לחיות בחלום: תסמונת אליס בארץ הפלאות

"הכל התחיל לפני עשרה חודשים, כאשר בתי בת ה-10, פאולינה, סבלה מכאב ראש קשה ממש לפני השינה. היא הלכה לשכב במיטתה ואני התיישבתי לידה וליטפתי את שערה. לא עברו הרבה דקות עד שלפתע אמרה: 'הכל בחדר נראה ממש קטן!'", כך סיפרה הלן סטפינסקי בשבוע שעבר בראיון לניו יורק טיימס. רק אחרי האירוע הזה הלן נזכרה כי בילדותה חוותה חוויה דומה כאשר חשה כאילו היא צופה בחדר שבו שהתה מצדו הקדמי של טלסקופ, תחושה שחלפה כעבור מספר דקות.

כאשר שאלה את בתה אם זו הפעם הראשונה שהיא עוברת חוויה כזאת, הניעה פאולינה את ראשה בשלילה. "זה קורה מפעם לפעם", אמרה. הלן סיפרה לבתה שגם היא כילדה, בעת שהיה לה חום או שהייתה עצבנית, חוותה אירועים דומים, והרגיעה אותה שאין לה ממה לדאוג ושהם עוברים בסופו של דבר מעצמם. אחרי שפאולינה הקטנה נרדמה הלן רצה למחשב וגילתה כי לתופעה ממנה סבלה בילדותה וממנה בתה סובלת עכשיו יש שם - תסמונת אליס מארץ הפלאות.

התסמונת שקרויה על שם ספרו המפורסם של לואיס קרול הוגדרה לראשונה בשנת 1955 על ידי הפסיכיאטר הבריטי ד"ר ג'ון טוד. באופן מפתיע, או שלא, לואיס קרול בעצמו סבל ממיגרנות חמורות, ויש הגורסים כי ככל הנראה גם מההפרעה שבהמשך נקראה על שם ספרו. תסמונת אליס בארץ הפלאות היא מצב שמשפיע על תפיסתו של אדם. מדובר בהפרעה נוירולוגית הפוגעת באותות שנשלחים מהעיניים למוח, ובכך גורמת לעיוות בתפיסה המוחית של המציאות. התסמונת עלולה להיות מביכה ומפחידה עבור החולה, שכן הוא מרגיש שהוא מצוי בתוך עולם מוזר.

ד"ר שינה אורורה, נוירולוגית וחוקרת מיגרנה מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, טוענת כי בדיקות MRI שנעשו לחולים בעת הביטוי הקליני של התסמונת היו תקינות ללא שום סימן. לפי דיווחה של ד"ר אורורה משנת 2008, פעילות מוחית חשמלית בלתי סדירה גורמת להפרעות בתפקוד אזורים במוח שאחראיים על ראייה, תפיסת טקסטורות, צורה וגודל. מהרבה בחינות אין הבדל משמעותי בין התסמונת לבין הבזקי האור (אאורה, אורות חזקים המדומים לברקים) שידועים בקרב חולים רבים הסובלים ממיגרנה.

• התסמין הראשון הוא שינוי בדימוי הגוף. האדם מתבונן באברי גוף שונים ורואה אותם גדולים באופן מוגזם.

• עוד סימפטום משמעותי הוא תפיסה של גודלם של חפצים אחרים באופן לא מדויק. זה יכול להתבטא בתפיסה של חפצים כקטנים בהשוואה לגודלם האמיתי (מיקרוספיה), או כגדולים מבמציאות (מאקרוספיה).

• ההקשר הידוע סביב הופעת הסינדרום הוא מיגרנה (כאב ראש חזק).

• לעיתים קיימת גם תחושה של אובדן תחושת הזמן. החולה חש כאילו הזמן עובר באיטיות או במהירות גבוהה מדי.

העובדות עדיין מעורפלות למדי, ולמעשה, רופאים רבים כלל לא מכירים את התופעה. יחד עם זאת, לפי המידע שקיים (שברובו נחקר על ידי נוירולוגים ופסיכיאטרים שטיפלו בחולים עם ההפרעה) הגורמים השכיחים ביותר הקשורים לתסמונת הם:

• מיגרנה מלווה באאורה, רגישות לאור, כאבי ראש, בחילות והקאות.

• אפילפסיה של אונת הרכה (האונה הטמפורלית).

• שבץ מוחי.

* לעיתים רחוקות גידולים במוח עלולים לעורר את הסינדרום באופן זמני.

• שימוש בסמים.

• זיהום נגיפי, כמו זיהום ב-EBV.

• התסמונת שכיחה יותר בקרב ילדים.

אין טיפול יעיל ומוכח לתסמונת, אך ניתן לטפל בגורמים שחשודים כגורמים סיבתיים ובכך להקל על התסמינים. למשל אם חושדים כי הופעתה של התסמונת משנית למיגרנה, יש לטפל טיפול מניעתי במיגרנה (תרופות ממשפחת נוגדי פרכוסים, נוגדי דיכאון, חוסמי תעלות סידן וחוסמי ביתא).

לעיתים מנוחה שמקלה עם אי הנוחות הניכרת שנגרמת מהתסמונת מועילה מאוד עבור הסובלים ממנה. מעקב מסודר אצל רופא מומחה יכול להקל על התסמינים ולעזור להתמודד עם המצב שעל פי רוב עובר בשלב מסוים מעצמו.