מרכז גמילה

כל ילד נולד עם מזג שונה, עם מטען תורשתי שונה וגדל בסביבה שונה, ועל כן לכל ילד קצב התפתחות משלו וזמן אחר שבו הוא נגמל מחיתולים. וזה תלוי רק בו. בין ההורים מסתובבת שמועה ולפיה לא מכניסים ילדים שטרם נגמלו מחיתולים לגני העירייה. ובכן, שמועות לחוד ומציאות לחוד: בחוזר מנכ"ל משרד החינוך אין כל זכר לדרישה לגמול ילדים מחיתולים לפני הכניסה לגן. מי שמלאו לו 3 שנים יכול להיכנס לגן עירייה ללא תנאי.

ולמרות כל אלו, לפני הכניסה לגן העירייה מומלץ להכין את הילד לגמילה, ולו רק כדי להקל עליו בתהליך ההסתגלות לגן החדש.

הבשלות של הילד לתהליך הגמילה נחלקת לשניים – הבשלות הגופנית והבשלות הנפשית. לקראת גיל 3 ילדים אמורים להיות בשלים לגמילה מבחינה פיזיולוגית - הם יכולים לשלוט בסוגרים של שלפוחית השתן. דרך טובה לבדוק את הבשלות הגופנית לגמילה היא מעקב אחר מצב החיתול. אם החיתול יבש לאורך זמן והילד עושה פיפי אחת לכמה שעות, הוא כנראה בשל לגמילה מבחינה גופנית. אם הוא מרטיב את החיתול לעתים קרובות נראה שהשליטה בסוגרים עוד לא התפתחה.

על הבשלות הנפשית הילד בדרך כלל מאותת בעצמו. ייתכן שהוא ירצה להוריד את החיתול בכוחות עצמו, כי החיתול יתחיל להפריע לו, ייתכן שהוא ידבר בבית על ילדים מהגן שעושים פיפי בשירותים, וייתכן שהוא יבקש תחתונים. כל אחד מאלו יכול לסמן לנו להשתלב בתהליך ולשאול את הילד אם הוא מעוניין לנסות לעשות פיפי בשירותים.

היכרות עם התחושה: הילד צריך ללמוד לזהות את התחושה שעולה בגופו כשהפיפי מגיע. גם אם ברח לו - לא נורא. חשוב שהוא יתנסה גם בכך. אפשר לעזור לו לזהות את התחושה ולומר לו: "לפני שהפיפי מגיע מרגישים דגדוג קטן בבטן. הדגדוג הזה מזכיר לנו ללכת לשירותים".

גמילה היא תהליך: הגמילה לא נעשית ביום אחד. ייתכן שהתהליך יימשך כמה ימים, אבל יכול להיות שהוא יהיה ארוך יותר ויימשך כמה שבועות. חשבו על עצמכם כשאתם רוצים להיגמל מהרגל כלשהו – אכילת סוכר או עישון סיגריה למשל. שום דבר לא קורה בן רגע, הכל קורה בהדרגה. ככל שהילד יהיה בשל ומוכן כך התהליך יהיה קצר יותר.

תמיכה וחיזוקים: יש לעודד את הילד ולחזק אותו על הניסיון והתהליך ולא רק על התוצאה. לאט לאט הדבר יהפוך לפעולה אוטומטית. משתמע מכך שאין לתת לילד פרסים על הצלחות ולו רק בשביל למנוע ממנו תחושת הפסד וכישלון במקרים שבהם הוא אינו מצליח ב"משימה".

השרביט בידיו: הבסיס לגמילה מחיתולים היא השגת שיתוף פעולה מצד הילד. הילד צריך להרגיש שאתם מעבירים אליו את האחריות והמצב בשליטתו. להזכירכם, זו המציאות: סוגריו של הילד בשליטתו בלבד. לא משנה כמה תרצו שהוא יפסיק לעשות צרכים בחיתול - העיתוי תלוי בו. כשהילד יחוש שהוא בסביבה רגועה ותומכת הוא ישתף פעולה ולא ייכנס איתנו למאבקי כח.

שני רוזה היא מדריכת הורים ובעלת תואר ראשון בחינוך הגיל הרך