בשבוע שעבר התחילו לשדר בערוץ הבריאות עונה חדשה של התכנית "לרדת בגדול" (בגרסה האמריקאית), כאשר הפעם יש בתכנית חידוש מטריד מאוד - 15 מבוגרים ו-3 ילדים מתחרים שם על פרס של 250 אלף דולרים, שיינתן למי שישיל הכי הרבה קילוגרמים.
כן, שוב מגייסים את השמנים להופעת ריאליטי. שוב הופכים אותם לבובות בחלון הראווה שלנו. שוב משתמשים בצורך הכמעט קיומי שלהם לרזות כדי להיות חלק מהחברה, המקטלגת את האדם בתווי תקן, שכמעט איש אינו מסוגל לעמוד בהם. אבל הפעם "לרדת בגדול" עולה כיתה. היא עושה שימוש בילדים. וערוץ הבריאות משתף עם זה פעולה. האם זו הגושפנקא של הערוץ לתכנית, שאין איש החושב שיש בה כדי לתרום לבריאות של מי מהמשתתפים?
עוד בנושא:
הנחיות חדשות להורים: ילדים צריכים להתחיל להתעמל כבר מגיל 3
זה רשמי: 2 הדרכים הכי יעילות לגרום לילדים לאכול ירקות
הילד בררן אכילה? 9 טיפים של דיאטנית שיעזרו לשינוי בבית
בשנת 2016 התפרסם מחקר בכתב העת Journal of obesity שעקב אחרי בוגרי תכניות אלה והצביע על כך, שהירידה במשקל שלהם לוותה בהאטה משמעותית בחילוף החומרים. אבל מה שהיה יותר מרעיש הייתה המסקנה הסופית של המחקר שקבעה כי "הגוף מנצח את כוח הרצון". כלומר, במוקדם או במאוחר היורדים במשקל גם יעלו אותו.
ולמרות זאת, התכנית חוזרת למסך והפעם פוגעים לא רק בבעלי המשקל העודף המבוגרים אלא גם באלה הצעירים. אלה שאנחנו אמורים לשמור עליהם יותר מכל, אלה שאנחנו אמורים לתת להם תחושה שהם באמת אהובים ולא צריכים להשתנות כדי לזכות באהבה שלנו. אבל הכול כשר. העיקר שירדו במשקל. העיקר שהתכנית תזכה להרבה רייטינג, שכן רייטינג זה כסף.
העיסוק במשקל גורם להשמנה
זה מאוד מסוכן. כי מאחורי הילדים האלה, העומדים חשופים לפני מיליוני בני אדם, יש נפש שטרם התאחתה וטרם התעצבה. יש גוף שלא הבשיל דיו כדי לעמוד בטלטלות המשקל העולה ויורד. ויש עוד סיבות שזה כל כך הרסני:
1. ילדים נולדים בריאים. יש ילדים שנולדו להיות רזים, יש נולדו להיות גבוהים ויש שנולדו להיות עם צבע עור כהה. כל ילד נולד לתוך גופו. הצורך לשנות את הגוף שלהם פוגע בהם באופן בלתי הפיך ומגדיל את ההסתברות שהם יגדלו להיות מבוגרים שמנים יותר.
2. ילדים עד גיל 12 מתקשים ליצור נפרדות בין משקלם לבין העצמי שלהם. הם חווים את הערעור על משקלם כערעור עליהם. זה מעלה את הסיכון שניסיונות ההרזיה יפגעו בהערכה העצמית שלהם ובדימוי הגוף. ילדים כאלה ייטו יותר לדיכאון, להפרעות אכילה, להתעללות, לניצול, להשמנה ולקשיים בלימודים.
3. העיסוק במשקל משבש עבור הילד את הקודים הטבעיים והבריאים לרעב ושובע איתם הוא מגיע לעולם. הוא מאבד את עצמו ואת הקשב לגוף הבריא שלו.
4. העיסוק במשקל מעלה את התקפי הזלילה של הילדים, מעצים את האכילה של המזון הפחות בריא ומוביל אותם למעגל יו-יו אינסופי שעיקרו הרבה סבל.
5. העיסוק במשקל גורם להשמנה.
מה עלינו לעשות?
ראשית, יש לאסור את השימוש בילדים כ"שחקנים" בתכניות הרזיה למיניהן, ולדאוג שתכניות מסוג זה לא ישודרו בארץ. עלינו לצאת במסע הסברה חוצה מגדר וגיל, שמסביר למה העיסוק במשקל כל כך מסוכן לכולם, ולילדים בפרט. תפקידנו הוא למנוע את קדושת הרזון כערך, ולקדם בריאות ואושר בכל גודל.
כהורים, עלינו לשמור על הילדים שלנו, לא משנה כמה הם שוקלים, ולגרום להם להבין שאינם צריכים להשתנות כדי להיות נאהבים באמת. עלינו לחזק את הילדים לא על הנראות או על משקל שלהם, אלא על מי שהם. חשוב לזכור שילדים רוצים וצריכים אותנו ההורים אתם, ולא נגדם או נגד הגוף שלהם. וכן, הצורך לרדת במשקל עד כמה שהוא נשמע תמים הוא נגדם.
בנוסף, עלינו להיות מודל בריא ולהפסיק בעצמנו להישקל ולהילחם כנגד הגוף הנפלא שלנו שאיתו באנו לעולם הזה. לנסות להמיר את שיח הביקורת, השיפוט והאשמה, בשיח מקבל ומלא חמלה לעצמנו ולילד שלנו.
אנחנו חייבים להבין שהילדים שלנו זקוקים לעיניים הנוצצות שלנו כאשר אנחנו מסתכלים עליהם, מתמוגגים מהם וגאים בהם. גם אם אינם דומים או משתווים לתווי התקן החברתיים או לפנטזיות שלנו כהורים.
איילת קלטר היא מנהלת מרכז "שפת האכילה" לטיפול בהתנהגויות אכילה ותפיסת הגוף