פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שנת צהרייים פעמיים בשבוע מורידה את הסיכון להתקף לב

      אנחנו לא באמת צריכים הוכחה ששנת צהריים טובה לבריאות שלנו, אנחנו מרגישים את זה היטב בכל נמנום, אבל לא יכולנו לשער עד כמה היא מיטיבה עם בריאות הלב שלנו. הנה מחקר שישכנע אתם לכבות את המחשב ולהיכנס למיטה

      שנת צהרייים פעמיים בשבוע מורידה את הסיכון להתקף לב

      בסרטון: זו הדרך להבטיח שתקומו ערניים מהשנ"צ

      שנת צהריים טובה פעמיים בשבוע מורידה משמעותית את הסיכון להתקף לב ושבץ. וזו לא רק משאלת לב שלנו, אלא תוצאות של מחקר שוויצרי חדש. החוקרים גילו כי תנומות מדי פעם - פעם או פעמיים בשבוע - עשויות לסייע בהגברת בריאות הלב על ידי הפחתת רמות הלחץ ופיצוי על הנזקים הבריאותיים של מחסור בשעות שינה.

      החוקרים עקבו אחרי 3,500 מבוגרים בני 35 עד 75 במשך חמש שנים. החוקרת הראשית ד"ר נדין האוסלר, הסבירה כי "נבדקים שנמנמנו פעם או פעמיים בשבוע היו בסיכון נמוך יותר ב-48 אחוזים למחלות לב וכלי דם". עם זאת, לא נמצא קשר בין בריאות הלב לתדירות נמנומים גבוהה יותר או למשך השינה ביום.

      לפי ממצאי המחקר, שפורסם בכתב העת Heart, יותר ממחצית מהנבדקים, 58 אחוזים, לא ישנו בכלל במהלך היום. 19 אחוזים העידו שנמנמו פעם אחת או פעמיים. 12 אחוזים ישנו שנת צהריים 3-5 פעמים בשבוע, ו-11 אחוזים הצליחו לישון צהריים 6-7 פעמים בשבוע. במהלך תקופת הניטור היו 155 אירועים של מחלות לב וכלי דם.

      החוקרים גילו כי הנבדקים שישנו הרבה (3-7 תנומות בשבוע) נטו להיות מבוגרים, גברים, מעשנים, שמנים, וכאלה שישנים יותר בלילה, ביחס לאלה שלא נמנמו כלל במהלך היום. במרבית המקרים הנבדקים שישנו יותר דיווחו גם על עייפות במהלך היום ועל דום נשימה חסימתי בשינה. כאמור, אצל אנשים שישנו צהריים פעם עד פעמיים בשבוע נרשמה ירידה של 48 אחוזים בסיכון להתקף לב, שבץ מוחי ואי ספיקת לב, בהשוואה לאלו שלא ישנו כלל. קשר זה התקיים גם לאחר התחשבות בגורמים משפיעים אחרים כמו גיל ומשך השינה בלילה, ונטרול גורמי סיכון אחרים כמו לחץ דם גבוה או כולסטרול.

      שינה במיטה (Giphy)
      למנוחה במהלך היום יש חשיבות רבה. אישה שוכבת ערה במיטה (צילום: Giphy)

      חשוב לציין כי מדובר במחקר תצפיתי, וככזה הוא לא יכול להצביע על הסיבה לקשר בין נמנום למחלות לב. בנוסף, המידע על דפוסי השינה של הנבדקים נשען על הזיכרון האישי שלהם, ולכן לא לחלוטין מדויק. "אמנם המסלולים הפיזיולוגיים המדויקים הקושרים בין נמנום בשעות היום לסיכון למחלות לב וכלי דם אינם ברורים, אך המחקר תורם לדיון המתמשך על ההשלכות הבריאותיות של נמנום, ומציע כי ייתכן ולא רק משך השינה רלוונטי, אלא גם התדירות", נכתב במאמר המערכת שצורף למחקר.

      כמה זמן צריך לישון בצהריים?

      אז נכון, המחקר הזה לא באמת נותן תשובה לשאלה כמה צריך לישון בצהריים, אך הוא בהחלט תורם לדיון שתופס תאוצה בעולם הבריאות על החשיבות של מנוחה במהלך היום. מחקרי עבר כבר גילו כי שנת צהריים רבות לבריאות ומסייעת בין היתר בשיפור הזיכרון, מעצימה את יכולות הלמידה, מחדדת את הריכוז ומחזקת את היכולות המוטוריות.

      לפי המחקר הנוכחי, אין משמעות למשך השינה על התרומה לבריאות, אלא לעצם המנוחה. ואולם, מחקרים קודמים היו יותר החלטיים בנושא. מבין אלו שחקרו את התחום, יש כאלה הממליצים להסתפק ב- power nap, ובעברית - תנומת כוח. תנומת הכוח אורכת בין 10 ל-20 דקות והיא בעלת השפעה אדירה על המוח שלנו. ההנחה היא ששינה של 10-20 דקות היא אידיאלית להעלאת רמות האנרגיה והערנות. בגלל שהשינה קצרה ולא עמוקה, סיכויי ההתאוששות ממנה הם הרבה יותר גבוהים, ובדרך כלל תקומו ממנה חיוניים ולא ישנוניים ורגזנים.

      גבר עייף קם בבוקר (ShutterStock)
      העיקר שלא תקומו רגזניים. גבר מתעורר (צילום: ShutterStock)

      אם מדובר במקרה של עייפות קשה, אפשר גם לנמנם למשך כ-90 דקות כדי להשלים מחזור שינה מלא ולא להתעורר עייפים. שינה של חצי שעה או שעה לא תועיל לכם בשום צורה בהקשר הזה וייתכן מאוד שתותיר אתכם עייפים יותר משהייתם לפניה.

      באיזה שעה הכי כדאי לשנו"צ?

      החיים של רובנו עמוסים מאוד ולא מאפשרים הרבה חלונות לשינה, ולכן אם מתאפשר לכם נמנום קצר - לכו על זה, לא משנה באיזו שעה. עם זאת כדאי שתכירו את ההשפעה של שינה בשעות שונות. לתנומה במהלך חלקו הראשון של היום יש סיכוי גבוה להכיל שנת חלום, שנחשבת למרגיעה יותר מבחינה רגשית, בעוד שתנומות בשעות אחר הצהריים מתאפיינות בשינה עמוקה נטולת חלומות, שמשפרת את הזיכרון ותורמת לתחושת רעננות פיזית.

      לא משנה באיזו שעה אתם עושים את השנ"צ שלכם, עשו זאת בשכיבה. במחקר קטן שנערך בשנת 2010, נמצא כי משתתפים שנמנמו קצרות בשכיבה במיטה היו ערניים יותר לאחר התנומה, בהשוואה למשתתפים שנמנמו בישיבה בכיסא. עם זאת, שתי הקבוצות היו ערניות יותר ביחס למשתתפי הניסוי שלא נמנמו כלל.