פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תישארו על הספה: פעילות גופנית מרובה לא עוזרת למצב הרוח

      מכירים את אלה שעובדים קשה כל יום בחדר הכושר? מסתבר שהם לא מאושרים יותר מכם. מחקר רחב מצביע על כך שאימון גופני לא תמיד ישפר לכם את מצב הרוח

      טיפול פסיכולוגי (ShutterStock)
      אולי תוכלו ללכת פחות אל הפסיכולוג. טיפול פסיכולוגי (צילום: ShutterStock)

      לפעילות גופנית יש יתרונות רבים - החל מכושר פיזי משופר, דרך מניעת מחלות ועד לשיפור מצב הרוח בזכות האדרנלין. עד עכשיו חשבנו שככל שנעשה יותר ספורט, כך ייטב לנו. אז מסתבר שלא. מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Lancet Psychiatry, קובע שרק אימון ספורטיבי מדי שבוע של לפחות שעתיים עשוי להשפיע באופן משמעותי על הנפש.

      החוקרים ניתחו נתונים שסופקו על ידי יותר ממיליון מבוגרים בארה"ב ששיתפו בהרגלי החיים שלהם בין השנים 2011 ל-2015. הנחקרים סיפרו על משטר האימונים שלהם, הרגלי החיים, היסטוריית הבריאות ומספר הימים בחודש בהם חשו מדוכדכים.

      רוב הנבדקים דיווחו על כך שחשו ב-3 ימים בחודש בממוצע שבריאותם הנפשית ירודה. אולם, מי שהעידו על כך שהם נוהגים להתאמן במגוון פעילויות נמרצות, החל בעבודות בית ועד ריצה, היו קודרים רק יום אחד בחודש בממוצע.

      עוד באותו נושא:
      מחקר: פעילות גופנית מאטה את הזדקנות המוח ב-10 שנים
      כמה ספורט אתם באמת צריכים לעשות בשבוע?
      התופעה המוזרה שתוקפת אנשים שעושים הרבה ספורט

      בגדי ריצה (ShutterStock)
      הפרזה בשגרת אימונים יכולה להעיד על קשיים נפשיים. גבר רץ (צילום: ShutterStock)

      כשבחנו החוקרים את משך הפעילות המדווחת גילו שאנשים שהתעמלו מדי יום במשך 45 דקות דיווחו שחשו שמצב רוחם היה מרומם. כמו כן, גם פעילות מאומצת במשך שלוש עד חמש פעמים בשבוע נמצאה קשורה לירידה גדולה יותר במספר הימים בהם חשו הנחקרים מדוכדכים יותר מאשר אלה שהעידו על כך שלא התעמלו כלל או שדווקא הגיעו לחדר הכושר יותר מחמש פעמים בשבוע. התוצאות הובילו את החוקרים למסקנה כי פעילות גופנית של עד שש שעות בשבוע יועילו לבריאות הנפש.

      אם תרצו ליהנות מהיתרונות המוראליים של פעילות ספורטיבית הזמן המומלץ לפי המחקר עמד על 75 דקות של פעילות אירובית נמרצת, או 150 דקות של פעילות אירובית מתונה מדי שבוע.

      החוקרים לא הצליחו להסביר מדוע שש שעות הן הגבול העליון שלאחריו פעילות גופנית כבר לא השפיעה על בריאות הנפש, אך הם משערים שאימונים מוגזמים עשויים להצביע על בעיות הקשורות לנפש. "תמיד אפשר לראות בחדר הכושר מישהו שמתאמן הרבה, אולי אפילו בצורה אובססיבית, הוא כנראה סובל מבעיות נפשיות", הסביר אחד החוקרים.

      שחקני נבחרת הנוער של ישראל כדורסל (אתר רשמי , אתר פיב"א)
      אל תבטלו את האימון השבועי עם החברים. שחקני נבחרת הנוער של ישראל (צילום: אתר פיב"א)

      למרות שהיא צריכה להיות מוגבלת בזמן, החוקרים ממליצים לשלב פעילות גופנית בניסיון לשנות את הדרך בה המוח פועל. "אנשים מדוכאים שנוטלים תרופות נוגדות דיכאון שגם ביצעו פעילות גופנית הרגישו טוב יותר ממי שוויתר עליה".

      בניגוד לרושם לפיו כל פעילות גופנית טובה לגוף ולמוח, החוקרים גילו כי סוגים מסוימים של פעילות הראו יתרונות משמעותיים יותר. ספורט קבוצתי הוביל את הרשימה עם ירידה מדווחת של כ-22 אחוזים בקשיים נפשיים עליהם דיווחו הנחקרים, ואחריהם הוזכרו רכיבה על אופניים עם כ-21 אחוזים והתעמלות אירובית עם כ-20 אחוזים.

      גם לתרגילים שדרשו התבוננות פנימית, כמו יוגה וטאי צ'י, היו יותר יתרונות בריאותיים מאשר הליכה מאומצת למשל, וסוגים רבים אחרים של פעילות גופנית. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם מחקרים אחרים שמעידים על כך שתמיכה חברתית עשויה להיטיב עם המצב הנפשי.