סם המסיבות חזר, והוא הרבה יותר מסוכן

בסלנג קוראים לו אקסטזי, אבל השם המדעי הוא MDMA – קיצור של השם הכימי מתילן די-אוקסי-מתאפטאמין. בשנות ה-90 הוא שלט בסצינת המסיבות, אך בעשור האחרון הועם זוהרו וצריכתו הייתה מופחתת. בשנים האחרונות הוא מבצע קאמבק ענק. רק שהפעם הוא מרוכז, מופץ במינונים גבוהים, עוצמתי וכתוצאה מכך מסוכן מתמיד. המרכז לניטור סמים והתמכרויות של האיחוד האירופי מצא שמעל שני מיליון צעירים השתמשו באקסטזי החדש בשנה האחרונה. גידול של 300 אלף מהשנה הקודמת.

עוד בנושא:
מסם לתרופה: כך הפך קטמין לכלי טיפולי בדיכאון
האם סמים הולכים להפוך חוקיים?
הגרף שינבא ממה תמותו

ה-MDMA הוא חומר כימי שמיוצר במעבדה. הוא אינו מופק מצמחים, כמו המריחואנה המופקת מצמח הקאנביס, הקוקאין המופק משיחי הקוקה, או האופיום וההירואין המזוקקים מפרחי פרג, אלא מזוקק במעבדה. היום, בעזרת טכניקות יצור מתקדמות, אפשר להשיג אותו באבקות במינון גבוה, גבישים וטבליות. אם בעבר טבלית אקסטזי הכילה כ-70 מיליגרם של חומר פעיל, כיום נמכרות טבליות שמכילות 125 עד 340 מיליגרם של החומר. האקסטזי נעשה גם נגיש מאוד, מכיוון שהוא נמכר דרך האינטרנט.

גם בישראל יותר ויותר אנשים נורמטיביים מנסים אותו. הצרכנים החדשים כבר לא משתמשים בטבליות האקסטזי הקלאסיות, אלו עם סמל הסמיילי, אלא עברו לשימוש בקריסטלים של חומר נקי, המכונות בסלנג MD, וחזקות כאמור פי ארבעה מהסם המקורי.

MDMA מעלה את רמות המוליך העיצבי סרוטונין במרווח הסינפטי במוח. רמות גבוהות של סרוטונין גורמות לתחושת מרץ ואופוריה. פעולתו דומה לפעולת קבוצת תרופות ה-SSRI, נוגדות הדיכאון, החרדה והאובססיה, הכוללת פרוזאק, ציפרלקס, סרוקסט ולוסטרל. אך בניגוד אליהן הוא מרוקן את התאים מסרוטונין על ידי הפרשתו בכמויות ענק. בכך הוא גורם למותם של תאים המפרישים סרוטונין (וכמו כן של דופמין, נוראפינפרין ואצטילכולין). רמות הסרוטונין במרווח הסינפטי עולות באופן חד ולפיכך נוצר סיכון בריאותי (התרופות המאושרות פועלות בצורה מתונה יותר, לא מרוקנות את תאי העצב מסרוטונין ולכן לא גורמות לתופעות לוואי מסוכנות כמו האקסטזי).

אקסטזי נחשב לסם המסיבות. המשתמשים במסיבות הטרנס לוקחים כדור או שניים לפני המסיבה או במהלכה. כך אפשר לרקוד שעות ארוכות במצב רוח מרומם תוך הסרת עכבות בין אישיות ולפעמים גם בליווי הזיות. ההשפעה הראשונית של האקסטזי תורגש כ-15 דקות אחרי בליעת הכדור, עם חדירתו לזרם הדם והגעתו למוח. שיא ההשפעה מורגש כ-45 דקות לאחר מכן, ואז מתחילה השפעת החומר להתפוגג (תמשך עד 7 שעות). בהנחה שלא נלקח עוד כדור.

הכדור מספק לחוגגים תחושת עירנות ואנרגיה אבל עם שלווה. הוא מאפשר לרקוד במשך שעות, הביטחון העצמי עולה, הרגישות לכאבים פוחתת, וצבעים נראים חדים, יפים וברורים יותר. אנשים יראו למשתמש כאוהבים ושמחים יותר, לכן מכונה האקסטזי סם האהבה. כאשר עוברת השפעתו של הסם המשתמש חש בדרך כלל עייפות גדולה אך אינו מסוגל להירדם. בנוסף ישנם משתמשים המדווחים על אווירת דכדוך ודיכאון, עקב ירידה חדה ברמות הסרוטונין במערכת העצבים המרכזית כשהשפעת הסם פגה.

למרות שהאקסטזי אינו נחשב סם ממכר, יש אנשים שמתרגלים אליו, כמו אל סמים ממריצים אחרים. כדי שהוא ישפיע כמו שהשפיע בפעם הראשונה, הם משתמשים בו במינונים גדולים יותר ויותר – עד שהוא גורם להם נזק. פגיעתו יכולה להיות רעה והנזקים שהוא גורם לגוף הם לעיתים בלתי-הפיכים. השפעת האקסטזי היא אינדיבידואלית ושונה ממשתמש למשתמש.

כ-20 דקות אחרי בליעת הכדור חשים הזעה, הפה מתייבש, דפיקות הלב מואצות, לחץ הדם עולה והתיאבון נעלם. חלק מהמשתמשים יחושו שינויים בתפיסה כמו עיוות הזמן ותחושה של מגע. אחרים יחושו חרדה קיצונית, פרנויה, עצבנות, הזעה או תחושת קור. יש משתמשים שיתעלפו או ירגישו סחרחורת. אחרים יתחילו לשלשל. תופעות הלוואי, שנמשכות כמה ימים עד שבוע אחרי השימוש (אפילו בכדור בודד) עלולות לכלול עצבות, חרדה, דאגנות-יתר, בלבול, דיכאון, נדודי שינה ופגיעה בזיכרון. במקרים של משתמשים באופן רציף וקבוע, יורגשו התופעות אף יותר משבוע.

הסכנה הגדולה ביותר למשתמש באקסטזי היא התחממות יתר של הגוף והתייבשות בשל פעילות יתר שנעשית בסביבה חמה. אקסטזי עלול לגרום לעלייה חדה בחום הגוף ולתחושת צימאון חזקה. מעבר לסכנה שבעליית החום ואובדן נוזלים, עלולה תחושת הצימאון לגרום לשתיית מים רבים במהירות, דבר שיכול לגרום למצב חריף ומסוכן המכונה "הרעלת מים" ועלול לגרום לבצקת ברוב חלקי הגוף. נמצא שגם שימוש חד פעמי בסם, במינון נמוך, עלול להיות מסוכן בשל הצטברות מסכנת חיים של עודפי נוזלים בגוף ובמוח.

ההפרעה בהסדרת חום הגוף שעלולה להגרם על ידי האקסטזי מובילה להיפרתרמיה (התחממות יתר) ועלולה לגרום להפרעות בפעולת הלב, להתכווצויות, לאי תיפקוד הכבד, לבעיה בכליות ולעיתים אף למוות.

נטילת מנה גדולה מדי של אקסטזי באופן חד פעמי או במספר מנות עוקבות כדי לשמור על תחושת ה"היי" תעלה את רמות הסם בדם ותגביר את הסכנה. אז עלולה להיגרם סחרחורת, בלבול, חרדה ותחושת אובדן שליטה. למשתמש הקבוע באקסטזי עלול להיגרם נזק מצטבר לטווח ארוך, בעיקר למידת רגישותם של קולטני (הרצפטורים) לסרוטונין במערכת העצבים. מצב כזה פוגע במצב הרוח, בתיאבון וביצר המיני, ובסופו של דבר עלול להביא לדיכאון קליני עד ל"איפוס" הקולטנים אלו, תהליך שיכול להימשך חודשים, ובמקרים קשים אף שנים. אקסטזי יכול לגרום למתח בשרירים, לנעילת לסתות ושחיקת שיניים.

חלק מהתופעות האלה עשויות להימשך שבועות לאחר הפסקת השימוש. רוב מקרי המוות מאקסטזי לא נגרמו ישירות מן הסם, אלא מחומרים אחרים שהוספו לכדור במעבדות הפיראטיות והלא חוקיות.

אנחנו לא יודעים אם למוח האדם נגרם נזק לטווח ארוך בשל השימוש באקסטזי או אם השפעות החומר הן הפיכות כאשר מפסיקים לצרוך אותו. במחקרי קופים שנחשפו ל-MDMA במשך ארבעה ימים ברצף, נגרם נזק מוחי שנמשך שבע שנים.

אין שיטות טיפול ייחודיות למשתמשים בחומר. השיטות המועילות ביותר לטיפול בשימוש לרעה בסמים הן שיטות קוגניטיביות-התנהגותיות (CBT), שמטרתן לסייע לשנות את דפוסי החשיבה של המטופל, את ציפיותיו ואת התנהגותו, וכן להרחיב את מיומנויות ההתמודדות שלו עם מצבי לחץ. גם קבוצות תמיכה בשילוב עם התערבויות התנהגותיות עשויות לסייע בהחלמה מהשימוש בסמים לטווח ארוך. תרופות נוגדות דיכאון עשויות לסייע בהתמודדות עם תסמיני הדיכאון שמרגישים כאלה שהפסיקו לצרוך את החומר.

סם המסיבה המחודש עלול להחריב מסיבות לתקופה ארוכה. בקליניקה שלי אני מטפל כל חודש בנפגעים חדשים שחשבו שהם מחוסנים, ורק רצו לרקוד כל הלילה מוקפים באהבה.