פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אנחנו לא חולמים מספיק, וזה מסוכן משחשבנו

      כמה חשוב לחלום? כנראה שהרבה יותר משאתם משערים. סקירה חדשה מזהירה שמחסור בחלומות הוא משבר המאיים על בריאות הציבור, לא פחות, ותורם להפרעות נפשיות, לעלייה במשקל ואפילו להחלשת מערכת החיסון

      נדודי שינה (ShutterStock)
      שינה ארוכה זה חשוב, אבל מתברר שיותר חשוב לחלום (צילום: Shutterstock)

      נראה שבכל יום בתקשורת מדברים על משבר חמור אחר שמאיים לכלות את כולנו. אולם באיום מהסוג הזה בטח לא חשבתם שתיתקלו. חוקרים מאוניברסיטת אריזונה שבארצות הברית פרסמו סקירה נרחבת שבחנה כמה מחקרים על מגמות באיכות השינה. המסקנה שלהם אמנם נתפסת בקריאה ראשונה כלא מבהילה במיוחד, אך הם מדגישים כי מדובר במשבר חמור שמאיים על בריאות הציבור, לא פחות.

      עוד בנושא:
      חלום עליכם: מה החלומות שלכם אומרים עליכם?
      לחיות בחלום: תסמונת אליס בארץ הפלאות
      מפחיד: מה עושים כשהמוח ער, אבל הגוף עדיין ישן?

      מהממצאים שלהם עולה כי משך שנת ה-REM, הנקראת גם "שנת חלום", מצוי במגמת ירידה מדאיגה בעשורים האחרונים. בשלב זה, השינה היא העמוקה ביותר, וכפי שהשם מרמז – זהו הזמן שבו החלומות הם העמוקים והמוחשיים ביותר. ד"ר רובין ניימן, מומחה לשינה מאוניברסיטת אריזונה ומי שהוביל את המחקר, ציין בהודעה לעיתונות כי מדובר ב"איום שקט" שעלול להגביר משמעותית את הסיכון למחלות, לדיכאון ולשחיקת התודעה. "רבות מהסכנות הבריאותיות שנקשרו למחסור בשינה, בעצם קשורות לירידה בשנת ה-REM", הדגיש.

      כדי להבין מדוע מדובר בבעיה מדאיגה כל כך, קודם כל חשוב להבין מהי מטרתו של החלום. בעוד שאין הוכחה רשמית לכך, חוקרים מאמינים כי החלום עוזר לעבד את הרגשות והזיכרונות מהיום שעבר. זהו הזמן שבו המוח "עושה סדר" בכל המידע שקיבל ומחליט מה ראוי לאחסן בזיכרון לטווח הארוך וגם כיצד נרגיש לגבי הזיכרונות האלו כשניגש אליהם בעתיד. לכן מחסור בשינה נקשר במחקרים רבים להפרעות נפשיות כמו דיכאון וחרדה – מכיוון שאין למוח את הזמן הדרוש "לסדר" את המחשבות ולעבד אותן.

      תאשימו את האלכוהול וכדורי השינה

      ד"ר ניימן ציין במחקרו כי הוא מאמין שהחלומות מורכבים משליש של קסם, שליש של מדע ושליש של מיסתורין. הוא מדגיש כי בהיעדרם, אנחנו צפויים לסבול מעצבנות, עלייה במשקל, הזיות, בעיות זיכרון ואפילו ירידה בתפקודה של מערכת החיסון. ניימן הוסיף שעוד בשנות ה-60 מדענים הבינו כמה חשוב שלב ה-REM בשינה. לדבריו, בניסויים שבהם נקטע רק השלב הזה בשינה של הנבדקים, ניכרו בדיוק אותן ההשפעות המזיקות של מחסור בשינה (גם אם הנבדקים ישנו בין 7 ל-8 שעות).

      גברים שותים (ShutterStock)
      עוזר להירדם, אבל הורס את החלומות (צילום: Shutterstock)

      את האצבע המאשימה הוא מפנה בין היתר לשעונים המעוררים שלנו, שבמקרים רבים קוטעים את החלום כשהוא הכי מוחשי. "תדמיינו שאתם צופים בסרט בקולנוע, ומישהו שולף אתכם מהאולם ממש לפני סצנת הסיום", הוא ציין. דרך אחת לעזור לעצמנו לפתור את הבעיה היא להתאים את זמן ההתעוררות לסיומו של מחזור השינה. הנה דרך אחת לעשות זאת.

      בנוסף, ד"ר ניימן מדגיש כי לאלכוהול ולקנאביס יש תפקיד משמעותי בהריסת שנת החלום. שניהם אולי עוזרים לחלק מאיתנו להירדם, אך ברוב המקרים אין להם השפעה חיובית על החלומות, שזהו כאמור המרכיב החשוב יותר על פי עמדת החוקרים. ניימן מסביר כי השפעתו של האלכוהול לדוגמה, בדרך כלל מתפוגגת באמצע הלילה, מה שגורם לנו להתעורר ולהירדם פעמים רבות במהלך השינה, מה שלא מאפשר לגוף להיכנס לשינה עמוקה יותר.

      גם לכדורי השינה יש השפעה דומה – הם עוזרים להירדם, אך מדכאים את החלומות. לכן, ד"ר ניימן מדגיש כי ייתכן שהם עושים יותר נזק מתועלת, בייחוד לאנשים שלוקחים אותם אם הם לא סובלים מבעיות שינה חמורות. גם את המסכים שמקיפים אותנו מכל עבר בהחלט אפשר להאשים. הסיבה לכך היא האור הכחול שנפלט מהם ומשבש את הפרשת המלטונין, ההורמון הדרוש להכנת הגוף לשינה.

      טלפון במיטה (ShutterStock)
      גם הסמארטפון שלכם לא חף מאשמה (צילום: Shutterstock)

      אולם, נדמה שהבעיה הגדולה יותר היא שאנשים פשוט לא מייחסים לשינה שלהם חשיבות כמו להשקעה בקריירה, במשפחה או בחיי האהבה. רבים רואים בשינה בזבוז זמן, ולא מייחסים לה סגולות בריאותיות.

      מי שקם מוקדם מדי כדי להתעמל לדוגמה, עשוי להועיל לעצמו במובן אחד, אבל גם להזיק לבריאות באותו הזמן. כדי להבהיר לאותם האנשים כמה חשובה השינה, בדגש של שנת החלום, בחר ד"ר ניימן לפתוח את הסקירה המדעית והרצינית דווקא בציטוט משיר של הרולינג סטונס – "Lose your dreams, and you will lose your mind".