להרגיע את המעי הרגיש

אחד הדברים המתסכלים ביותר הוא לא להיות בדיוק חולה, אבל לסבול מכל מיני תופעות וכאבים כרוניים שאין להם בדיוק הסבר אורגני או תרופה, אבל הם פוגעים באיכות החיים. אחת התופעות האלה היא מעי רגיש (או רגיז) ורבים סובלים ממנה.

למעשה תסמונת המעי הרגיש (IBS - Irritable bowel syndrome) פוגעת בכ-10%-20% מכלל המבוגרים בעולם המערבי, היא נפוצה בעיקר בקרב נשים (הסובלות ממנה לפחות פי שניים מגברים) והיא הסיבה ל-25%-50% מהפניות למרפאות גסטרו. התסמונת גורמת לכאבי בטן, תחושת מלאות ונפיחות, תנודתיות לא סדירה של המעי ועקב כך שינויים ביציאות, שלשולים ועצירויות (לפעמים לסירוגין). אצל כל אדם התסמינים שונים – לעיתים הם קלים ואינם מפריעים מאוד לשגרת היום ולעיתים הם קשים ומשבשים את החיים הסדירים.

עוד בנושא:
איך תבחרו את המוצר הפרוביוטי שמתאים לכם?
הווירוס שמשגע לכל המשפחה את הבטן
איך פרוביוטיקה תורמת לבריאות שלנו?

התסמונת מפריעה לתפקוד מערכת העיכול ועד היום לא ברור לחלוטין מה הסיבות להופעתה. בעקבות המחקר מאמינים היום שאצל החולים יש שינוי בתקשורת העצבית המחברת בין המוח למערכת העיכול והשיבוש באינטראקציה הזו אחראי לתופעה.

הסיבות לשינוי הזה יכול לנבוע מגורמים סביבתיים, גנטיים או פסיכולוגים. מתברר שרבים מהלוקים בתסמונת סובלים גם מדיכאון, עצבנות או חרדה המשפיעים על התחושות של החולה ורגישותו לכאב. בדרך כלל הופעות התסמינים מתחילה בגיל הנעורים ובשנות העשרים ונוכחים למשך מספר חודשים.

לאחר ששוללים מחלות אחרות כמו למשל צליאק, זיהומים בדרכי העיכול, דלקות ואי סבילות למרכיבים שונים כמו לקטוז ופרוקטוז – אפשר לחשוב בכיוון של תסמונת המעי הרגיש. את האבחנה מחזקים הגורמים הבאים: התופעות נמשכות כמה ימים בכל שבוע לתקופה של כמה חודשים, ניכרת הקלה לאחר יציאה, הכאבים מקושרים לשינוי במרקם היציאות ובתדירותן ויש קשר בין הכאבים והמצב הנפשי.

תזונה – שינויים בהרגלי התזונה יכולים לשפר את הכאבים ולהקל על תופעות התסמונת. מומלץ לפנות לדיאטנית קלינית ולבנות יחד איתה תפריט מותאם אישית. רצוי גם לערוך מעקב אחר השפעתם של מאכלים מסוימים על התסמינים, יש למשל חולים הסובלים מחוסר ספיגה של לקטוז או סורביטול והיעדר הספיגה הוא זה שיכול לעורר גזים ושלשול. ניתן להימנע ממזונות חשודים לתקופות קצרות ולראות כיצד ההימנעות מהם משפיעה על המצב הכללי.

הרגלי חיים – רצוי לאפס את שגרת החיים ולבנות הרגלים סדירים ובריאים יותר. ההמלצה היא להקפיד על ארוחות מסודרות וארוחות ביניים ולעסוק בפעילות ספורטיבית. כמו כן, יש לפנות לטיפול במקרה של מצבי נפש ירודים העלולים להחריף את התופעות ולעורר אותן. הטיפול יכול להיות התערבות פסיכולוגית ובמידת הצורך – טיפול תרופתי לטיפול בדיכאון וחרדה.

פרוביוטיקה - מחקרים שונים בדקו את הקשר בין אוכלוסיית החיידקים במעי לבין תסמונת המעי הרגיש והצביעו על כך שתוספת של חיידקים ידידותיים עשויה לשפר את המצב. בשוק קיימים מגוון מוצרים פרוביוטיים המותאמים במיוחד לטיפול במערכת העיכול מבחינת הרכב החיידקים וריכוזם הגבוה. יש לבחור במוצר המתאים לגיל המטופל (ילדים/מבוגרים) ולמערכת הגוף בה רוצים לטפל. על המוצרים הייעודיים לטיפול במערכת העיכול לכלול מגוון רחב של חיידקים המעניק בנק אנזימים וחומרים שונים המסייעים לפעילות תקינה של מערכת העיכול.

טיפול משלים – ניתן לפנות לטיפול נטורפתי שיסייע בשינוי בתזונה וגם על מנת לנסות לטפל בבעיה באמצעות צמחים. טיפול בביו-פידבק עשוי להרגיע מתחים וגם הומאופתיה, דיקור סיני, רפלקסולוגיה ושיאצו יכולים לסייע להקלה בתופעות המטרידות. מומלץ לעבור סדרת טיפולים ולא להסתפק בטיפולים בודדים.

טיפול תרופתי – ניתן להתייעץ עם רופא לגבי נטילת תרופות. אין תרופה אחת שעוזרת למחלה משום שהתרופות מותאמות למצבו של החולה (תרופות נגד התכווציות, נוגדות שלשול או כאלה המסייעות במקרי עצירות, תרופות הרגעה ותרופות לטיפול בדיכאון).