הורים שואלים: באמצע הגמילה הבת שלי התחילה לפחד מהאסלה. מה עושים?

במהלך שגרת היומיום שלנו עם הילדים, עשרות שאלות מטרידות אותנו - על מצבם הבריאותי, על ההתפתחות שלהם, על בעיות התנהגות ועל התפקוד שלנו כהורים. עכשיו יש כתובת מקצועית לשאלות שלכם - מדור הורים שואלים. את השאלות ניתן לשלוח אלינו לכתובת המייל הזו או לפרסם בעמוד הפייסבוק של וואלה! בריאות.

עוד שאלות:
למה הבת שלי מתנהגת פתאום כמו תינוקת?
מה עושים כשלילד יש התקף זעם מחוץ לבית?
למה הילד שלי נושך אותי?

מדובר בשלב שכל הורה עובר, ורבים חוששים ממנו. לקראת גיל 3, רגע לפני הכניסה לגן, מגיע הזמן שמתחילים להיגמל מחיתולים. עבור חלק מהילדים וההורים כמובן, יהיה מדובר בתהליך פשוט, ואילו אצל אחרים זה יכול להתלוות לקשיים רבים.

ל' מפתח תקווה מספרת כי התחילה גמילה מחיתולים לפני שבוע ונתקלה בקשיים. "הבת שלי, בת שנתיים ושמונה חודשים, מאוד שמחה להתחיל בגמילה ואהבה לשבת על האסלה, אבל עכשיו היא ממש לא רוצה ללכת לשירותים. היא נהיית עצבנית ואפילו אומרת 'משהו מציק לי' אבל היא מסרבת ללכת לשירותים ומנסה להתאפק. גם אם היא מתרצה בסופו של דבר, היא לא מוכנה לשבת על האסלה הרבה זמן, ופעמים רבות זה אף נגמר בבכי. איך אני אמורה להגיב והאם כדאי לדבר על זה או לא לעשות מזה עניין בכלל?"

קרן יטיב, יועצת משפחתית בכירה ממרכז הפיל הצבעוני - המרכז לטיפול במשפחה עונה:

גמילה הינה תהליך עדין ולעיתים מורכב, שדורש מהילד לא מעט מאמץ והתכווננות. מאד שכיח, נפוץ ונורמלי, שילדה תתחיל גמילה בקול תרועה רמה ואחרי זמן מה תתעייף וההתלהבות הראשונית תדעך. זה לא אומר שיש צורך לחזור מיד לחיתולים ולהרים ידיים. בדיוק כמו בתהליך דיאטה שאנחנו מתעייפים באמצע ואוכלים "רק קוביה אחת" של שוקולד. זה לא אומר שהלכה הדיאטה.

מה עושים? ראשית כדאי להשקיע זמן בהקראת ספרים העוסקים הנושא הגמילה ויש לא מעט כאלו. ילדים מתחברים לסיפורים ולומדים מהם המון. יש גם את "הדיוידים" הנושנים והיעילים "בלי חיתולים" ו"האסלה הקסומה", שאפשר בהחלט להראות לה, ושעוסקים בנושא הגמילה.

שנית, כדאי להכיר לה את התחושות הגופניות שמסמלות את בוא הצרכים: איך זה מרגיש, איפה זה מרגיש ומה עושים בכל פעם שכזו. בנוסף, מומלץ ליידד אותה עם השירותים - אפשר לקשט אותם בדרך שהיא בוחרת, לתת לה להיכנס עם משחק שהיא אוהבת, ספר, בובה או אפילו לשבת לצידה.

חשוב לדעת שחלק מהילדים ירגישו יותר נוח דווקא עם סיר. אבל אם אתם מחליטים לנסות אותו, חשוב שהוא יהיה במתחם השירותים ולא בכל מקום בבית.

בתחילת התהליך עליכם להזכיר לה ללכת לשירותים, כל שעה. בהמשך זה יהיה כל שעתיים ואט אט האחריות תעבור אליה. נסו לגרום לה לשבת על האסלה זמן קבוע (רצוי לא פחות מחמש דקות), ובמהלכן אפשר לשים מולה שעון חול או שעות עצר, שהיא תוכל לראות את הזמן שחולף.

כשהיא יושבת בשירותים ועוצרת את צרכייה, שחקו איתה, והעמידו פנים שאתם דגים גדולים בים, שחייבים לנשום כשהם פותחים וסוגרים את הפה שלהם. המשיכו והמחיזו לה ש"הנה פתאום נכנס לדג הזה משהו לעין והוא ממצמץ" והדגימו לה מצמוץ מוגזם ורחב. אפשר גם לשחק איתה במסירות כדור בשירותים. כל השיטות האלה לא יאפשרו לה להחזיק את שלפוחית השתן או את פי הטבעת מכווצים, מה שיאפשר לצרכים לצאת.

מה שעשיתם איתה היה למעשה הפעלת השרירים הטבעתיים. פאולה גרבורג, ממציאת שיטת פאולה, גילתה כי השרירים הטבעתיים השונים פועלים כמערכת אחת הקשורה ביחסי גומלין לכל מערכות הגוף. מערכת השרירים הטבעתיים - הספינקטרים - הינה מערכת פונקציונאלית ולא אנטומית. היא כוללת את השרירים הטבעתיים סביב העיניים, הפה, צינור השתן ופי הטבעת, וכן שרירים שאינם טבעתיים של הגבות, גלגל העין, נחיריים, לשון, אוזניים, כפות ידיים ורגליים. קשה מאד עד בלתי אפשרי להחזיק את השלפוחית ואת פי הטבעת הדוקים כששרירים טבעתיים אחרים כגון הפה והעיניים נפתחים ונסגרים.