איך תבחרו את המוצר הפרוביוטי המתאים ביותר?

פרוביוטיקה היא לא עוד תרופה או תוסף מזון. כפי שיכולתם לקרוא כאן – מוצרים פרוביוטיים מכילים זנים שונים של חיידקים ידידותיים לגוף האדם. חיידקים אלו יכולים להחזיר את מערכת העיכול לתפקוד מאוזן, להילחם בתופעות מטרידות כמו מעי רגיש, להילחם בקנדידה נרתיקית ובדלקות שונות ואפילו למנוע את הבלגן באיזון החיידקים אחרי נטילת אנטיביוטיקה.

עוד בנושא:
כיצד פרוביוטיקה גורמת לנו להיות בריאים יותר?
החיידקים הטובים משפיעים גם על המשקל שלנו
למה מתנפחת לנו הבטן?

השוק (רשתות הפארם ובתי מרקחת) רווי במוצרים פרוביוטיים של חברות שונות וכל חברה מייצרת מגוון תכשירים המיועדים להקלה על תופעות שונות ופתירת בעיות. חשוב לדעת שכשבוחרים מוצר פרוביוטי הכרחי להתאים אותו לבעיה, גם כשמדובר במוצר מדף ולא בפורמולה שנרקחה במיוחד עבורכם. מומלץ להתייעץ עם הרוקח לגבי סוג המוצר. בנוסף, לרוב היצרניות יש קווי ייעוץ בהם ניתן להיעזר. המוצרים השונים כוללים בדרך כלל פרוביוטיקה לבעיות עיכול, פרוביוטיקה לנשים (בעיות אינטימיות כמו פטרת נרתיקית), ומוצרים ייעודיים לילדים.

התכשירים הפרוביוטיים מגיעים במגוון אריזות, מחירים ואיכויות. הם שונים באופן הנטילה, במיני הזנים שהם מכילים ובכמותם. לרוב מגיע המוצר בצורת קפסולה לבליעה; עבור ילדים באבקה, קוביות/טבליות ללעיסה או סוכריות למציצה. עבור נשים קיים בשוק מוצר מיוחד של כמוסות וגינליות לשמירה על בריאות אינטימית. המוצרים מתחלקים בהתאם לשני תפקודים עיקריים: חיזוק מערכת העיכול ושיפור פעולתה; והפחתת זיהומים וחיזוק מערכת החיסון.

כדי להבין איך לבחור את התכשיר הפרוביוטי המתאים ביותר למטרה, צריך להבין את אופן ייצורו הקשור קשר הדוק לתעשיית הביוטכנולוגיה ודורש תנאים מבוקרים וידע רב.

בחירת הזנים לפרוביוטיקה - התהליך מתחיל בבחירת זנים שידוע ממחקרים קודמים, שיש להם השפעה מועילה על בני האדם. מתוכם מגדלים את הזנים שניתן לבודד בתנאי מעבדה. למעשה 95% מהחיידקים מגוף האדם לא מתרבים כלל על צלחות פטרי ומעבדות. הזנים שגדלים נבדלים באיכותם ובכושר ההיצמדות שלהם לאיברי המטרה (למשל דופן המעי, רירית מערכת העיכול או רירית הנרתיק).

רק אלה שיודעים להיצמד ביעילות לרקמות אנושיות ממשיכים בתהליך. מתברר שהזנים "הנצמדים" הם לרוב חיידקים שקיימים אצלנו בגוף מאז ומתמיד ואנו מקיימים איתם יחסים סימביוטיים. אנחנו נותנים להם סביבת מחייה ומזון. הם מעניקים לנו הגנה חיסונית, תופסים את מקומם של חיידקים מזיקים ולעיתים אפילו מעשירים את המגוון הגנטי שלנו ומפיקים עבורנו אנזימים ורכיבים המסייעים בעיכול ובתפקוד מטבולי.

סיווג גנטי של החיידק - החידוש של השנים האחרונות בפרוביוטיקה הוא סיווג מתוחכם יותר של החיידקים הפרוביוטיים. בניגוד לשיטות שהיו נהוגות עד סוף המאה ה-20 בהן ראו את מאפייני החיידק במיקרוסקופ (צורה, צבע וכו') - הסיווג היום מתוחכם יותר. הסיווג של המאה ה-21 מתבסס על יכולת לאפיין את רצף הגנים המדויק של כל זן חיידקים, עובדה זאת מאפשרת גם לשחזר מידע ממחקרים ולייחס לאותו זן פרוביוטי סגולות ואיכויות מדויקות יותר.

כשבוחרים תכשיר פרוביוטי ניתן להבדיל בקלות בין מוצרים פרוביוטיים שעברו את שלב הזיהוי הגנטי ובין מוצרים מיושנים שקדמו לו. על תווית התכשירים המיושנים מצוין שם החיידק והזן (לדוגמה: לקטובצילוס אצידופילוס), לעומת זאת, בסיווג החדש יתווספו לשם מספרים ואותיות המציינים את הסיווג הגנטי (לדוגמה: לקטובצילוס אצידופילוס RO-52). אם יש, תמיד מומלץ לבחור במוצר מהדור החדש.

חיי מדף ארוכים ושרידות החיידקים עד הגיעם לאיבר המטרה – כשרוצים לייצר תכשיר פרוביוטי ש"יישב" על המדף שנתיים ואז אחרי שיבלעו אותו יגיע, למשל, לתריסריון, צריך להשקיע במוצר איכותי מה שמתאפשר הודות לשיטות ביוטכנולוגיות מיוחדות.

תהליך הייצור כולל קירור החיידקים בהקפאה של מספר שעות לטמפרטורה של מינוס 80 מעלות שמעבירה אותם למצב לטנטי בדומה ל"שנת חורף" של דובים. היציאה "משנת החורף" תתאפשר כשהחיידק יגיע לאזור בו הלחות מתאימה לו – כמו בפעולת הבליעה של האדם. פעילות ביוטכנולוגית נוספת כוללת מארז וחיבורים בעזרת מולקולות המגבירות את סיכויי ההישרדות של החיידק הפרוביוטי לאורך מערכת העיכול.

מחקרים על השפעה קלינית – השלב הבא הוא להוכיח במחקרים קליניים שחיידק המסוים בעל מטען הגנטי שאופיין, אכן עושה את הפעילות שמצפים ממנו. הכלל המנחה הוא שככל המחקרים גדולים יותר ומבוקרים יותר, כך - מסקנותיהם ברורות יותר.

1. סיווג גנטי: שימו לב שמעבר לשמות החיידקים מצוין גם הסיווג הגנטי של החיידק(מצוין אחרי שם החיידק באותיות אנגלית ומספרים).

2. כמות החיידקים: תכשירים פרוביוטיים צריכים להכיל מאות מיליוני חיידקים או ביליונים (מילארידים -נראה שאין יתרון ברור בכמויות גדולות יותר.
3. בפרוביוטיקה לילדים: יש חשיבות גדולה להימצאות חיידקים מסוג ביפידובקטריום.
4. בפרוביוטיקה לנשים: בידקו נוכחות של חיידקים מסוג לקטובצילוס.
5. אריזות קטנות ככל האפשר: מכיוון שהחיידקים הם יצורים חיים חשוב לשים לב שהמארזים יהיו חשופים ללחות כמה שפחות. אריזת בליסטר (כמו בתרופות שמוציאים אותן מאריזת אלומיניום/פלסטיק) עדיפות לרוב על אריזת בקבוק. בילדים כדאי להעדיף מנות אישיות (כמו סטיקים) על פני צנצנות.

כשבוחרים פרוביוטיקה למערכת העיכול:
יש חשיבות רבה לקיומם של מגוון רחב של חיידקים בתכשיר. שכן מגוון גדול מעניק בנק אנזימים וחומרים מגוונים המסייעים לפעילות מערכת העיכול.

כשבוחרים פרוביוטיקה לנשים:
הנרתיק הנשי הבריא מאכלס אלפי זני חיידקים והדומיננטיים ביניהם הם הלקטובצילים. שימו לב שגם בתכשיר הנבחר תהיה נוכחות לחיידקים אלה. במקרה של תכשירי נשים ישנם תכשירים מקומיים ובהם חיידקים שסווגו גנטית והראו במחקרים יעילות בקרב נשים, בעיקר בסוגייה של הפחתת גרד.

כשבוחרים פרוביוטיקה לילדים:
התכשירים לילדים פועלים בעיקר להקלה במקרים של וירוסים או של מחלות של מערכת הנשימה העליונה. מערכת החיסון של ילדים אינה פעילה כמו זו של מבוגרים. למעשה, היא בתהליך למידה מואץ ויכולה להסתייע בשחקני חיזוק בדמות פרוביוטיקה. התכשירים לילדים עשירים במיוחד בחיידקים ממשפחת הביפידובקטריום, המתחילים לקיים מושבות מועילות במעי הילדים החל מגיל אפס.

דבר חשוב נוסף בתכשירים פרוביוטיים לילדים הוא תוספת של פרה-ביוטיקה - סיבים מיוחדים שהאנזימים במערכת העיכול לא יודעים לפרק והם משמשים מצע גידול חשוב לחיידקים. מכיוון שילדים אוכלים מעט סיבים (וכתינוקות ניזונים מחלב בלבד) הרי שיש חשיבות לפרה-ביוטיקה בתכשיר המיועד להם.

ומה קורה לתינוקות הניזונים מחלב אם? מסתבר שבחלב האם - קיימת פרה ביוטיקה טבעית. גוף האישה מתוחכם עד כדי כך שהחלב שנוצר מכיל לא רק מזון לתינוק אלא גם מזון חיידקים שמחזק ומשפר את ההגנה החיסונית של ילדים.

כמות או איכות:
אם חיידק מסוים אינו מסוגל להיצמד לאתר המטרה או שלא הוכיח יעילות במחקרים קליניים, הרי שאין חשיבות לכמויות גדולות ממנו. יחד עם זאת, מחקרים קליניים על זנים פרוביוטים שונים הראו הצלחות במחקרים רק כשמספרם היה מאות מליוני חיידקים או ביליונים (מילארידים). כמויות גדולות מאלו לא יועילו יותר, אך אינן יתרון ואינן חיסרון.