מה הקשר בין השמנה, דיכאון ומערכת העיכול?

אנחנו משתמשים במושג 'תחושת בטן' כדי לתאר שלל רגשות, כדי לקבל החלטות וכדי לנסות לצפות את העתיד. אבל לתחושת הבטן יש אפקט מוחשי הרבה יותר. מתברר שלמערכת העיכול ישנה השפעה נרחבת על הגוף – מהמוח ועד העצמות – על הנפש ואפילו על היכולת למנוע מחלות ולרדת במשקל. במחקר חדש שנערך לאחרונה באוניברסיטת פלורידה מצאו החוקרים כי מערכת העצבים, המופעלת על ידי המוח, יכולה להשפיע על מערכת החיסון על ידי יצירת קשר בין מערכת העיכול ובין מח העצם, המייצר את תאי החיסון. וכל זאת באמצעות חיידקים שחיים במערכת העיכול. נשמע מסובך?

עכשיו נסביר: הגוף האנושי מכיל כ-1.5 ק"ג של חיידקים. במספרים, מדובר ב-100 טריליון, שזה בערך פי 10 מכל תאי הגוף שלנו. חלקם של המיקרואורגניזמים חיים על פני העור, אחרים נמצאים בנרתיק הנשי, אך מרביתם – במערכת העיכול. בשנים האחרונות יש מונח מדעי חדש שמתאר את השותפים הסמויים החיים בקרבנו: המיקרוביום האנושי.

עוד בנושא:
הקשר המפתיע בין חיידקי מעיים למחלות לב
האויב שבפנים: החיידקים שקובעים מה תכניסו לפה

"המושג מיקרוביום מתאר את כלל המיקרואורגניזמים ביניהם חיידקים, נגיפים ופטריות", מסבירה דתיה יער, תזונאית ויועצת לאלטמן. המושג מיקרוביום הוטבע על ידי ה-NIH, המוסד הלאומי האמריקאי לבריאות, אשר ייסד ומימן בשנת 2012 סדרת מחקרים בינלאומיים תחת השם "פרוייקט המיקרוביום האנושי". מטרת הפרוייקט הייתה לנסות לפענח את ריצוף הגנום (מכלול הגנים) של מיקרואורגניזמים המאכלסים את גוף האדם, לאפיין את הקשר בין שינויים במיקרוביום האנושי למחלות שונות ועוד.

אחת התובנות החשובות שעלו מפרוייקט הגנום האנושי היא שהחיידקים שחיים בגוף תורמים יותר גנים, שאחראיים על הישרדות האדם, מאשר הגנים בתאי האדם עצמו.

על פי הערכות שונות, מדובר בכמות שגדולה פי 360 מהכמות המיוצרת על ידי הגנים אנושיים. שותפינו המיקרוביאליים מבצעים פעולות מטבוליות שונות שמקודדות בחומר הגנטי שלהם ומובילות לייצור חלבונים ורכיבים שאנו, בני האדם, לא יכולים בלעדיהם. רק מידע שמקורו ברצף הגנומי האנושי בשילוב עם הרצף הקיים במיקרוביום תקין, ייצור את התמונה המלאה של חלבונים הנחוצים לחיים תקינים. תמונה שהיא פסיפס מורכב שלנו ושל שותפינו החיידקים.

בחזרה למערכת העיכול: אוכלוסיית החיידקים החיה באיברי העיכול – מהפה ועד לפי הטבעת – ידועה גם בשמות כמו פלורה ומיקרוביוטה. האוכלוסייה הזו פוגשת כל מה שאנחנו אוכלים ושותים. בשל חשיבותה של מערכת העיכול והעובדה שהיא מאכלסת מיליוני חיידקים ומיקרואורגניזמים, החוקרים כיום עסוקים בניסיון לפענח כיצד אלה משפיעים על מכלול של פעולות ותפקודים: מהשמנה, דרך הפרעות נפשיות כמו דיכאון, ועד מחלות לב.

הרזייה
ככל הידוע כיום, למיקרוביום במעיים יש השפעה עצומה על השמנה ועל מניעתה. למערכת החיידקית יש השפעה ייחודית על החשקים שאנחנו מפתחים לסוגי מזון מסויימים ועל ספיגתם של רכיבי מזון או הפיכתם ואגירתם כשומן. מתברר שהחברים הזעירים הללו שחיים במערכת העיכול עובדים קשה מאוד בעיכול המזון ויכולים לגרום לשחרור של חומרים מזינים, כמו ויטמינים מסויימים, שחיוניים לרווחתנו, וגם לווסת הורמונים שונים שקיימים במערכת העיכול ואפילו להשפיע על רמת הסוכר בדם.

אחת ההשערות שנבדקות כיום היא שיש למיקרוביום השפעה על הרגלי אכילה, ועל שינוי של הרגלי אכילה, שהוא – כידוע לכל מי שניסה אי פעם לעשות דיאטה – אחד השינויים הקשים ביותר שיש, ואחד המשפיעים ביותר על הבריאות. "במילים אחרות: זה לא אתם ששולחים כרגע יד לעבר חפיסת שוקולד. אתם לא אשמים שחיסלתם שקית חטיפים בשעה האחרונה. אלה החיידקים שלכם, שדרשו זאת", אומרת יער.

שאלות מורכבות נוספות שמעסיקות את החוקרים הן כיצד המיקרואורגניזמים משפיעים על מערכת העצבים, על הלב ועל מערכת החיסון ובפרט על יצירת מח עצם, בו מיוצרים כל תאי החיסון.

מצב הרוח
אחת ההשערות (והתקוות) של החוקרים היא שהבנת האינטראקציה בין היצורים המיקרוסקופיים שחיים במערכת העיכול שלנו עם מערכות שונות בגוף תסייע לייצר מגוון של תרופות וטיפולים כנגד מחלות שנחשבות כיום בלתי מפוענחות וחשוכות מרפא, כמו גם במניעה של השמנת יתר ובטיפול במחלות נפשיות. אחת מהנחות היסוד היא שהתערבות בהרכב המיקרוביום עשויה להפחית מצבי מתח וחרדה למשל, ולפתח טיפול שיקרא, כנראה, פסיכוביוטיקה.

"כשקונים מוצרי פרוביוטיקה חשוב לדאוג שהמוצרים יכילו זנים נחקרים ומתועדים כמו למשל אסידופילוס וביפידובקטריום שמצויים בתוספים דוגמת ג'ארו דופילוס ופרוביוטיק אינטנס, המתאימים לצרכים המיוחדים של מערכת העיכול. וחשוב גם שלתכשיר הפרוביוטי תהיה מערכת הובלה, כדי שהחיידקים יגיעו לאיברי המטרה", מוסיפה יער.