מדוכאים וחסרי מוטיבציה? מדענים טוענים שיש לזה סיבה מפתיעה

כולנו רוצים להאמין שהדברים שאנחנו חושבים ומרגישים נובעים מהיגיון פנימי עמוק שמושרש בנו ומתווה את דרכי הפעולה שלנו. אבל בפועל, דברים שונים ומשונים משפיעים על האופן שבו אנחנו מתנהלים - החל מפעילות ההורמונים שאין לנו כל שליטה עליה, דרך חומרים כמו קפאין, סוכר ואלכוהול ועד מחלות וזיהומים. כדי להבין את זה, נסו להיזכר בפעם האחרונה שבה הייתם חולים ובמצב הנפשי שלכם באותם הימים. כנראה שהרגשתם שסוף העולם מתקרב - גם אם בסך הכול סבלתם מקצת חום ואף שלא מפסיק לטפטף.

למעשה, חוקרים טוענים שלמחלות שהגוף שלכם מתמודד איתן מתחת לפני השטח, יש הרבה יותר השפעה על המצב הנפשי שלכם מכפי ששיערו בעבר. במאמר שפרסמו מומחים מאוניברסיטת אמורי שבארצות הברית בכתב העת המדעי Trends in Cognitive Sciences, נטען כי דלקות כרוניות משפיעות על המוליכים העצביים במוח שלנו בצורה שמשפיעה בתורה על המוטיבציה, על קבלת ההחלטות, על השליטה העצמית ועל הסיכון למחלות נפש כמו דיכאון וסכיזופרניה.

עוד בנושא:
60% מהאימהות חוות לחץ וחרדה בשלושת החודשים לאחר הלידה
למה דיכאון גורם לנו להרגיש כל כך עייפים כל הזמן?
צרת רבים: כל העולם מבואס, זה לא רק אתם

חשוב להבין, רבים מאיתנו סובלים מדלקות כרונית בלי שבכלל נהיה מודעים אליהן. הנפוצה שבהן היא דלקת חניכיים שמאובחנת בקרב יותר מ-90 אחוזים מהאוכלוסיה ברמה כלשהי. גם השמנה בטנית עלולה לגרום לדלקות כרונית באזור הבטן וקיימות גם כמובן דלקות במפרקים, בגידים, בשרירים ועוד.

המאמר שפרסמו החוקרים אמנם מציג תיאוריה ולא קביעה חד משמעית, אך הוא מתבסס על שורה ארוכה של מחקרים שפורסמו בעבר ותומכים בנימוקים שלו. לדברי החוקרים, מצב של דלקת כרונית גורם למערכת החיסון לשבש את הפרשת המוליך העצבי דופמין במוח. דופמין מכונה גם "הורמון האושר" ומשרה עלינו תחושה טובה ונעימה. הוא גם מסייע בקבלת החלטות, בשימור השליטה העצמית, בהעלאת המוטיבציה ובשיפור ההרגשה הכללית.

אז למה כל זה קורה? אם בוחנים את האופן שבו הגוף שלנו עובד, דווקא יש בכך היגיון מאוד ברור. "כשהגוף שלנו נלחם בזיהום או מרפא פצע, המוח נדרש לדכא את המוטיבציה לעשות דברים אחרים כדי לא לבזבז יותר מדי אנרגיה", מסביר אחד ממובילי המחקר, מיכאל טריידווי, מומחה לפסיכולוגיה. "כיום יש הוכחות מבוססות לכך שמערכת החיסון משבשת את הפרשת הדופמין כדי לעזור למוח לדכא את המוטיבציה הזאת".

לדבריהם, המנגנון הזה הועיל יותר לאבות אבותינו מאשר לנו. בתקופה הפרה-היסטורית, הסביבה של בני האדם הייתה רוויה בזיהומים ובסכנות. במצב כזה, לאדם שכבר סבל מדלקת היה יותר סיכוי לשרוד אם הוא פשוט היה נשאר במערה ולא זז יותר מדי. כיום, אורח החיים המערבי גורם לכך שרבים מאיתנו סובלים מדלקת כרונית שאינה מסכנת אותנו, אך גם אינה חולפת כשלא מטפלים בה. לכן, החוקרים מעריכים, אנשים רבים מסתובבים גם עם תחושות נפשיות קשות שנלוות לדלקת ובאופן די אירוני דווקא פוגעות בבריאות.

כדי לבחון את התיאוריה שלהם, יצרו החוקרים הדמיה ממוחשבת של מערכות שונות בגוף האדם, שמבוססת על כל הידע העדכני ביותר בתחום. ההדמיה אפשרה לראות כיצד ציטוקינים במערכת החיסון, חלבונים שמהווים את הבסיס התקשורתי בין תאים במערכת, משפיעים באופן ישיר על מנגנון הפרשת הדופמין במוח.

נכון לעכשיו מדובר כאמור בעדות תיאורטית בלבד, ונדרשים מחקרים נוספים כדי להבין את המנגנון הזה לעומק, אך החוקרים מאמינים כי ההבנה הזאת תסייע להבין טוב יותר את ההתמודדות עם מחלות נפשיות כמו דיכאון, סכיזופרניה, חרדה והפרעות אישיות - ולהציע מעטפת טיפול מתאימה ויעילה יותר לבעיות אלו.

אחד ממובילי המחקר, פרופ' אנדרו מילר, מומחה בולט בתחומי הפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות, אמר כי "ההבנה הזאת יכולה לעזור לפתח שיטות טיפול שמתמקדות בוויסות האנרגיה של מערכת החיסון - דבר שבכלל לא חשבו עליו עד כה בטיפול במחלות נפשיות".

עד שיגיע היום שבו מדענים יפתחו תרופות ממוקדות שיעזרו לבטל את ההשפעה השלילית של פעילות מערכת החיסון על הוויסות הרגשי שלנו, כל אחד מאיתנו יכול לקחת קצת יותר אחריות על החיים שלו ולפעול להפחתת דלקות כרוניות בגופו.

אם יש לכם דלקת חניכיים לדוגמה, צחצוח שיניים, ניקוי בין השיניים, שטיפת פה וביקורים תכופים אצל השיננית בהחלט יעזרו להקל על המצב. אם אתם סובלים משומן בטני, נסו להוסיף לתפריט מאכלים שיעזרו להפחית את השיעור שלו בגוף. בנוסף, ישנם מאכלים שידועים כגורמים שמפחיתים דלקות בגוף. לא משנה מהו המצב הבריאותי שלכם כרגע, אולי המאכלים האלו לא יעזרו לרפא אתכם לגמרי מכל הבעיות שלכם, אך הם בהחלט יכולים רק לשמירה על הבריאות שלכם.