השמנת ילדים שוברת שיאים חדשים מדי שנה, וכתוצאה מכך יש יותר ויותר ילדים חולי סוכרת ובעלי לחץ דם גבוה. ברחבי העולם מנסים למצוא פתרונות לבעיה, וכעת המאבק יוצא משטח הקפיטריה ונכנס גם לתוך כיתות הלימוד - מאנגלית ועד מתמטיקה
בזמן שהילדים שלנו לומדים לחבר ולחסר לצלילי סיפורים על דני ודנה שקנו כלי כתיבה או כמויות בלתי סבירות של בננות, מתרגלים חיסור עם שאלות על ילדים שחיסלו מטבעות שוקולד, וחילוק עם חלוקה הוגנת יותר או פחות של עוגה או גולות צבעוניות, התלמידים הבריטים דווקא מקבלים תוספת חינוכית במיוחד לצד לימודי המתמטיקה.
עוד בנושא:
הצלחת הזו תגרום לילדים שלכם לאכול יותר פירות וירקות
נותנים לילדים מיץ תפוזים בבוקר? כדאי שתפסיקו עם זה
לידיעת ההורים: ילדים שאוכלים דגים חכמים יותר מאחרים
בשבוע שעבר הודיעו בממלכה המאוחדת כי מעתה שיעורי המתמטיקה יכללו תרגול לוח הכפל תוך חישוב כמויות הסוכר במשקאות ממותקים ובשלל מאכלים. התלמידים עתידים לחשב את כמות הסוכר במוצרים שהם אוכלים מדי יום, ולאחר מכן לשקלל את הכמויות בצריכה ממושכת של שבועות, חודשים ושנים. הם גם ימירו קוביות סוכר לגרמים, ואפילו יבדקו האם הכמות היא מעבר לרף המקסימלי המומלץ על ידי משרד הבריאות הבריטי.
המסרים האלו ישולבו גם במקצועות אחרים - משיפור כישורי ההבעה בכתב על ידי ניסוח מכתבי טיעון נגד צריכה מוגזמת של סוכר, דרך ציור קומיקס שמציע אלטרנטיבות בריאות יותר לשלל מאכלים, ועד עיצוב פוסטרים אינפורמטיביים בנושא.
התהליך הזה הוא צעד חדש במאבק בהשמנת הילדים ובהרגלי הצריכה הלקויים באנגליה, בה כמעט כל ילד שלישי מסיים בית ספר יסודי כשהוא סובל מעודף משקל שיכול להגיע גם להשמנת יתר חולנית, עם שיא של כל הזמנים בקרב בני 10-11, מספר שיא של ילדים עם סוכרת סוג 2 ונתונים שמצביעים על כך שבכל 10 דקות עובר ילד בריטי עקירה להסרת שן רקובה.
ומה קורה בישראל?
גם אצלנו המצב חמור. בישראל יש יותר מחצי מיליון ילדים שסובלים מהשמנה ומעודף משקל - רק 0.3 אחוזים פחות מארה"ב. וחשוב להבין דבר אחד: הבעיה הזו היא לא אסתטית, אלא בריאותית, עם ההשלכות חמורות מאוד - מעלייה בשכיחות של מחלות "של מבוגרים" כמו סוכרת ולחץ דם גבוה, ועד עלייה משמעותית בסיכון ללקות בשורה של מחלות בגיל מבוגר יותר - מבעיות בכלי הדם ועד מספר סוגי סרטן.
בכל רחבי העולם מנסים בשנים האחרונות להילחם בתופעה בשלל דרכים יצירתיות - מאיסור על פרסום מזונות ג'אנק פוד במקומות ציבוריים מסוימים או בטלוויזיה בשעות בהן הילדים יכולים לצפות, דרך הקטנת האריזות, איסור על משלוחי מקדונלד'ס לבתי ספר ואילוץ רשתות מזון מהיר לכלול רק מים וחלב בתור המשקה בארוחת הילדים.
ועדיין, אחת הבעיות המרכזיות שאנחנו נתקלים בהן היא לא רק מחסור במודעות אצל ילדים להשלכות של מה שהם בוחרים לאכול, אלא תחושת אנטי בכל מה שקשור לאורח חיים בריא, וקישור אוטומטי של "בריא" ל-"לא טעים". לכן, הדור החדש של המלחמה יוצא מתוך ההבנה שלאיסורים שונים, כמו איסור מכירת מתוקים בקפיטריה, או הרצאות יבשות על מה בריא ומה לא, יש השפעה פחותה - ולעיתים אף הפוכה, מאשר חוויה חינוכיות שמסייעת להפנמת המשמעות.
כך למשל, שיטה שממשיכה להוכיח את עצמה בשיפור הרגלי הצריכה בקרב ילדים היא שיעורי חינוך תזונתי, במסגרתם התלמידים מבשלים, טועמים מזונות חדשים ושוברים את הסטיגמה הקיימת לגבי אוכל בריא. שיעורים כאלו מועברים בכל רחבי העולם. במדינות רבות ברחבי אירופה, ובהן גם בריטניה, מדובר בלימודי חובה, ובאחרות, כמו בארץ, אלו שיעורי בחירה - הן בבתי ספר יסודיים והן בחטיבות כמגמה.
האם בקרוב נשמע גם בארץ על מורים לחשבון שמלמדים חיבור על ידי ספירת קלוריות, ניסויים בשיעור מדעים על השפעות הסוכרים ומחנכים שיעודדו דיונים על אכילת מתוקים?
הכותבת היא רויטל אדמוני - מחברת תכנית לימודי התזונה המעשית "אוכלים בריא" עבור משרד החינוך