ללמד את הילד תזונה נכונה כבר בגיל חצי שנה

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מוכיחים שהורים יכולים לעזור לילדים שלהם לא להפוך למבוגרים שמנים. כל מה שצריך לשם כך היא הקפדה על רכישת הרגלי אכילה נכונים בינקות, על הגשת מזון שמתאים לתינוק ועל מניעה מהיום הראשון של מזונות מזיקים.

מזון מוצק הוא כל מזון שאינו חלב אם או תמ"ל, כולל דייסות, ירקות, פירות וכל מאכל במרקם רך המותאם ליכולות הלעיסה והבליעה של הילד.

שלב זה בהתפתחות התינוק מאופיין בבלבול רב ובחוסר ידע מצד ההורים, אז אספנו בעבורכם את התשובות לשאלות הנפוצות ביותר:

במחקרים נמצא שהתחלת מזון מוצק לפני גיל 4 חודשים עלולה לגרום להשמנה. ההמלצות של משרד הבריאות היום הן מעבר הדרגתי הכולל טעימות (עד 2 כפיות ביום) בהתאם למוכנות המוטורית-תחושתית של התינוק לאכילה.

מוכנות התינוק נבדקת על ידי הפרמטרים הבאים:
1. יכולת לשבת ולהחזיק את הראש. באופן יציב.
2. יכולת תאום בין עיניים, ידיים ופה, המאפשרת לראות, לאחוז ולהגיש את המזון לפה.
3. יכולת לבלוע מוצקים.

חשוב לדעת שההסתגלות של מערכת העיכול למזון מוצק היא תהליך שמצריך זמן, ולכן יש לערוך תהליך הדרגתי של חשיפה, תוך בירור שאין תגובה אלרגית לאחד מהמזונות.

עד גיל 6 חודשים ארוחה המכילה מזון מוצק לא עונה על הצרכים התזונתיים של התינוק, ולכן מומלץ להישאר בהגשת כמויות קטנות המתאימות לטעימות המזון בלבד.

בדרך כלל מתחילים עם מזונות קלים לעיכול, ובהדרגה מרחיבים את המגוון. למעשה, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, ניתן להאכיל את התינוק מגיל חצי שנה בכל מגוון המזונות, למעט דבש וחלב.

אחת הבעיות בשלב הזה היא חשיפה למזונות שלא מומלצים עבור הילד. לילדים נטייה ואהבה לאוכל מתוק כבר מילדות, וכן אהבה למזון שומני ומלוח.

חשיפת ילדים לשתייה מתוקה למשל, תגרום להם להבין שישנה אלטרנטיבה לשתיית מים ושאפשר להתעקש ולא לשתות מים ולקבל את השתייה המתוקה. התעקשו על שתיית מים גם אם התינוק שלכם לא שש לכך. הציעו מים תוך כדי משחק באמבטיה בבקבוק קטן או בכוס המותאמת לתינוקות.

חשיפה של התינוק בגיל צעיר לחטיפים מלוחים ושמנים, גם כשהם מתאימים במרקם לתינוקות, תחזק את הנטייה למזון מלוח ומטוגן. חטיפים אומנם מאוד נוחים לנו, שכן הם לא דורשים הכנה והתעסקות, אבל הם מכילים הרבה מלחים ושומנים.

יש שונות במסוגלות וביכולות של תינוקות לאכול מזונות במרקמים שונים. יש ילדים שכבר בגיל שמונה חודשים יצליחו להחזיק כדור בשר ביד ולאכול אותו לבד, ואילו אחרים יעברו לאכילה עצמאית רק בגיל 11 חודשים ואף מאוחר יותר.

רוב ההורים מרגישים צורך שהילד שלהם יתקדם הלאה במיומנויות האכילה כדי להרגיש שההתפתחות שלו טובה. אבל בנושא של יכולות ישנו מרחב זמן (מגיל... עד גיל..) שחשוב ומאפשר לכל ילד את ההתפתחות בזמן המתאים לו. יש ילדים שבתחומים מסוימים יקדימו ובתחומים אחרים יהיו בסוף הספקטרום המתאים, וזה בסדר גמור.

חשוב לאפשר לילד את הזמן הדרוש לו לביסוס יכולות אכילה המתאימות לו. הגשת מזון שלא מתאים במרקמו לילד עלולה להביא אותו להשתנקות, לסירוב אכילה וליצור אצלו בעיות אכילה.

אכילה של ילדים, לפחות בשנים הראשונות, לוקחת זמן. הילד צריך לתרגל מיומנויות חדשות עבורו. למשל, לגרוף את האוכל מהכפית ללעוס אותו עד למצב שהוא מתאים לבליעה, להעביר אותו לכיוון הלוע ולבלוע. כל אלה דורשים הפעלת שרירים אחרים מהיניקה ולכן נדרש לילד זמן ללמוד אותם. ההורים, הרבה פעמים, מנסים להיות יעילים ולעשות דברים במקביל, כמו למשל לדבר בטלפון הנייד.

כאשר האכלה נעשית ללא תקשורת בריאה עם הילד, קצב האכלה של הילד לא מותאם ליכולות שלו ויתכן שאף יאלץ אותו לאכול מהר. אכילה מהירה היא הרגל לא מומלץ, שעלול לגרום לילד בהמשך, כאשר יהיה בוגר, לאכול מהר ובכמויות גדולות.

בהאכלה כזאת ללא תשומת לב לסימנים שהילד מעביר על רעב או על שובע, ההורה עלול להמשיך לנסות ולהאכיל את הילד גם אחרי ששבע, והילד עלול להמשיך לאכול רק כדי להשביע את רצונו של ההורה ולשמור על תקשורת נעימה. בכך נגרום לילד לאכול מעבר לצרכיו התזונתיים.

כדי למנוע את זה מומלץ לשבת בצורה רגועה עם הילד בזמן האוכל ולאפשר לו להשתמש ביכולת הטבעית שלו לדעת מתי הוא שבע ולהפסיק את האכילה בהתאם.

קיבת הילד קטנה ולכן הכמות שהוא מסוגל לאכול קטנה. ילדים נמצאים בשלב של גדילה מואצת וגופם דורש כמות מזון מתאימה כדי להיענות לצרכים האלה. הילד צריך לאכול ארוחות קטנות פעמים רבות במהלך היום. ילדים רעבים לא מסוגלים ולא צריכים לחכות עד לארוחה המשפחתית הבאה.

כאשר יוצאים מהשגרה - נסיעות לטיולים, ביקורים אצל חברים וכדומה - כדאי להתארגן עם מזון המתאים לארוחות ביניים, כמו פרי טרי או תמרים, כריכים או מאפים תוצרת בית ששמורים במקפיא.

עבור הרבה הורים אוכל נתפס כדבר מנחם, ולכן אם הילד שלהם נפל וקיבל מכה, הם מציעים לו עוגייה. הסחת הדעת על ידי אוכל ואי שהייה בקושי באותו הרגע, תגרום לילד ליצירת קשר בין אוכל, בדרך כלל אוכל מתוק, והתגברות על קשיים. הוא ילמד ויתרגל לבקש מזון כנחמה ובכך נגרום לו לאכילה רגשית שאינה מומלצת.

אם אתם רוצים לתת לילד לאכול מדי פעם מאכלים מתוקים, עשו זאת בצורה מודעת ובזמן המתאים. עדיף במסגרת ארוחה קטנה ליד שולחן ולא תוך כדי פעילות אחרת.


תרצה שני היא דיאטנית ילדים, חברת פורום הילדים ב"עתיד" - עמותת הדיאטנים בישראל