שיתוק שינה: האם זה רק מפחיד או גם מסוכן?

בסרטון: גם קנדל ג'נר סובלת מהתקפי שיתוק בלילות

באחד הפרקים של "משפחת קרדישיאן" ששודרו ב-2016 התוודתה קנדל ג'נר שהיא סובלת מתופעה שגורמת לה להתעורר בלילות כשהיא בהכרה מלאה אך אינה מסוגלת לזוז. התופעה המלחיצה הזו נקראת שיתוק שינה ומסתבר שג'נר ממש לא לבד - על פי נתונים שנאספו מ-36,500 אנשים על ידי חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה, נמצא כי התופעה מתרחשת בקרב 7.6 אחוזים מכלל האוכלוסייה, 28.3 אחוזים מכלל תלמידי התיכון והסטודנטים, וב-9.31 אחוזים מהחולים הסובלים ממחלות פסיכיאטריות.

חוסר יכולת לזוז ולנשום: ממש כשמה של ההפרעה - הזרועות, הרגליים ושאר חלקי הגוף פשוט לא נשמעים להוראות המוח. בנוסף לתחושת השיתוק, אנשים רבים מרגישים גם קושי לנשום וחלקם תיארו זאת כאילו מישהו יושב על החזה שלהם ועוצר את אספקת האוויר שלהם. חוקרי שיתוק שינה נתנו לתופעה הזו את הכינוי "האינקובוס" (על שם הציור "הסיוט" של הנרי פוסלי).

הזיות: הסובלים מהתופעה מספרים על תחושה שיש עוד מישהו בחדר- זו יכולה להיות תחושה כללית, או ממש ראייה של דמות נוכחת בתוך החדר, בפתח הדלת או מחוץ לחלון. עבור אחרים מדובר בתחושת ציפה או ריחוף, אושר שמימי או חוויות חוץ גופיות אחרות. ויש גם כאלה שמדווחים על הזיות של נחשים או חרקים ענקיים שזוחלים בכל גופם. יתכן והגורם לכל ההזיות המבעיתות האלה הוא כניסה למגננה וללחץ בעקבות תחושת השיתוק וחוסר האונים. בכל מקרה זה מפחיד, זה מתסכל, אבל החדשות הטובות הן שכל זה נמשך בין 20 שניות לדקות בודדות.

למעשה מדובר בהפרעה במעבר בין מצבי השינה השונים, אך נכון להיום הסיבה שבעטיה הגוף לא יכול לעבור בצורה חלקה בין השלבים עדיין לא ידועה.

כאשר אדם נמצא בשנת חלום (המכונה שנת REM עמוקה), המוח מורה לשרירים רצוניים להירגע ולהיכנס למצב דמוי שיתוק שנקרא חוסר טונוס. המצב הזמני עוזר להגן על הגוף מפני פגיעה על ידי כך שהוא מונע מאיתנו לבצע בפועל את הפעולות עליהן אנו חולמים. בהפרעת שינה שבה אנשים סובלים מסהרוריות, למשל, קיימת בעיה במנגנון שאחראי על השיתוק הזמני וכך אנשים הולכים ומבצעים פעולות בשנת חלום. בשיתוק שינה המצב שונה לגמרי, והגוף נשאר משותק בחוסר טונוס למרות שמצב ה-REM הסתיים. במצב זה האדם כבר מתעורר ופוקח עיניים אך הוא אינו מסוגל להניע את השרירים הרצוניים שלו ולא יכול לדבר. בדרך כלל תנועת שרירים בלתי רצוניות, כמו נשימה, אינן מושפעות, אך לעתים יש תחושה של לחץ בחזה שגורמת לאנשים להתעורר משיתוק השינה כשהם מתנשפים וחשים צורך עז לקחת נשימה עמוקה.

הגורם שנקשר באופן השכיח ביותר להפרעה הוא חוסר שינה. מחקרים הוכיחו באופן עקבי כי מחסור בשינה מעלה את הסיכון לשיתוק שינה ולהפרעות שינה אחרות. בנוסף, מצבים רפואיים אחרים שפוגעים באיכות השינה (כמו דום נשימה בשינה) עלולים להוריד את איכות השינה ובכך להעלות את הסיכון לשיתוק שינה. שתיית אלכוהול וקפאין לפני השינה משבשת את המעבר בין מצבי השינה השונים ולכן גם מגבירה את הסיכון לשיתוק שינה. בנוסף נקשרו לתופעה גם מצבים כמו מתח, דיכאון, תרופות מסוימות, ולאחרונה, נתגלה שגם נטייה גנטית. אפילו ג'ט לג יכול להיות טריגר, כי כאשר כבר סוף סוף חוזרים לישון הגוף חוזר לשלב שהוא הכי זקוק לו, שהוא REM. ככל שמעבירים זמן רב יותר ב- REM, הסיכוי לחוות שיתוק שינה גבוה יותר.

שיתוק שינה יכול להופיע באופן בלעדי גם בהיעדר הפרעות שינה אחרות אך לעיתים הוא גם יכול להוות תסמין של הפרעת שינה אחרת כמו נרקולפסיה. אנשים הסובלים מהתופעה וגם מנרקולפסיה חווים את שיתוק השינה בזמן שהם נרדמים ולא באמצע הלילה, כיוון שאצלם שנת ה-REM מידית, ולא מתרחשת רק בין 90 -120 דקות לאחר ההירדמות.

חשוב לזכור כי אירוע של שיתוק שינה הוא תופעה מפחידה מאוד אך לא מסוכנת. המחקרים הראו כי היא אינה גורמת לפגיעה פיזית בגוף (ובינינו, גם הקריירה של קנדל ג'נר לא נפגעה מזה). חשוב שאנשים יכירו את התופעה ולא יבהלו כאשר הם חווים מצב כזה. זה כנראה איתות מהגוף שלהם שהם צריכים לנוח יותר.