בעולם אידיאלי, היינו יכולים לשלוט בדיוק במקום שבו נרצה "לשרוף" שומן. לפי כתבה שפורסמה באתר Men's Fitness, אצל רוב הגברים מדובר באזור הבטן, האלכסונים והגב התחתון, כלומר כל אזור הליבה. הרעיון של שריפת שומן באזור מסוים נקרא "הפחתה נקודתית", ומחקר חדש חושף שהחלום הזה אפשרי.
ירידה בשומן היא תהליך מערכתי שבו חומצות שומן משתחררות מרקמת השומן, נעות במחזור הדם ומתחמצנות, כלומר "נשרפות". זה שונה מהאופן שבו הגוף שורף פחמימות, שהוא כן "ספציפי" לאזור מסוים. הפחמימות מאוחסנות בשרירים בצורת גליקוגן, כשמבצעים כפיפות מרפקים, שורפים בעיקר גליקוגן שנמצא בשרירי הזרוע. כשמבצעים תרגיל לרגליים, שורפים בעיקר גליקוגן מהשרירים ברגליים.
מכיוון ששומן לא נשרף בצורה מקומית כמו פחמימות, רבים סבורים שהפחתת שומן נקודתית אינה אפשרית. בפועל, הגוף מוריד שומן לפי דפוסים משלו, והאזורים העקשניים, איך לא, נוטים לרדת אחרונים.
מחקר חדש מציג תמונה מעט מורכבת יותר
במחקר מאוניברסיטת נורבגיה למדע וטכנולוגיה חילקו גברים לשתי קבוצות: קבוצה אחת ביצעה תרגילי בטן יחד עם אירובי, והשנייה ביצעה רק אירובי. באמצעות בדיקת DEXA נמצא שהקבוצה ששילבה תרגילי בטן איבדה יותר שומן באזור הגו. אפשר לחשוב שהקבוצה הזו פשוט שרפה יותר קלוריות, אך המחקר תוכנן כך שההוצאה הקלורית הייתה זהה בין הקבוצות. בנוסף, סריקות DEXA נחשבות לאחת השיטות המדויקות ביותר למדידת שומן בגוף.
מחקר נוסף מאוניברסיטת פדובה (Padova) חיזק את הממצאים. קבוצה אחת במחקר ביצעה תרגילים לשרירי הבטן והידיים כחלק מאימון אירובי מחזורי, כלומר שילבה לסירוגין תרגילים ממוקדים עם אירובי. הקבוצה השנייה במחקר ביצעה את אותם תרגילים, באותו נפח ובאותה עצימות, אך במבנה רגיל של אירובי ולאחר מכן כוח. התוצאה - הקבוצה ששילבה בין השניים איבדה יותר שומן באזור הבטן.
הממצאים מצביעים על כך שגם למבנה האימון יש חשיבות. שילוב בין עבודה על שרירים ספציפיים לבין פעילות אירובית עשוי להגביר את זרימת הדם לאזור הפעיל, וזה כנראה אחד המנגנונים שמסייעים לפירוק שומן מקומי. מחקרים מצביעים על כך שפירוק שומן קשור לזרימת דם מוגברת ברקמת השומן, לכן ניתן להסיק שכשעובדים על שריר מסוים, זרימת הדם והשחרור של חומצות השומן עולים באזור הסמוך.
איך אפשר "לשרוף" יותר שומן בטני?
בהתבסס על זה, אם המטרה היא להפחית שומן בטני, מומלץ לבצע את תרגילי הבטן לפני האימון האירובי, ובאינטנסיביות גבוהה. יש להתייחס אליהם כמו לכל קבוצת שרירים אחרת ולא להסתפק בכמה חזרות בסוף האימון. מומלץ לבצע בין עשרה לעשרים סטים שעובדים על שרירי הבטן מזוויות שונות, ולאחר מכן לעבור לאירובי או לשלב את התרגילים בתוך אימון אירובי מחזורי.
חשוב להדגיש שזה לא תחליף לגירעון קלורי ולא פתרון קסם. אך מדובר בהתאמה קטנה במבנה האימון, שיכולה להשפיע על האופן שבו הגוף משתמש במאגרי השומן.
אז האם אפשר להשפיע על האזור שממנו יורדים? ייתכן שכן, במידה מסוימת. זה גם הגיוני מבחינה פיזיולוגית. באזור הבטן יש לרוב יותר שומן ופחות זרימת דם יחסית, וגם נוטים לאמן אותו פחות ובפחות עצימות לעומת קבוצות שרירים אחרות. לכן, הגברת הפעילות באזור הזה עשויה להשפיע על תהליך ירידת השומן בו.
