בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים עם בעיות רפואיות בוחרים לבקר אצל נטורופת לפני שיקבעו תור לרופא המשפחה. על הנייר, נראה שמדובר בתופעה חיובית ולא מזיקה, הרי נטורופתיה מבוססת על עידוד טכניקות הריפוי הטבעיות של הגוף, אך האם גישה זו באמת חפה מסכנות? ברוב המקרים ביקור אצל נטורופתים לא יכול להזיק, אך במקרים מסוימים, העצות שלהם, שאינן מבוססות על מחקרים רפואיים, עלולות לסכן את הבריאות.
עוד בנושא:
מחקר ראשון מסוגו חושף: המאכלים שמכווצים תאים סרטניים
האם טכניקות ריפוי מהמזרח באמת משפרות את הבריאות?
מחקר ענק גילה: הומיאופתיה פשוט לא יעילה
דוגמה אחת למקרה כזה פורסמה החודש בכתב העת המדעי היוקרתי BMJ Case Reports. תיאור המקרה מציג את סיפורו של גבר בן 38, שהגיע לחדר המיון עם אבנים בכיס המרה, שתן בצבע כהה, אובדן תיאבון ונזק חמור לכבד, שסיכן את חייו. הסיבה? שבועיים של טיפול במלח אנגלי (מגנזיום גופרתי) בהמלצת נטורופת.
מלח אנגלי נחשב לתרופת סבתא ידועה ומוכרת, שמשמשת (אם כי ללא הוכחות מדעיות מבוססות ליעילותה) לטיפול באבנים בכיס המרה. המלח האנגלי משמש גם לטיפול בטחורים, בעצירות ובבעיות עור. נטורופתים אף ממליצים להשתמש בחומר זה כדי לנקות באופן טבעי את דרכי העיכול. במקרה הזה, המטופל הורה לערבב שלוש כפיות של מלח אנגלי במים פושרים ולשתות בכל יום למשך שבועיים. לאחר 12 ימים המטופל כבר חווה ירידה בתיאבון והשתן שלו שינה את צבעו.
יומיים לאחר שהשלים את הטיפול, עורו של המטופל הפך צהוב, בדגש על האזור שסביב העיניים. בדיקות הראו כי הכבד שלו ניזוק במידה שהקשתה עליו משמעותית לבצע את תפקידו. בדיקות מקיפות אימתו את חשש הרופאים באשר לנזק החמור לכבד. בבוחן המקרה שפורסם צוין כי האדם לא היה אלכוהוליסט ולא היה שום הסבר אפשרי אחר לנזק. אחרי חודש, כשהמטופל הפסיק את השימוש במלח האנגלי, ניכר שיפור משמעותי במצב הכבד.
זהו אינו המקרה הראשון השנה שבו אדם נפגע כתוצאה מטיפול נטורופתי. במרס האחרון, אישה בת 30 מסן דייגו שבארצות הברית מתה כתוצאה מדום לב לאחר שקיבלה זריקה של כורכום לטיפול באקזמה בעור. לאחר פרסום המקרה, נטורופתים בסביבת מגוריה יצאו להגנת הטיפול השנוי במחלוקת, ואמרו בראיונות לכלי תקשורת שונים כי מדובר בטכניקת טיפול יעילה המטפלת בבעיות רפואיות רבות.
מתי הטיפול מסכן את הבריאות?
בעוד שמקרים של הידרדרות במצב הרפואי כתוצאה מטיפולים טבעיים נחשבים נדירים יחסית, הם מדגישים כמה חשוב לבצע מחקרים רפואיים מהימנים לפני השימוש בטיפול כלשהו. זאת כדי להבין עד הסוף כיצד הטיפול משפיע על אנשים מקבוצות מיקוד שונות. מחקרים אמנם דורשים השקעה לא מבוטלת של זמן וכסף, אך הם נחשבים כאמצעי היעיל ביותר להבנת כל תופעות הלוואי האפשריות של הטיפול.
כל אדם מושפע מחומרים שונים בצורה אחרת. לכן, בחינת תרופות וטיפולים חדשים על קבוצות שונות באוכלוסייה היא הדרך היחידה לחזות אם הם בטוחים לשימוש. בהקשר הזה חשוב לזכור כי גם מרכיבים טבעיים לא חפים מסכנות. על אף שנטורופתיה מבוססת במקרים מסוימים על ממצאים מדעיים, מומחים מזהירים כי בחלק מהמקרים אין גיבוי מחקרי לטיפולים, מה שעלול להיות לא יעיל במקרה הטוב ומסוכן במקרה הרע.
בשנים האחרונות יצאו מומחים נגד טכניקות טיפול שאינן מבוססות על ממצאים מדעיים. מוקדם יותר השנה הצטרפה ממשלת ארצות הברית למדינות אחרות ורבות שמזהירות את אזרחיהן מפני טיפולים הומאופתים נגזרת של הנטורופתיה המהווה קשת רחבה של טיפולים טבעיים מסוגים שונים. זאת לאחר שכמה מחקרים בשנים האחרונות הראו כי מדובר בטיפול לא יעיל. כמובן שלפעמים טיפולים כאלה, כמו טיפולים טבעיים אחרים, עשויים לעזור, אך חשוב לבצע אותם בזהירות, לבחון אם הם מגובים במחקרים, לעדכן את הרופא המטפל ולערוך אותם במקביל למעקב רפואי מקצועי.