9 מחלות שאתם יכולים למנוע אם רק תשטפו ידיים

בואו נצא מנקודת הנחה ברורה - הידיים של כולנו לא מספיק נקיות. בכל רגע נתון כשאתם נוגעים במקלדת של המחשב, מלטפים את הכלב או מכינים לעצמכם משהו לאכול - הידיים שלכם מתלכלכות ומתמלאות בחיידקים ווירוסים שעלולים לגרום למחלות. תוסיפו לכך את העובדה שאנחנו נוגעים בפנים שלנו עם הידיים האלה וגם באחרים, ותבינו מדוע לשטיפת הידיים יש כוח עצום בכל מה שנוגע במניעת מחלות.

עוד בנושא:
בין שפעת לדלקת גרון: מדריך מחלות החורף השלם
האם באמת חייבים לשטוף ידיים אחרי כל ביקור בשירותים?
האם צריך לשטוף ידיים גם אחרי פיפי?

שטיפת ידיים היא המעשה הכי אקטיבי שאנו יכולים לעשות כדי למנוע מחלות ועל פי הערכות מומחים היא יכולה למנוע את מותם של כמיליון אנשים ברחבי העולם שמתים ממחלות של חידקיי מעיים וממחלות נשימתיות, שהן גורם התמותה הגדול ביותר במדינות מתפתחות.

זה אולי ישמע לכם מעט מוזר אבל מחקרים שבדקו את הנושא הראו כי רק 5 אחוזים מהאנשים שוטפים את הידיים בצורה נכונה שמסירה את החיידקים המזיקים שנמצאים על כף היד, והם נמצאים. בשנת 2014 נערך מחקר באוניברסיטת בולדר בקולורדו שמצא כי 11 אחוזים משטח כף היד שלנו מזוהמים בחיידקים צואתיים בכמויות השוות לאלה שנמצאות בשירותים ציבוריים ושירותים משרדיים.

אז איך שוטפים נכון? משפשפים למשך 20 שניות את הידיים עם סבון, במים חמים או קרים, ולא שוכחים לשפשף בין האצבעות ואת גב כף היד. לאחר השטיפה חשוב לייבש היטב את הידיים, מכיוון שלחיידקים קל יותר להידבק למשטחים רטובים. לסיום, נסו שלא לגעת בידית הדלת או בברז עם כף היד, כדי לא להרוס את כל הטוב שעשיתם להיגיינה שלכם.

הנה כמה מחלות שתוכלו למנוע אם תשטפו את ידיכם היטב:

הסלמונלה יכולה להגיע ממקורות שונים כדוגמת מוצרי מזון נגועים, מי שתייה מזוהמים ואפילו מאדם אחר שנדבק בחיידק ולגרום למחלה שנקראת סלמונלוזיס. הקיץ הוא העונה העיקרית שבה אנשים לוקים בזיהום מסלמונלה, כנראה בשל מזג האוויר החם שמאיץ את קצב התרבות החיידקים הללו במזון והעובדה שאכילה בחוץ יותר שכיחה בחודשים אלה.

למרות שסלמונלה יכולה להסתתר במגוון מזונות, ישנן פעולות פשוטות שניתן באמצעותן למנוע הדבקה בחיידק. למשל, להימנע מאכילת ביצים טריות או ביצים מבושלות למחצה. באופן דומה בשר בקר וגם עוף שאינם מבושלים באופן מלא עשויים להעביר את החיידק. הקפדה על כללי הגינה כדוגמת שטיפת ידיים במים ובסבון לפני ואחרי נגיעה במזון וכמובן לאחר בישול חשובה מאוד אף היא. בנוסף חשוב להקפיד על משטחי עבודה נקיים במטבח.

לא רק השירותים הציבוריים פותחים לכם צוהר לממלכה אימתנית של חיידקים ונגיפים. גם כשאנחנו בשירותים הפרטיים שלנו, אנחנו לא תמיד רואים זאת, אבל חלקיקי צואה קטנים עלולים למצוא את דרכם לכפות הידיים שלנו. חלקיקים אלו עלולים להכיל בין היתר חיידקים כמו אי קולי, שיגלה, סטרפטוקוקוס וסטפילוקוקוס.

גם אם אתם יודעים בוודאות שלא לכלכתם את עצמכם בשאריות צואה, אתם לא יכולים להגיד את אותו הדבר על האנשים שהיו לפניכם בשירותים. האסלות עצמן מהוות קרקע פורייה לנגיפים שמקורם בצואה או קיא של אנשים שהשתמשו בהן לפניכם. אחרי שנוגעים בהן או במשטחים מזוהמים אחרים בשירותים, אנחנו עלולים לשים את היד בפה בשלב מאוחר יותר של היום ובכך להידבק בשלל מחלות לא סימפטיות בכלל שעלולות לגרום לשלשולים והקאות.

למעשה, כ-525 אלף ילדים מתחת לגיל חמש ברחבי העולם מתים בכל שנה מזיהומים שגורמים לשלשולים והקאות. על אף הנתון המבהיל הזה, מומחים מדגישים כי באמצעות שמירה על היגיינה ראויה ובסיסית, ניתן למנוע די בקלות הדבקה במחלות אלו.

אומנם תקופת השפעת כבר מאחורינו, אבל למעשה כל צינון פשוט יכול להיגרם מהעובדה שהאיש שהרגע לחץ לכם ידיים לא שטף אותן היטב.

שפעת יכולה להיות קטלנית, ולראיה עונת השפעת האחרונה שלא רק ריתקה רבים למיטה למשך שבועות אלא גרמה למותם של אנשים. מלבד החיסון שניתן בכל סתיו נגד שפעת, שטיפת ידיים היא מעשה מאוד אפקטיבי כדי להימנע מהידבקות שעלולה להגיע לא רק מאנשים חולים, אלא גם מכאלה שהחיידק נמצא אצלם בתקופת דגירה ואין סימנים נראים לעין.

מחקר של בית החולים הלימודי לידס מצא שחיידקים יכולים להתעופף עד 25 סנטימטרים לאוויר בכל הורדת מים. אם מדובר בחיידק כמו נורו-וירוס (שנקרא גם חיידק הקאות החורף), הוא עלול לגרום לזיהומים המלווים בהקאות, כאבי בטן ושלשולים. לכן, בנוסף לסגירת מכסה האסלה, שווה גם להרחיק ככל האפשר את מברשת השיניים (ומוצרי טואלטיקה אחרים) מהשירותים - וכמובן להשתמש במוצרי ניקיון מומלצים אחרים.

מונו-נוקלאוזיס, או בשמו המוכר יותר מונו או מחלת הנשיקה, נגרם על ידי נגיף ה-Epstein-Barr שגורם למחלה ומופרש ברוק. זו הסיבה שגם שתייה מאותה כוס או נשיקה מספיקה כדי להעבירו. הנגיף מצוי גם בנוזלי גוף נוספים כמו בדם ובזרע ויכול לעבור גם בעירוי דם ויחסי מין. - הנתון המפתיע ביותר בנוגע לנגיף היא העובדה שרוב האנשים נדבקים בו במהלך חייהם אבל לא מפתחים תסמינים שמעידים על ההדבקות.

עייפות קיצונית, חום וכאבים בגוף הם חלק מהתסמינים, אבל סימנים מסוימים בבדיקות הדם - בעיקר בספירה של תאי הדם הלבנים וממצא בבדיקה גופנית כמו כבד וטחול מוגדלים - יכולים לכוון באופן ספציפי יותר לאבחנה של המחלה. החלמה ממחלת הנשיקה עלולה במקרים מסוימים לארוך יותר זמן ממחלות נגיפיות שגרתיות, והוא אף עלול לגרום גם לגדילה של הטחול שהוא איבר חשוב של מערכת החיסון.

מחלת הפה והגפיים היא מחלה נגיפית שמופיעה בעיקר אצל ילדים ובניגוד לשפעת, נגיף זה שכיח יותר בתקופות החמות יותר של הקיץ ובסתיו, ופחות בתקופת החורף. המחלה נגרמת כתוצאה מזיהום בנגיף הקרוי קוקסקי, לו שני זנים עיקריים המכונים A ו-B כאשר מחלת הפה והגפיים נגרמת כתוצאה מנגיף מסוג A, בעוד שסוג B יכול לגרום לדלקת בקרום הלב, דלקת ריאות ודלקת כבד. הנגיפים הללו יכולים גם להוביל למחלת חום לא ספציפית שמלווה בחום ושיעול, ובמקרים נדירים יותר עלולים להוביל לדלקת קרום המוח.

המחלה עוברת לרוב דרך רוק או במגע של חלקיקי צואה. ההדבקה לא חייבת להיות ישירה, ומתרחשת גם דרך חפצים, משחקים או משטחים, מהם החיידקים עוברים לידיים ולפה של אדם אחר. מרגע ההדבקה ועד להופעת תסמיני המחלה (תקופת הדגירה) יכולים לעבור בין יומיים לשבוע. את הנגיף ניתן למצוא בנזלת, ברוק, בנוזל שלפוחיות שבמרכז הפצעים המופיעים בעור ובפה וגם בצואה. הסיכון של אדם שלקה בנגיף להפיץ אותו הוא גבוה במיוחד במהלך השבוע הראשון של המחלה.

הדבר החשוב ביותר כדי לנסות ולמנוע את התפשטות הנגיף הוא כאמור לשטוף את הידיים לעיתים קרובות עם מים וסבון, גם אחרי שמי שחולה מרגיש טוב יותר ואחרי כל יציאה משירותים או החלפת חיתול אם מדובר בתינוק. ילדים חולים צריכים להישאר בבית משום שהם עלולים להדביק, וכאמור אין כרגע בנמצא חיסון יעיל.

דלקת גרון, המכונה גם דלקת של הלוע, היא בעיה נפוצה מאוד שבדרך כלל נגרמת על ידי זיהום ויראלי או חיידקי. ברוב המקרים דלקת גרון היא מחלה שחולפת מעצמה ואינה גורמת לסיבוכים משמעותיים, בעיקר אצל מבוגרים. ישנם מצבים שבהם דלקת הגרון נגרמת על ידי חיידק המכונה סטרפטוקוקוס A, לו נדרש טיפול אנטיביוטי.

רק 10 אחוזים מהמקרים נובעים מזיהום חיידקי אצל מבוגרים. במקרים אלה לרוב יהיה חום מעל 38, כאבים בעיקר בגרון ובלוטות מוגדלות עם טלאים לבנים של מוגלה על גבי השקדים והלוע. במצבים שדלקת גרון מסתבכת עלולים להופיע קשיי נשימה, חוסר יכולת לבלוע או קושי לפתוח את הפה. במקרים אלה חשוב לפנות לבדיקת רופא.

לדברי ה-CDC, שיעול והתעטשות הם המפיצים הראשיים של החיידק, ואנחנו אומנם לא יכולים לעצור את זה ברוב המקרים, אבל אנחנו כן יכולים להקפיד על היגיינת שטיפת ידיים טובה.

הנגיף RSV (קיצור של Respiratory Syncytial Virus) הוא הגורם השכיח ביותר לזיהומים בדרכי הנשימה בקרב ילדים. הנגיף עלול לגרום לזיהום בדרכי הנשימה העליונות (אף ולוע), אך גם לזיהום בדרכי הנשימה התחתונות (דרכי הנשימה והריאות). נגיף ה-RSV הוא הסיבה השכיחה ביותר גם לברונכיטיס (דלקת סימפונות) ולדלקת ריאות בילדים מתחת לגיל שנה.

התסמינים העיקריים של ההידבקות ב-RSV אינם שונים מנגיפים אחרים, וכוללים בדרך כלל נזלת, שיעול, צפצופים בנשימה וחום. אצל ילדים ומבוגרים שסובלים מאסתמה הנגיף עלול לגרום להחמרה. תסמיני המחלה נמשכים בין שבוע לשבועיים בממוצע. לאחר ההידבקות עיקר הטיפול נועד כדי להקל על התסמינים כמו הורדת חום ושיכוך כאבים. במקרים נדירים מאוד הוא עלול לגרום למוות.

נגיף ה-RSV מתפשט במהירות ובקלות בקרב ילדים באמצעות שיעול או התעטשות, שיתוף של כוסות וחפצים אחרים שהיו במגע עם הפה והפרשות מדרכי הנשימה או העיניים. הנגיף מדבק מאוד, עוד טרם הופעת התסמינים, ויכול להישאר על משטחים במשך שעות ארוכות. הוא יכול אף לשהות על ידיים שאינן נקיות עד כשעה. שמירה על כללי היגיינה טובים יכולה להפחית את הסיכון להדבקה.

אחת הבדיקות שנשים מופנות אליהן בתחילת ההריון או כשהן מתכננות הריון היא בדיקת דם לזיהוי נוגדנים ל-CMV (קיצור של Cytomegalovirus - ציטומגלוירוס). נגיף ה-CMV הוא ממשפחת נגיפי ההרפס, עם דפוס התנהגות דומה. הכוונה שגם הוא יודע להדביק, להיות במצב רדום ואז להתעורר מדי פעם (ריאקטיבציה - הפעלה מחדש). הדבקה ב-CMV יכולה להיראות כמו 'סתם' מחלה ויראלית - משהו שנע בין שפעת של יומיים ועד לצינון קל. חלק נכבד ממקרי ההדבקה הם שקטים לחלוטין.

הווירוס מועבר בעיקר על ידי ילדים קטנים בגילאי גן או מעון על ידי רוק או צואה. מי שעובד עם ילדים נמצא בסיכון מוגבר וצריך להקפיד על שטיפת ידיים, לא להעביר דברים מפה לפה, ובכלל' להקפיד במיוחד על היגיינה.