הורים שואלים: איך להתמודד עם פחדים של הילד?

במהלך שגרת היומיום שלנו עם הילדים, עשרות שאלות מטרידות אותנו - על מצבם הבריאותי, על ההתפתחות שלהם, על בעיות התנהגות ועל התפקוד שלנו כהורים. עכשיו יש כתובת מקצועית לשאלות שלכם - מדור הורים שואלים. את השאלות ניתן לשלוח אלינו לכתובת המייל הזו או לפרסם בעמוד הפייסבוק של וואלה! בריאות.

שאלה: הבן שלי הולך עם נעליים כבר כמעט שנה, אבל משום מה בחודשים האחרונים הוא מסרב שנקנה לו נעליים חדשות – גם אם הוא נכנס לחנות הוא ממש לא מוכן למדוד את הנעליים, ונכנס להיסטריה ולבכי נוראי. מה אפשר לעשות חוץ מלקנות לו נעליים בלי למדוד ולקוות מאוד שזה יתאים? אין אפשרות לוותר על הקנייה, כי הסנדלים שלו כבר קטנים מדי.

תשובה: אינני יודעת בן כמה הילד, אך מה שמתואר פה קורה לא מעט לילדים סביב גילאי שנתיים- שלוש. בגילאים האלו מופיע פחד התפתחותי, שהוא פחד המתייחס לתחושת חשש המופיעה אצל רבים מבני אותה שכבת גיל, וניתן להבין אותו על רקע המאפיינים ההתפתחותיים של כל גיל. הפחדים ההתפתחותיים נוטים להיעלם ללא כל התערבות מקצועית, בתנאי שהתייחסות הסביבה מתאימה ונכונה.

פחד הוא תחושה רגשית ופיזיולוגית לא נעימה, המופיעה אצל בני אדם ובעלי חיים, ונגרמת כתוצאה מחשיפה לגירוי חיצוני מסוכן או מאיים - ממשי או מדומיין, למשל פחד למראה חיה גדולה. מדובר על תחושה אותה כולנו חווים במצבים, בעוצמות ובתדירויות שונות. כל אחד מאיתנו חווה פחד בדרך שונה: תחושת לחץ בחזה, החוורה, כאבי בטן, תחושה של שיתוק, אי שקט, קוצר נשימה ועוד. פחד גם בא לידי ביטוי חיצוני בהתנהגויות שונות: בכי, צחוק, בריחה, כיסוי פנים, אחיזה במשהו קרוב ועוד.

לפחד תפקיד מרכזי בהישרדותו של האדם, מפני שהוא מחייב אותו להיזהר וגורם לו להתרחק מהסכנה הנשקפת לחייו, ואף מהווה גורם המונע להיכנס מלכתחילה למצבים מסוכנים. עם זאת פחד יכול להגביל את תפקודו של האדם, ואת מרחב העשייה שלו.

בגילאי שנתיים-שלוש הפעוט מעוות את המציאות במידת מה, על מנת להפוך אותה ליותר מושגת ומובנת עבורו. הסיבות לתופעות שונות בסביבתו של הילד אינן ברורות לו ובמקביל אין לו כלים מחשבתיים להבינן. מאחר והוא נמצא בשלב חשיבה אגוצנטרי הוא מייחס סיבות לתופעות הקורות סביבו, לפי נוחותו. הילד תופס את עצמו במרכז היקום ועל כן הוא חושב שהתופעות סביבו מתוכננות בצורה מופלאה כך שיוכלו לשרתו טוב יותר.

עם זאת, לעיתים מתגלים בקיעים בתפיסת עולם אופטימית זאת, או שההסברים אותם הוא מעלה לדברים הקורים סביבו מפחידים אותו. פחדים הקשורים בחוסר הבנה של תופעות בסביבתו של הילד מצביעים על כך שהילד מפעיל חשיבה והוא מודע לפערים בין הבנתו את המציאות לבין העובדות כפי שהן. ילדים נבונים עשויים להפגין יותר פחד מן הסוג הזה.

בנוסף, הפעוט מתחיל לפתח פחדים מדברים שלא הפחידו אותו כלל בעבר, מפני שהדמיון גדל והופך להיות עשיר במיוחד ומתפתחת ההבנה הברורה בין סיבה לתוצאה. הפעוט מתחיל להבין מונחים כמו צורה וגודל, אך עדיין לא בטוח מה מאיים עליו ומה בטוח עבורו.

גורם נוסף הוא, שפעוטות רבים בגיל הזה מתקשים מול מעברים ושינויים. עבורם, כל שינוי ומעבר, גם כאלו שבעינינו הם פשוטים ומינוריים לגמרי, מאיימים עליהם ומפחידים אותם. כמו כן ישנם ילדים שבאופן טבעי חוששים יותר מדברים חדשים ולא מוכרים. הדבר החשוב ביותר כהורים הוא לא לאפשר הימנעות ממצבים חדשים אלא לספק לילד הסברים ותמיכה שיקרבו אותו לעשייה ולפעילות.

לכן, אני מציעה לחשוף אותו לחנויות נעליים, ללא שום קשר לקניית נעליים עבורו או עבור כל אחד מכם. פשוט להכנס לחנות, לציין כמה יפות הנעליים, להחזיק אחת ולתת לו להחזיק, ואז לצאת. מיד כשאתם יוצאים מחנות הנעליים כדאי לתת לו מדבקה של "כל הכבוד" או פרי/חטיף שהוא אוהב לאכול, או צעצוע קטן שהוא אוהב. המטרה היא לקשר בין חנות הנעליים לבין חוויה נעימה וכיפית.

היות שמדובר על תהליך הדרגתי ואילו הצורך בהחלפת הנעליים למידה מתאימה הוא מיידי - קניית הנעליים ובטח מדידתן בשלב הזה תצטרך אכן להיות בבית - שהוא סביבה מוכרת, שקטה ונוחה עבור הילד ולכן ההתנגדות שלו לעניין עשויה לפחות.

בהצלחה!

קרן יטיב, יועצת משפחתית בכירה ממרכז הפיל הצבעוני - המרכז לטיפול במשפחה