האם שנת צהריים מרובה יכולה להיות סימן מקדים לאלצהיימר?

בווידיאו: כך מתחילה מחלת האלצהיימר עשרות שנים לפני שהיא מתגלה

על אף שמדובר באחת הפעולות הכי אהובות עלינו, השנ"צ - במיוחד אם הוא אורך מעל שעה - לא באמת בריא לנו. שנת צהריים ארוכה נקשרה במחקרי עבר למחלות נשימה, עייפות יתר ואפילו לסיכון מוות מוקדם. כעת, חוקרים מאוניברסיטת סן פרנסיסקו בארה"ב מזהירים כי שנות צהריים רבות יכולות להיות סימן מוקדם למחלת האלצהיימר.

מחקרים קודמים שנערכו על חולי אלצהיימר, טענו כי השינה בשעות היום היא פיצוי לשינה לא טובה בשעות הלילה הנגרמת משיבושים הקשורים למחלה באזורי מוח המקדמים שינה. מחקרי אחרים אף טענו כי בעיות השינה עצמן הן שתורמות להתקדמות המחלה. במחקר החדש שהתפרסם בכתב העת Alzheimer's & Dementia חוקרים גילו כי המחלה למעשה תוקפת ישירות חלקים במוח שאחרים לערות שלנו במהלך היום.

המחקר הנוכחי מציע כי המעבר לשעות שינה במהלך היום עשוי להיות אחד מסימני האזהרה המוקדמים ביותר למחלה. "הדאגה צריכה להתעורר רק אם מדובר בשינוי בדפוסי השינה", הסבירו עורכי המחקר שביקשו להבהיר כי אין בכוונתם להבהיל את כל אלה שנהנים משנ"צים באופן קבוע, אלא רק את האוכלוסייה המבוגרת יותר ששנת הצהריים הפכה להרגל חדש בקרבה, ובמקביל שנת הלילה נותרה ללא שינוי.

במהלך המחקר, בדקו המדענים את מוחם של 13 חולי אלצהיימר שמתו והשוו אותם למוחם של שבעה אנשים שלא חלו במחלה. אצל חולי האלצהיימר הייתה הצטברות של חלבוני טאו באזורי המוח שפועלים כרשת וקשרים לשעות הערות שלו. כפי שנמצא במחקרים מוקדמים יותר, חלבונים אלה הורסים לאט את תאי המוח והקשרים ביניהם.

"זה מדהים כי זה לא רק גרעין מוח אחד שמתנוון, אלא כל הרשת ששומרת על הערות שלנו במהלך היום", אמרו החוקרים. "המשמעות היא שלמוח אין שום דרך לפצות על הניוון שמתרחש, מכיוון שכל סוגי התאים האלה נהרסים באותו זמן" .