במהלך שגרת היומיום שלנו עם הילדים, עשרות שאלות מטרידות אותנו - על מצבם הבריאותי, על ההתפתחות שלהם, על בעיות התנהגות ועל התפקוד שלנו כהורים. עכשיו יש כתובת מקצועית לשאלות שלכם - מדור הורים שואלים. את השאלות ניתן לשלוח אלינו לכתובת המייל הזו או לפרסם בעמוד הפייסבוק של וואלה! בריאות.
עוד שאלות:
מה עושים כשלילד יש התקף זעם מחוץ לבית?
למה הבת שלי מתנהגת כמו תינוקת?
מה עושים כשהילדה מפחדת מהאסלה באמצע גמילה?
שאלה:
הילד שלנו בן 4 וכבר בשלב צעיר הוא עשה בעיות עם אוכל. המצב נע בין סיפוק צרכיו רק על מנת שיאכל, לבין עקשנות ובכי במצב שהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה ולא אוכל מה שנתנו לו. אם אנחנו מבשלים לו משהו שאנחנו יודעים שהוא אוהב או שואלים אותו מה הוא רוצה לאכול, הוא יעתר לאכול. הבעיה היא שאחרי שהוא קיבל מה שהכנו לו הוא יבקש משהו נוסף שבמקרה הטוב הוא יאכל ממנו קצת ובמקרה הרע לא יגע בו בכלל. המצב הזה יוצר לפעמים סיטואציה שעל שולחן האוכל נאספים מוצרי מזון שבסופו של דבר יזרקו לפח הזבל. כמובן שעל ממתקים וחטיפים הוא תמיד קופץ בשמחה.
תשובה:
תרצה שני, דיאטנית קלינית, מומחית בתזונת ילדים וחברת עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים בישראל, עונה:
מתוך תיאור המצב שלכם, נראה שהילד משתמש באוכל למאבק כוחות מולכם ההורים. מאבקים הקשורים באוכל יכולים לגרום בהמשך לבעיות אכילה, ולכן חשוב לנטרל אותם כבר בגיל צעיר.
במסגרת חלוקת אחריות שעוזרת לניהול ארוחה נכון, ההורים אחראים על בחירת האוכל המוגש לשולחן, שעות האכילה והיכן אוכלים. אחריות הילד היא להחליט מה לאכול מתוך המוגש וכמה לאכול, כיוון שרק הוא מרגיש עד כמה הוא רעב.
הכינו ארוחות המכילות לפחות מנה אחת שאתם יודעים שהילד אוכל. הזמינו את הילד לשולחן והוא יבחר מה לאכול מתוך המוגש. המליצו לו לקחת כמות קטנה ואם ירצה תמיד יוכל לקבל תוספת. חשוב לא ללחוץ על הילד לאכול מאכל מסוים שנראה לכם שהוא בריא עבורו, כיוון שהוא יחוש שיש בידיו כלי שבו יוכל להתעמת אתכם אם יחליט לאכול או שלא.
לגבי חטיפים וממתקים, צמצמו את הכמות שהילד אוכל, כך שיגיע רעב לארוחות. הנהיגו כללים ברורים לגבי כמות הממתקים והחטיפים שהילד יכול לאכול ומתי. כך תקטינו את מספר הוויכוחים בנושא.
יתכן ובהתחלה של השינוי שהומלץ, הילד יקטין את כמות האוכל שהוא אוכל. זה בסדר, וחשוב לא להילחץ מכך, בהמשך הוא יאזן זאת, כל עוד נמשכת מסגרת האכילה השגרתית וההגבלה בכמות החטיפים והממתקים. באם אתם מוטרדים מהמגוון התזונתי אותו הילד אוכל מומלץ להגיע לדיאטנית ילדים שתערוך בדיקה תזונתית ותיתן המלצות בהתאם.
שאלה:
יש לנו ילד יחיד בן 5 שמוכיח קשיים באכילה ורק מצליח לאכול במידה ומשהו מסב את תשומת ליבו. איך ניתן לתת לילד להתרכז באוכל ולרצות לאכול, והאם להתעקש איתו גם כשהוא לא רוצה לאכול?
תשובה:
יעל חן רביע, דיאטנית קלינית מומחית לתזונת ילדים, חברת עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים בישראל, עונה:
אני מעריכה כי חוסר הריכוז הוא למעשה חוסר חיבור לתחושת הרעב שבא לידי ביטוי באכילה מתוך הסח הדעת יכול להיות שתוך צפייה בתכנית טלוויזיה או עיסוק אחר. קיימים מספר תנאים בסיסיים שיכולים לעזור בתהליך שבו הילד לומד להקשיב לתחושותיו:
קביעת סדר ארוחות קבוע.
לשים לב שבין הארוחות יש מספיק מרווח זמן כדי לפתח תחושת רעב.
בין הארוחות לא אוכלים ולא מנשנשים חטיפים, גם לא בכמות קטנה.
נמנעים משתיה ממותקת.
חשוב שהארוחות יהיו משותפות ושגם אתם תשבו ותאכלו עם הילד ללא מסיחים וללא מסכים. לא מומלץ להפעיל לחץ חיובי או שלילי ולהתעקש שהילד יאכל, משום שזה לרוב מוביל לתוצאות הפוכות. פעלו לפי עקרון אחריות הורה-ילד. אתם אחראים על איכות המזון והכנת המנות, והילד אחראי מה וכמה יבחר מתוך ההיצע. יחד עם זאת, גם אם הילד אינו רוצה לאכול מחובתו להצטרף לארוחה.
ככל שתנעימו את זמני הארוחות, תציגו את המזון בצורה אסטטית ותניחו על הצלחת כמויות מזון קטנות שיאפשרו לילדכם לבקש תוספת זה יגדיל את הסיכוי שבמהלך הזמן הדברים ישתפרו
אפשר גם לשתף את הילד בהכנת מזון ובסידור שולחן לקראת הארוחה. בנוסף לכך, ומכיוון שקרוב לוודאי שהקושי התחיל ונמשך כבר תקופה ארוכה, אני ממליצה לנסות לאבחן את המקור לקשיים, ולפיו ניתן יהיה אפשר לתת מענה ספציפי יותר לקושי שאתם נתקלים בו.
עוד בנושא:
כל מה שרציתם לדעת על תזונת ילדים
ללמד את הילד תוזנה נכונה כבר בגיל חצי שנה
אוכל ורגשי אשם הוריים