גילוי מוקדם: מה הסימנים המקדימים לסרטן המעי הגס?

סרטן המעי הגס הוא מסוגי הסרטן השכיחים בישראל, כאשר ברוב מכריע של המקרים מדובר במחלה שבה גילוי מוקדם יכול להביא להחלמה מלאה. לכבוד חודש המודעות החל במרץ, ביקשנו לברר מי נמצא בקבוצת הסיכון, מהם הסימנים למחלה ואילו כללים יעזרו לכם למנוע את הופעתה או להביא לגילויה המוקדם?

אז מי נמצא בקבוצת הסיכון? סרטן המעי הגס עולה בשכיחותו מעל גיל 50 הן בגברים והן בנשים, ולכן קבוצת גיל זו חייבת להיבדק באופן קבוע. בנוסף, מי שיש לו קרובי משפחה, בעיקר מדרגה ראשונה (הורים, אחים, אחיות), שחלו בסרטן המעי גס או שהיו להם פוליפים במעי הגס, צריכים להיבדק בגיל צעיר אף יותר.

עוד בנושא:
דו"ח מטריד: עלייה במקרי סרטן המעי הגס בקרב צעירים
הכל על תסמונת המעי הרגיש
מתלה המעי: איבר נוסף התגלה בגוף האדם

רוב הגידולים הסרטניים במעי הגס מתפתחים מפוליפים שפירים מסוג אדנומה ולכן הסרתם בקולונוסקופיה מונעת את הופעת המחלה. מי שהיה אצלו פוליפ שפיר או סרטן במעי הגס נמצא בסיכון מוגבר לחלות בהמשך חייו וצריך להיות במעקב צמוד. מחלות דלקתיות כרוניות כגון קוליטיס כיבית או קרוהן של המעי הגס גם מגבירות סיכוי לסרטן זה ויש צורך במעקב.

ניתן לעשות גילוי מוקדם על ידי בדיקת דם סמוי בצואה או בקולונוסקופיה. מטרת הגילוי המוקדם כאמור היא לזהות פוליפים שפירים או גידולים סרטניים מוקדמים לפני שמופיעים סימפטומים ובכך למנוע סרטן או להגביר סיכוי לריפוי מלא. הסימפטומים מופיעים בדרך כלל בגידולים יותר מתקדמים.

דם בצואה: דמם מפי הטבעת מיוחס לעיתים קרובות לבעיות שפירות כגון טחורים. בכל מקרה יש להיוועץ ברופא על מנת להחליט אם יש צורך בביצוע קולונוסקופיה בהתאם לגיל, סיפור משפחתי וגורמי סיכון אחרים.

שינוי בהרגלי היציאות: שינוי בהרגלים הקבועים מסוג עצירות ו/או שלשול מחייב קולונוסקופיה על מנת לשלול גידול סרטני כגורם.

אנמיה: חוסר דם לא מוסבר, גם ללא זיהוי של דמם ברור, מחייב בדיקה של מערכת העיכול.

כאב בטן וירידה במשקל: סימפטומים אלו עלולים להצביע על גידול בשלב מתקדם יותר

גידולים במעי הגס נוצרים לרוב כתוצאה מהתרבות לא מבוקרת של תאי רירית המעי היוצרים פוליפים (כלומר, גידול שפיר במעי הגס). הפוליפים יכולים לגדול ולהשתנות בהדרגה במשך שנים עד שבשלב מסויים הם יכולים להכיל בתוכם תאים סרטניים. סרטן המעי הגס נמנה עם המחלות הממאירות הבודדות הניתנות לגילוי מוקדם, עוד לפני שהן פורצות. כאמור, שני האמצעים לגילוי מוקדם הם בדיקת דם סמוי בצואה ובדיקת קולונוסקופיה.

בדיקת הקולונוסקופיה מאפשרת הסתכלות ישירה אל תוך חלל המעי באמצעות קולונוסקופ שהוא כלי אנדוסקופי גמיש, בצורת צינורית דקה, שבקצהו מצלמה דיגיטלית ומקור תאורה. המכשיר מוחדר בקלות יחסית דרך פי הטבעת ומנווט לכל אורך המעי הגס. הבדיקה נעשית בטשטוש קל ולכן אינה כואבת. בדיקת קולונוסקופיה מאפשרת לערוך צילום של המעי, חיפוש פוליפים והסרתם או צריבתם. ההמלצה היא לבצע את הבדיקה אחת לחמש עד עשר שנים החל מגיל 50 באנשים שאינם בקבוצות סיכון. במידה ושייכים לאחת מקבוצות הסיכון המעקב הקולונוסקופי מתחיל מוקדם יותר ותדירותו גבוהה יותר בהתאם לגורם הסיכון הספציפי ובהתייעצות עם גסטרואנטרולוג.

לב הטיפול בסרטן המעי הגס הינו ניתוח הסרת קטע המעי הנגוע. ניתן להגיע לריפוי מלא באחוז גבוה של המנותחים. ככל שהמחלה מתגלה בשלב מוקדם יותר כך עולה הסיכוי לריפוי מלא. בגידול שהתפשט לאיברים אחרים סיכויי ההחלמה קטנים משמעותית, אך עדיין ניתן לעיתים לרפא בניתוחים משולבים ובמתן כימותרפיה. במקרים בהם הגידול חוזר או מתפשט במידה כזו שאינו ניתן לריפוי עדיין ניתן להאריך חיים בעזרת טיפולים אונקולוגיים.

ד"ר יהודה קריב הוא כירורג בכיר ומנתח בחטיבה הקולורקטאלית של "אסיא מדיקל", משמש כמנהל השירות לגידולי רקטום ופי הטבעת במרכז הרפואי איכילוב ת"א