פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הורים שואלים: מה עושים כשלילד יש התקף זעם מחוץ לבית?

      אין הורה שזה לא קרה לו. אחרי שעה של סיבוב בקניון, הילד נשכב על הרצפה, לפעמים תוך כדי צרחות ובכי, ולא מוכן להתפנות. מה עושים כדי לסיים את האפיזודה כמה שיותר מהר ואיך דואגים שזה לא יקרה שוב?

      ילד בהתקפת זעם (ShutterStock)
      אתה רוצה לעשות מזה סצינה? (אילוסטרציה: shutterstock)

      במהלך שגרת היומיום שלנו עם הילדים, עשרות שאלות מטרידות אותנו - על מצבם הבריאותי, על ההתפתחות שלהם, על בעיות התנהגות ועל התפקוד שלנו כהורים. עכשיו יש כתובת מקצועית לשאלות שלכם - מדור הורים שואלים. את השאלות ניתן לשלוח אלינו לכתובת המייל הזו או לפרסם בעמוד הפייסבוק של וואלה! בריאות.

      עוד שאלות שלכם:
      למה הבת שלי מתנהגת פתאום כמו תינוקת?
      למה הילד שלי נושך אותי?
      למה הילדה שלי לא מפסיקה לדבר על מוות?

      והפעם במדור, שאלה שמטרידה את כל ההורים: מה עושים עם ילד שחווה התקף עקשנות מחוץ לבית, נתקע במקום ולא מוכן ללכת. ילד בן ארבע שמתעקש להיכנס לחנות בקניון ונשכב על הרצפה במחאה כשאומרים לו לא? ילד בן שנתיים שמבקש משהו וכאשר נענה בשלילה לא מוכן לקום מהרצפה? ילדה שלא מוכנה ללכת אם לא מרימים אותה על הידיים?

      קרן יטיב, יועצת משפחתית בכירה ממרכז הפיל הצבעוני - המרכז לטיפול במשפחה עונה:

      ראשית, חשוב לאבחן את הסיבה למה הילד נתקע ולא מוכן ללכת, כדי לדעת איך להגיב. ישנם מצבים, כשילד צעיר למשל נתקע במקום וטוען שאין לו כוח ללכת ודורש שירימו אותו, שהורים רבים מניחים שמדובר בפינוק, עקשנות או "דווקא". אבל לא כדאי לבטל את דבריו כך.

      ילדים מדברים "מבוגרית" אך מתכוונים "ילדית". כשילד אומר שאין לו כוח ללכת הוא יכול להתכוון לכך שהוא באמת התעייף מפני שמוטורית הוא חלש או מסורבל, או שלוחצות לו הנעליים ובכלל אתם הולכים מהר מדי עבורו, או שהוא יכול להתכוון לכך שהוא מוצף מעומס גירויים במקום וזה מעייף אותו ומבלבל אותו ולכן הוא זקוק לתחושת הביטחון שיש בהרמה ההורית. הוא גם יכול להתכוון לכך שנמאס לו ומשעמם לו והתחושה שלו היא שלא שמים אליו לב ולכן הוא רוצה על הידיים, היכן שתשומת הלב נתונה רק לו.

      אבא מחבק את הבת שלו (ShutterStock)
      לפעמים הם רק רוצים את תשומת הלב שלכם (אילוסטרציה: shutterstock)

      הילד לא תמיד מסוגל לנסח את הסיבה לסירובו או להתנהגותו, ולענות על שאלת הלמה (למה אתה נושך? למה אתה מרגיז?) שאנו מציגים בפניו. זו הסיבה לכך שחיפוש הסברים ותגובה לתופעה צריך להיות מבוסס על הבנת עקרונות התפתחות של ילדים, על היכרות קרובה עם הילד שלנו ועל הקשבה עמוקה, אינטואיטיבית, שנועדה לקלוט מסרים לא מפורשים מתוך הבנת ההקשר ורוח הדברים. יש לבדוק מהי הסיבה להיתקעות ולהגיב אליה ופחות אל מה שהילד אומר.

      במקרים אחרים, כאשר ילד נשכב למשל באמצע הקניון ולא רוצה לזוז, מפני שהוא לא קיבל את מה שהוא רוצה. אמנם כולם חווים תסכול ולכולם קשה, אך יש שונות בין ילדים, הבאה לידי ביטוי בטמפרמנט שונה. ישנם ילדים שקל יותר להרגיע או להסיח את דעתם וישנם ילדים שקשה יותר, וכשהם כועסים ומתוסכלים הם מיד מוצפים רגשית ואין להם יכולת לווסת את עצמם, להרגיע ולמתן את התחושות הקשות שמשתלטות עליהם. ברגע אחד הם מתפרצים החוצה ללא שליטה, לכל עבר, כולל השתטחות על הרצפה.

      מה עושים?

      1. צריך להיות מוכנים לכך שלילדים בני שנתיים עד ארבע יש התקפי זעם, לדעת שכל התקף אורך זמן, לקחת אוויר ולהצטייד בסבלנות רבה.

      2. חשוב להכין את הילד לפני יציאה ולערוך איתו תיאום ציפיות. אם הולכים לקניון, יש להבהיר לו מראש מהם הדברים שאפשר לעשות ומה נקנה לו שם. אם הולכים לגן שעשועים ליידע את הילד טרם היציאה מתי תהיה שעת החזרה, ולהתחיל להכין אותו לעזיבה רבע שעה לפני כן. אמרו לו שאם הוא רוצה להספיק להתגלש פעם נוספת, הוא צריך לעשות זאת עכשיו זאת עכשיו .

      3. לא הולכים עם הילד לקניות או לחברים כשהוא עייף ורעב כי פוטנציאל ההתפוצצות בזמן כזה גדל.

      ילד בהתקפת זעם (ShutterStock)
      השתדלו לא להרים את הקול ושימרו על קור רוח (אילוסטרציה: shutterstock)

      4. אם הילד נשכב על הרצפה מפני שהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה, עליכם כהורים להיות ענייניים ואסרטיביים, לא להרבות במילים, ולא לפתוח את הנושא לדיון. השתדלו לא להרים עליו את הקול ולא להיסחף לסערה שהוא מייצר.

      5. יש ילדים שזקוקים בזמן כזה לחיבוק או מגע, אחרים דוחים מגע בתקיפות. אפשר לשבת ליד הילד, לשתוק או להגיד ש"אמא לא כועסת", לשקף לו את מה שהוא מרגיש ואינו מסוגל לבטא במילים: "אני מבינה שאתה כועס, כי..." לאפשר לו לפרוק את זעמו, ולשדר לו שאנחנו איתו.

      6. אל תיתנו לילד מיד את מבוקשו מפני שדבר כזה עלול ללמד אותו שהתנהגות כזו משתלמת ומתגמלת מאד.

      7. אם הילד לא נרגע במשך זמן רב, ובמידה וזה אפשרי מבחינה פיזית, אפשר לקחת את הילד בידיים ולעזוב את המקום מיד. המסר הוא שמי שמתנהג בצורה כזו לא יכול להיות כרגע בקניון. חשוב לא לאבד את המזג ולנסות להישאר בשליטה עצמית עד כמה שניתן.

      8. אל תגידו לילד שאתם הולכים והתחילו ללכת. זה נכון שבחלק גדול מהמקרים הילד יקום ויתחיל לרדוף אחריכם אבל הדבר עלול לייצר אצלו חרדות, כולל חרדת נטישה. מלבד זאת, אחרי כמה פעמים כאלו הוא יבין שאתם לא באמת הולכים וישאר תקוע במקום ויתקע גם אתכם. בנוסף, יש סיכון שהוא ילך לכם לאיבוד בתוך המון האנשים.