אחרי הפסקה ממושכת, תיבת המייל של "הורים שואלים" קיבלה פנייה חדשה מאמא מודאגת, והחלטנו לחלוק אתכם את התשובה המפורטת שנתנה לה היועצת המשפחתית שלנו - קרן יטיב. מדובר בשאלה שרלוונטית להרבה מאוד הורים, אפילו לכמה כאלה שלא יודעים שזו הבעיה שהילד שלהם סובל ממנה - ביעותי לילה.
עוד בהורים שואלים:
הצילו, גיל שנתיים הנוראי הגיע!
איך להתמודד עם פחדים של הילד?
למה הילד שלי לא מוכן לשבת על האסלה?
שרה שלחה לנו שאלה לגבי בנה, ילד כמעט בן שנתיים, שלא סובל בדרך כלל מבעיות שינה או מקשיים בהירדמות, וישן מגיל קטן במיטה שלו אחרי מקלחת וסיפור. לדבריה, "זה הלילה השני ברציפות שהוא מתעורר בלילה ומתחיל לצרוח ולבכות 'לא רוצה' ללא הפסקה. לא השמיכה, לא המוצץ, וגם לא מים מצליחים להרגיע אותו. הוא צורח במשך כרבע שעה ואנחנו לא יודעים מה לעשות". היא מתארת שבנה נרגע רק כשהיא מציעה לקרוא לו סיפור, אבל "במשך רבע שעה הוא צועק צורח וזורק את המוצץ, לא רוצה את השמיכה שלו (שהוא מאוד אוהב) וכל הזמן צועק לא רוצה. אני לא מצליחה להבין מה מציק לו".
זו התשובה:
על פניו נשמע לי שמה שאת מתארת זה ביעותי לילה שבנך חווה לאחרונה. מדובר בתופעה מוכרת ונפוצה בקרב ילדים החל מגילאי 18 חודשים ועד 6 שנים.
ביעותי לילה הם מצב בו הילד קם באמצע הלילה נסער מאוד, אך למעשה הוא עדיין שקוע בשינה. הוא עלול לצעוק כל מיני דברים או לבכות בכי ממושך וחזק מתוך שינה, מבלי יכולת לתקשר עם סביבתו. ילדים שסובלים מביעותי לילה יכולים להתיישב או להיעמד, לזוז ולהתהפך, לבכות ולצרוח בקול רם ואף לזרוק דברים שלידם. הם עלולים להיראות כאילו הם בהיסטריה של ממש, והם אינם מגיבים לניסיונות ההרגעה והנחמה של הוריהם. ייתכן שהעיניים שלהם יהיו פקוחות במהלך ההתקף, והם יניעו ויחבטו בידיהם לכל עבר, דופק לבם יהיה מואץ, והם גם יכולים להזיע, אך למעשה - הם עדיין ישנים.
ילד במצב של ביעותי לילה לא יזהה את הסובבים אותו, ולא יגיב כאשר ינסו לדבר אליו. ברוב המקרים הביעותים אורכים מספר דקות, אך ידועים גם מקרים ארוכים יותר, כ-40 דקות ואף שעה. בבוקר הילד לא זוכר כלל מה קרה במהלך הלילה. ביעותי הלילה בדרך כלל מפסיקים מעצמם, כשהילדים מפתחים שינה עמוקה בוגרת ובשלה יותר.
מדובר באמת בתופעה לא נעימה כלל, ואף כזו שיכולה להלחיץ מאוד את ההורים. מאוד לא נעים להגיע בריצה לחדר ולראות את ילדך בוכה וצועק בלילה וכל זאת מתוך שינה, מבלי שיש לך את היכולת להרגיעו, לתקשר איתו או להעיר אותו כדי לחסוך ממנו את החוויה המבעיתה הזו. אנו כהורים רק רוצים לשמור ולהגן על ילדנו, והנה הוא כל כך סובל ופוחד ואיננו יודעים מדוע ומה עלינו לעשות.
למה זה קורה?
ראשית, לביעותי לילה יש מרכיב גנטי והם עוברים במשפחה. לכן, אם אחד מבני המשפחה סבל מביעותי לילה בילדותו, יש סיכוי שגם ילדכם יסבול מהם. עוד גורמים לביעותי לילה יכולים להיות שינה לא מסודרת ו/או הפרעות במהלך השינה כמו נחירות והפסקות נשימה, חוסר שעות שינה, מחלה וחום, נטילת תרופות, יום לחוץ ואפילו שינויים בשגרת יומו של הילד.
מאחר ואת מתארת את התופעה ככזו שהתחילה בלילות האחרונים, יתכן והדבר קשור לכל אווירת פורים שהתקיימה בימים אלו בגנים. הילדים מתחפשים כל הזמן, דמויות משתנות מול עיניהם, אנשי הצוות שהם מכירים נראים להם פתאום שונים ואחרים, הילדים שסביבם משתנים פתאום, וגם הם עצמם לובשים דמות אחרת, מה שבגיל הזה יכול להבהיל אותם. יש רעש גדול ובאמת כל האווירה בגן היא אחרת. בהחלט יתכן שזו הסיבה להופעת ביעותי הלילה דווקא בימים אלו.
אז מה עושים?
1. קודם כל, נושמים ונרגעים. מדובר בתופעה שאף שהיא קשה מאד עבור ההורים, היא למעשה שכיחה מאוד, רגילה ונורמלית אצל ילדים, ואינה מעידה על כך שמשהו לא בסדר עם הילד. היא כן יכולה לתת לכם רמזים לדברים שקורים אצלו, ולכן, כדאי לבדוק מהן הסיבות להופעתם דווקא כעת. אולי זה מה שציינתי, אולי יש סיבות נוספות. הבנת הסיבות תקנה שקט לכם, ואולי תאפשר לכם לצמצם אותן כך ששנתו תחזור להיות רגועה.
2. אם ילדכם בוכה וצועק מתוך שינה ואתם מזהים שמדובר בביעותי לילה, חשוב מאוד לא להעיר אותו. התופעה הזו מתרחשת אצל הילד מתוך שינה והוא אינו מודע לה. ברגע שתעירו אותו הוא ימצא את עצמו מוקף בהורים מבוהלים, לא יבין מה מתרחש וייבהל גם הוא. דבר זה עלול לפתח אצלו פחדים סביב השינה. במקרים של ביעותי לילה פשוט חבקו את הילד, הרגיעו אותו ונסו להירגע גם אתם, עד שהוא יחזור לשינה רגועה. יחד עם זאת, אם הביעות נוטה להיות ממושך וקשה, נגיד חצי שעה ומעלה, יש כאלו שחושבים שכן כדאי לעזור לילד להתעורר (על ידי שטיפת פניו למשל) כדי לקצר אותו. במצבים כאלה, ילדים יכולים להירדם מהר ולחזור לישון בקלות יחסית.
3. אני לא ממליצה לקרא לו סיפורים באמצע הלילה, כי לא היינו רוצים שהוא יתחיל בשלב מסוים לסגל לעצמו הרגל לקום בלילה ולהישאר ער ומועסק במשך זמן ממושך. המטרה היא שהוא לא ייקבע לעצמו יקיצות לילה והפרעות בשינה בעקבות זאת.
4. כדאי לדאוג לכך שילדכם אינו פוגע בעצמו או נפגע בשל תנועותיו. שימו לב שהוא אינו חובט בראשו בסורגי המיטה, ואם הוא כן עושה כך, דאגו שסביבתו תהיה מרופדת כדי שלא יפגע.
5. המתינו עד שיפסיק להשתולל, השכיבו אותו בעדינות במיטה אם יצא ממנה וכסו אותו היטב. בשלב זה, ילדים בדרך כלל נרדמים בחזרה במהירות.
6. וודאו כי הילד ישן מספיק שעות ושמרו על זמן שינה קבוע ככל האפשר.
7. חפשו אצל הילד סימנים להפרעות שינה נוספות: האם הוא נוחר, האם הוא נראה עייף וישנוני במהלך היום, האם הוא מרבה לפהק בגן, האם הוא עצבני ולא מרוכז במהלך היום, האם מתקשה לשבת במפגשים וזקוק לתנועה לעתים קרובות וכדומה. במקרה שעולה חשד לבעיות שינה נוספות כדאי להתייעץ עם רופא אף אוזן גרון.
8. אל תדברו על התופעה עם הילד למחרת, ונסו לא לייצר אצלו ואצלכם מתח סביב הנושא הזה.
9. ברוב המקרים לא צריך טיפול כשיישנם ביעותי לילה, והם באמת חולפים מעצמם. אולם, אם תרגישו שהתדירות שלהם גבוהה, עוצמת האירועים ומשכם גבוהים ויש חשש לפציעה של הילד תוך כדי הביעותים כדאי לפנות ליעוץ מקצועי.