכות החיים לבין היכולת הפוטנציאלית של חיידקי המעיים לייצר תוצר (מטבוליט) של דופמין. מנגד, הם מצאו עלייה בתוצר GABA בצואה של מטופלים שסבלו מדיכאון.

התוצאות האלה מחזקות את הקשר הפונטציאלי שבין חיידקי המעי לבריאות הנפשית של בני האדם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully