חום וקור משפיעים על חלומות - וזה יכול להציל את החיים שלכם

בסרטון: 5 עובדות על חלומות

עכברים מהונדסים גנטית שוב עזרו לנו להכיר קצת יותר טוב את המנגנונים שמפעילים אותנו ולהתחקות אחר ההיגיון המדהים שעומד מאחוריהם. במחקר שערכו מדעני מוח מאוניברסיטת ברן שבשוויץ, הוכח לראשונה מקור הקשר בין הטמפרטורה סביבנו לבין חלומות שלנו. החוקרים גילו שכשאנחנו ישנים בסביבה חמה או קרה מדי - המוח פשוט משהה באופן זמני את החלימה, כדי להפנות את האנרגיה הדרושה לוויסות טמפרטורת הגוף.

עוד בנושא:
6 דברים שעשויים להשפיע על החלומות שלכם
הדבר המפחיד שקורה למי שישן יותר מ-9 שעות
הילד שלי מתעורר בצרחות באמצע הלילה. מה עושים?

אתם בטח חושבים שבזמן השינה הגוף נמצא במנוחה מוחלטת. למעשה, שינה עמוקה, המכונה גם שנת REM או "שנת חלום", דורשת מאיתנו לא מעט אנרגיות - המוח מעבד מידע בקצב מואץ, העיניים זזות במהירות כדי לעקוב אחר דמויות דמיוניות והגפיים מתעוותים כדי להילחם בדחף לזוז בזמן החלום.

בשנים האחרונות מדענים קבעו כי השינה, בדגש על שנת REM, היא הזמן שבו המוח מעבד חוויות וזיכרונות לאורך היום - מה שתורם לתהליכי הלמידה והזיכרון. זו גם הסיבה שתינוקות ישנים כחצי מהיום, מכיוון שלהם יש הרבה יותר מידע חדש לעבד וללמוד. מחקרים מצאו כי כשאנחנו חולמים פחות, אנחנו בסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה, בעיות זיכרון ואפילו פגיעה מסוימת ביכולות הקוגניטיביות.

חשבתם פעם כמה מרשימה היכולת של הגוף לשמור על טמפרטורה יציבה בתוכו גם אם אתם מטיילים על קרחון בקצה הגלובוס או צועדים במדבר בשיא הקיץ הלוהט? מנגנון ויסות הטמפרטורה בגוף שלנו הוא מרשים לכל הדעות - הוא משתמש בזיעה, ברעידות, בהתנשפויות ואפילו בהצרה או הרחבה של כלי הדם כדי לשמור על טמפרטורה קבועה - גם במצבים הקיצוניים ביותר.

עם זאת, עוד ב-1983 חוקרים גילו כי כשאנחנו חולמים, היכולת לווסת את הטמפרטורה משתבשת. זה גם מסביר למה כל כך הרבה אנשים סובלים מזיעה בלילה - גם כשהחדר לא כל כך חם והם לא מבצעים שום סוג של פעילות. אבל עד עכשיו הסיבה לכך נותרה בגדר תעלומה. הרי בכל רגע נתון, הגוף שלנו מבצע כל כך הרבה תהליכים במקביל - אז למה שדווקא שני אלו ישפיעו אחד על השני?

כדי לנסות להשיב על השאלה הזאת, החוקרים משוויץ פיתחו תיאוריה שגורסת כי שכשאנחנו נחשפים לקור או לחום קיצוניים, המוח שלנו חייב לבחור - האם לעבד את אירועי היום באמצעות חלומות עמוקים או להפנות את האנרגיות האלו לוויסות הטמפרטורה, כדי למנוע מהגוף להיצלות או לקפוא. אולם, לא פשוט לבסס תיאוריה כזאת, מה שחייב אותם לחשוב על רעיונות יצירתיים במיוחד.

החוקרים האמינו כי התשובה לתעלומה עשויה להסתתר בהיפותלמוס - אזור שעל פי מחקרים קודמים ממלא תפקיד מסוים גם בוויסות הטמפרטורה וגם בשנת REM. כדי לבחון האם יש בסיס לתיאוריה שלהם - הם השתמשו בטכנולוגיות שונות של הנדסה גנטית על מנת "להפעיל" ו"לכבות" במוחם של עכברים את הקולטנים ל"הורמון מרכז מלטונין" (MCH), הורמון שעוזר להיכנס למצב של שינה עמוקה.

בהתחלה, הם נתנו לעכברים רגילים ומהונדסים גנטית לישון בסביבה קרה מאוד שהפכה חמה יותר בהדרגה. הם גילו כי העכברים הרגילים ישנו עמוק יותר כשהטמפרטורה הפכה נעימה, בעוד שהעכברים שדוכאו במוחם הקולטנים ל-MCH לא חוו שינויים חריגים בשינה. בכך הם היו הראשונים להוכיח את ההשפעה הזאת ולבסס תיאוריה שמסבירה את אחד המנגנונים המרתקים בגופנו.

"כוונון הטמפרטורה של הגוף ועיבוד המידע במוח הם שתיים מהפעולות האינטנסיביות ביותר ברשימת המטלות של יונקים", הסביר מי שהוביל את המחקר, מדען המוח מרקוס שמידט. "לכן הגיוני ביותר לחשוב ששתי הפעולות האלו עלולות ליצור בעיה בוויסות האנרגיה שלנו". המחקר של שמידט הוא אחד מתוך שורה ארוכה של מחקרים שמוכיחים שהמוח שלנו עושה פעולות מורכבות להפליא כדי לשרוד ולהגן עלינו - גם אם אנחנו מעבירים חיים שלמים בלי להיות מודעים לכך.

אז אם אתם נוהגים לישון בכל לילה עם מזגן שמקפיא אתכם, או לחילופין אוהבים להעביר את הלילה ללא שום אוורור גם בחודשי הקיץ - אולי כדאי שתדעו שזה עלול בטווח הארוך לגרום לעייפות מצטברת וכן לפגוע בזיכרון ובתפקודים אחרים של המוח. לכן, עדיף לוודא שהסביבה שלכם נעימה ומאווררת כראוי בכל שלב של הלילה - ולא רק כשאתם מנסים להירדם או קמים בבוקר.