למה החלומות שלכם כל כך הזויים ומה זה עושה למוח שלכם?

בסרטון: 5 עובדות שלא ידעתם על חלומות

אתם נואמים בערום מול כל עובדי החברה שלכם, עד שפתאום אחד מהיושבים בקהל מתחיל לרוץ לעברכם עם סכין. אתם בורחים בריצה, עד שלפתע אתם מגלים שאתם יכולים לעוף - ונוחתים ישר בביתה של אמא שלכם, שעומדת לבדה ובוכה. ואז אתם מתעוררים ומגלים שכל זה היה חלום - אבל למה לעזאזל הוא כל כך הזוי ופרוע?

אנחנו נוטים לחשוב שחלומות הם בעצם מחשבות מופשטות שאין להן חוקים, סדר או מטרה הגיונית, אבל האמת היא שחוקרי מוח ופסיכולוגים שלמדו את הנושא סבורים כי ההפך הוא הנכון. למעשה, גם החלומות הכי הזויים ומופשטים הם חלק ממנגנון מאוד הגיוני, שנועד לייעל את פעילות המוח.

עוד בנושא:
6 דברים שעשויים להשפיע על החלומות שלכם
אנחנו לא חולמים מספיק, וזה מסוכן משחשבנו
קומו לפני השעון המעורר: שינה מרובה מקצרת לכם את החיים

כדי להבין את המנגנון הזה, קודם כל חשוב להבין איך עובד המוח שלנו. כשהמוח נתקל במידע חדש, הוא צריך להחליט מה מתוכו חשוב, ממה אפשר להיפטר ומה מהמידע הזה קשור לדברים שכבר למד בעבר. תהליך מיון המידע הזה דורש לא מעט אנרגיה - ולכן אי אפשר לעשות את זה בזמן שאתם מקשיבים למישהו מדבר או לומדים למבחן. הזמן שבו המוח באמת עושה סדר במחשבות הוא השינה, כאשר החלומות הם למעשה כלי שעוזר למוח לבצע את התהליך החשוב הזה ביעילות.

גם כשאנחנו "סתם משתעממים" אגב, המוח עושה סדר במידע. לכן במקלחת או בנהיגה עולות לכם מחשבות עמוקות, ולכן אנשים שמעבירים כל רגע של שעמום בתוך הסמארטפון חווים ירידה בתפקוד המוח.

חשבתם פעם למה אתם בוחרים להעביר את רוב הערבים הפנויים ברביצה מול עוד סדרה בטלוויזיה ולא, נניח, בצפייה בהרצאה מעשית שתעזור לשפר את החיים שלכם? ולמה אתם זוכרים את העלילה של מלך האריות הרבה אחרי ששכחתם נוסחאות מתמטיות ששיננתם כל תקופת התיכון?

זאת מכיוון שסיפורים הם הדרך היעילה ביותר של המוח לעבד אינפורמציה, לזכור מידע חשוב וללמוד דברים חדשים. לכן, בזמן השינה המוח מסדר את המידע שאסף ברצף של סרטים מפחידים, מצחיקים, מוזרים ופרועים. ככל שהחלום יפעיל רגשות חזקים יותר, כך יעלה הסיכוי שנזכור את המידע שבו - בדיוק כפי שאנחנו זוכרים סרטים מהילדות שהשפיעו עלינו מאוד.

ד"ר ארין וומסלי, מומחית לפסיכולוגיה באוניברסיטת פורמן שבדרום קרוליינה, ערכה סקירה שבה היא בחנה כמה מחקרים על חלומות מהשנים האחרונות. לדבריה, הסבירות שנזכור מידע מסוים עולה במידה דרמטית אם המידע הזה מופיע בחלום שלנו. בנוסף, היא קבעה כי חלומות משפרים את יכולת קבלת ההחלטות שלנו.

בניסוי אחד שערכה וומסלי עם ד"ר רוברט סטיקגולד, מומחה לפסיכיאטריה באוניברסיטת הרווארד, הם נתנו לקבוצה של 99 אנשים לנווט בתוך מבוך מורכב. לאחר מכן, חלק מהמשתתפים ישנו למשך חמש שעות וביצעו שוב את המשימה, בעוד שאחרים ביצעו אותה אחרי חמש שעות מבלי לישון.

אלו שישנו, כפי שבטח ניחשתם, ביצעו את המשימה הרבה יותר טוב מאלו שלא ישנו - גם מאלו שדיווחו כי חשבו על המשימה ותכננו את פעולותיהם בזמן ההמתנה. אלו שגם ישנו וגם דיווחו שחלמו על המבוך בשנתם - השיגו את התוצאה הטובה ביותר במבחן.

לפעמים חלום מרגיש אמיתי לגמרי, גם אם כל דבר בו הזוי עד כאב. לפעמים אנחנו לא מצליחים להבין איך יכולנו לחוות את הדברים המוזרים שבחלום - בלי להגיד לעצמנו שמשהו לא בסדר. גם השאלה הזאת העסיקה חוקרים רבים וגם לה יש הסבר די הגיוני.

במחקר שנערך עוד בשנת 1990, נמצא שכשאנחנו חולמים, ניכרת פעילות אינטנסיבית באמיגדלה, אזור במוח שממלא תפקיד מסוים בעיבוד רגשות. מחקרים אחרים מצאו כי גם האזורים שאחראיים על עיבוד מידע ויזואלי פעילים יותר בשינה עמוקה.

מנגד, בזמן השינה יש גם חלקים פחות פעילים במוח. חלקים אלו כוללים את קליפת המוח המצחית וקליפת המוח הקדם-מצחית. אזורים אלו קשורים ביכולת שלנו לתכנן, לחשוב לעומק ולהשתמש בהיגיון. לכן, אפשר בהחלט להבין למה גם כשאנחנו חווים את החלומות ההזויים ביותר - אנחנו לא באמת מבינים שמשהו לא בסדר ופשוט "זורמים" איתם בלי לשאול יותר מדי שאלות.

יש חלומות שאנחנו מבינים מיד שהם תוצר של מה שלמדנו, חווינו ועשינו במהלך היום. אבל למה חלק מהחלומות מרגישים כאילו נתלשו מסרט מצויר, שטותי וחסר כל היגיון?

גם לזה, מתברר, יש הסבר הגיוני למדי. כשאנחנו ישנים, אנחנו אמנם מרגישים שהזמן עובר מהר ובכיף, אך למעשה המוח שלנו מעבד כמויות עצומות של מידע בזמן הזה - ועובד די קשה כדי לעשות את זה.

המוח למעשה משתמש בשיטת האלימינציה. כדי להחליט איזה מידע עליו לאחסן לטווח הארוך וממה עליו להיפטר, הוא מייצר תרחישים שבהם עליו לפתור בעיות ומשתמש בכל מני סוגים של מידע שאסף בעבר הקרוב והרחוק כדי לפתור אותם.

ד"ר רוברט סטיקגולד הסביר זאת בראיון לרשת NBC: "המוח שלנו מתנהג כמו קרן הון סיכון - הוא זורק בכוונה הרבה ספגטי על הקיר ובודק מה נשאר". כלומר, המוח "זורק" כל מני סוגים של מידע לתוך החלום כדי להבין מה יהיה מועיל בסיטואציות מסוימות ומה פחות. התוצאה עשויה להיות הזויה למדי, אבל תודו שעדיף שהמוח יציג סיפורים כדי לעבד מידע ולא דו"חות, נתונים ונוסחאות.