אחת ולתמיד: האם באמת חייבים לשטוף ידיים אחרי כל ביקור בשירותים?

אתם נכנסים לביקור מהיר בשירותים במשרד, לא יותר מכמה שניות, מורידים את המים, יוצאים מהתא, מביטים ימינה ושמאלה ומוודאים שאף אחד לא נמצא שם כדי לשפוט אתכם. באותו הזמן העבודה נערמת, הטלפון לא מפסיק לצלצל והזמן להוציא את הילד מהגן מתקרב. בכנות, במצב כזה אתם שוטפים ידיים או מוותרים בקלות?

כשבוחנים מחקרים שנערכו בנושא, סביר מאוד להניח שהתשובה לכך שלילית, גם אם לא באמת תמהרו להודות בכך בקול. אחד המחקרים הגדולים בתחום, שפורסם בכתב העת של האגודה האמריקאית למיקרוביולוגיה אף מצא כי לא פחות מ-67 אחוזים מהאנשים לא שוטפים ידיים אחרי ביקור בשירותים. אבל האם זה באמת גרוע כמו שחלק מאתנו חושבים? התשובה הקצרה היא כן. אפילו מאוד. עכשיו בואו נבין למה ואיך עושים את זה נכון.

עוד בנושא:
סוף על הקטינו: כך תבחרו את התא הכי נקי בשירותים ציבוריים
כמה נשים היו צריכות למות כדי שרופאים יבינו שהם חייבים לשטוף ידיים?
האם נוזלי חיטוי הידיים בבתי החולים יעילים בכלל?

לא רק השירותים הציבוריים פותחים לכם צוהר לממלכה אימתנית של חיידקים ונגיפים. גם כשאנחנו בשירותים הפרטיים שלנו, אנחנו לא תמיד רואים זאת, אבל חלקיקי צואה קטנים עלולים למצוא את דרכם לכפות הידיים שלנו. חלקיקים אלו עלולים להכיל בין היתר חיידקים כמו אי קולי, שיגלה, סטרפטוקוקוס וסטפילוקוקוס.

גם אם אתם יודעים בוודאות שלא לכלכתם את עצמכם בשאריות צואה, אתם לא יכולים להגיד את אותו הדבר על האנשים שהיו לפניכם בשירותים. האסלות עצמן מהוות קרקע פורייה לנגיפים שמקורם בצואה או קיא של אנשים שהשתמשו בהן לפניכם. אחרי שנוגעים בהן או במשטחים מזוהמים אחרים בשירותים, אנחנו עלולים לשים את היד בפה בשלב מאוחר יותר של היום ובכך להידבק בשלל מחלות לא סימפטיות בכלל שעלולות לגרום לשלשולים והקאות.

למעשה, כ-525 אלף ילדים מתחת לגיל חמש ברחבי העולם מתים בכל שנה מזיהומים שגורמים לשלשולים והקאות. על אף הנתון המבהיל הזה, מומחים מדגישים כי באמצעות שמירה על היגיינה ראויה ובסיסית, ניתן למנוע די בקלות הדבקה במחלות אלו.

מוזר לחשוב על כך, אבל רק במאה ה-19 החלו אנשי רפואה ומדענים להמליץ על שטיפת ידיים כדי לטפל במחלות. אולם, בתרבויות עתיקות שונות, בהן גם המסורת היהודית ליטול ידיים לפני הארוחה, אנשים חויבו לשטוף ידיים כחלק מטקסים דתיים. זו הסיבה שהיהודים נחשבו לא פעם לבריאים יותר מהסובבים אותם וגם ניצלו ממגפות שגבו קורבנות רבים, בהן המגפה השחורה שהתפשטה בימי הביניים באירופה וגבתה בין 20 ל-25 מיליון קורבנות.

רופאים ואחיות החלו להבין את החשיבות של שטיפת ידיים במהלך מלחמת קרים בין האימפריה הרוסית, הבריטית והעות'מאנית במאה ה-19. בתקופה הזאת, האחות הבריטית פולרנס נייטינגייל יזמה כלל שמורה על שטיפת ידיים באופן קבוע לפני נגיעה במטופלים. הצוותים הרפואיים באזור נדהמו לגלות ששיעורי התמותה צנחו בשני שלישים. נתון זה סיפק הוכחה חותכת לחשיבות של שטיפת ידיים.

אולם כיום כאמור, רוב האנשים עדיין לא שוטפים ידיים באופן קבוע לאורך היום, אם כי המחקר של האגודה האמריקאית למיקרוביולוגיה מצא כי נשים נוטות להקפיד על כך בשיעור גבוה מזה של הגברים.

אם אין לכם זמן או רצון לשטוף ידיים עם סבון אחרי כל ביקור בשירותים, מומחים מדגישים כי גם שטיפתן במים בלבד יכולה להפחית בצורה דרמטית את הסיכון להידבק בחלק ניכר מהחיידקים והנגיפים שמאיימים על הבריאות שלנו - אם כי לא בכולם. גם הטמפרטורה של המים לא באמת חשובה במלחמה העיקשת הזאת.

עם זאת, אם אתם באים במגע עם שאריות צואה או בשר נא, חשוב לשטוף את הידיים עם סבון כדי להיפטר מכל האיומים האפשריים. למעשה, שטיפה של הידיים במים וסבון יעילה בהרבה משימוש בחומרי חיטוי יקרים יותר.

הזמן האידאלי לשטיפת הידיים הוא 20 שניות, אבל גם חמש שניות בלבד יספיקו כדי להיפטר מרוב הזיהומים. לאחר השטיפה חשוב לייבש היטב את הידיים, מכיוון שלחיידקים קל יותר להידבק למשטחים רטובים. לסיום, נסו שלא לגעת בידית הדלת או בברז עם כף היד, כדי לא להרוס את כל הטוב שעשיתם להיגיינה שלכם.