חולה ממערב אפריקה הפגין תופעת לוואי של זיקפה שנמשכת שעות ארוכות, כשלמעשה התברר שהגורם לה היה נגיף שכלל לא קישרו בינו לבין התופעה. כעת מומחים טוgנים שהמחלה הזאת אכן עשויה לגרום לזיקפה ספונטנית כאחת מתופעות הלוואי שלה.
המחלה היא קדחת הדנגי (Dengue fever) והיא המחלה השכיחה ביותר בעולם שמועברת בעקיצות יתושים. על פי הערכות, מדי שנה נדבקים בנגיף כ-100 מיליון איש ברחבי העולם. רופאים במערב אפריקה מדווחים שהנגיף הנישא ביתושים - הקשור לעתים קרובות להוםעת פריחה בעור, הקאות ודימומים פנימיים - יכול גם לגרום לזקפה ספונטנית שיכולה להימשך שעות וזאת על סמך סיפורו של חולה בן 17 מבורקינה פאסו שהפגין את תופעת הלוואי המביכה בפניו הרופאים, כפי שפורסם ב-Urology Case Reports.
על פי המחקר, הנער אושפז עם נזק לכליות ואיסכמיה חריפה - דיכוי זרימת הדם לאזור מסוים - שנבע ממצבו. הרופאים הבחינו שיש לו זקפה "רכה" שהתפתחה באופן ספונטני ללא כל גירוי מיני - שנמשכה 18 שעות ברצף. המקרה סימן את הפעם הראשונה שהקשר הזה תועד בספרות.
המומחים ייחסו את הסימפטום - המכונה פריאפיזם עורקי - לנגיף, שהדביק כלי דם באיבר המין. זה גרם לפלסמה לדלוף לתוך האיבר, מה שגרם לאיבר המין שלו להיראות גדול יותר גם במצב רפוי. למרבה המזל, הרופאים הצליחו לטפל בחולה באמצעות שקית קרח, מה שגרם לכלי הדם להתכווץ וסייע לאיבר לחזור לגודלו הרגיל תוך 48 שעות.
הזיהום הנגיפי הראשוני טופל במקביל באמצעות תרופות אנטי-ויראליות. בפגישות המעקב שלושה ושישה חודשים לאחר מכן, הרופאים הבחינו כי הנער בריא ומסוגל להגיע לזיקפה רגילה ללא כל בעיה.
למרות שתסמין זה עשוי להיראות כמו מקרה קיצון חד פעמי, מומחים מאמינים שדנגי אכן יכולה לעורר פריאפיזם (זקפה ממושכת). "וירוסים נקשרו לפריאפיזם בעבר כולל קוביד, חזרת ואפילו כלבת", אמר ל-DailyMail ד"ר ריצ'רד מרפי, שייעץ ל-Doctors Without Borders באפריקה במשך שבע שנים, "לכן, ייתכן שווירוסים אחרים קשורים אליו". ואכן, בשנת 2021 חולה קורונה בארה"ב חווה זקפה שנמשכה שלוש שעות, שהרופאים האמינו כי נגרמה על ידי קריש דם המושרה בנגיף הקורונה באיבר מינו.
עוד בנושא:
התרופה הזו נועדה לדבר אחר לגמרי, אבל היא יכולה למנוע אלצהיימר
חוקרים מצאו יתרון מדהים לוויאגרה. והוא לא קשור לסקס
מהי קדחת הדנגי?
קדחת הדנגי (Dengue fever) קיימת בכל המדינות המתפתחות. הפיזור הנרחב של המחלה נובע מהתפוצה הרחבה של היתושים שמעבירים אותה: מדובר ביתושים ממשפחת אדס, שאליה משתייך גם יתוש הנמר האסיאתי (שנקרא גם אדס מפוספס). היתושים הללו מתרבים הן במקווי מים טבעיים והן במקווי מים מלאכותיים: שלוליות, אזורים מוצפים, מים עומדים בעציצים ובצמיגי גומי ואפילו באגרטל תמים שהמים בו עמדו זמן ממושך. היתושים האלה פעילים (עוקצים) בעיקר בשעות היום.
נגיף הדנגי עובר לאדם בעת "ארוחת דם" של יתושה נגועה שעקצה אותו. הנגיף מגיע לזרם הדם של הנעקץ ומתרבה בו במשך כשבוע. יתושה שאינה נגועה הופכת לנגועה לאחר שהיא עוקצת אדם נגוע. לכן, יש צורך בשני תנאים כדי שמחלת הדנגי תופץ: נוכחות של היתושים מפיצי המחלה ונוכחות של בני אדם נגועים. אין אפשרות להדבקה ישירה בין בני אדם או בין בני אדם לבעלי חיים ללא תיווך של היתושים המתאימים.
לקדחת דנגי קשת רחבה של תסמינים אפשריים: החל ממחלה א־תסמינית (רק לכרבע מהנדבקים יש תסמינים כלשהם) וכלה במחלה מסכנת חיים. המחלה התסמינית הקלאסית מתבטאת לרוב בכ-4-7 ימי דגירה בעקבות עקיצה שלרוב אינה זכורה וגם אינה מורגשת. התסמינים אינם ספציפיים וכוללים חום, חולשה קשה, כאבי ראש, כאבים בארובות העיניים, בחילות, הקאות וכאבי בטן. תסמינים נוספים הם אודם בלחמיות העיניים וכאבים עזים בגב, בשרירים ובמפרקים. לרוב מופיעה גם פריחה בכל הגוף. משך המחלה הממוצע הוא כ־6 ימים וייתכן גל חום נוסף לפני ההחלמה (זוהי מחלה דו־שלבית). המחלה חולפת מעצמה ללא סיבוכים וללא טיפול ספציפי, אך ייתכנו תשישות וחולשה לאחר ההחלמה.
כל מקרי הדנגי שאובחנו בישראל היו בקרב מטיילים חוזרים. על אף שיתוש הנמר האסיאתי, שהוא אחד ממעבירי הנגיף, מצוי בישראל, אין בינתיים מסת חולים או נגועים שמאפשרת היווצרות של מעגל הדבקה רצוף. כתוצאה מכך, לא היו עד כה התפרצויות מקומיות של קדחת דנגי. על פי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי משנת 2023, שיעור החולים בדנגי מרקיעים שחקים ברחבי העולם עם "מקרים מדווחים מאז שנת 2000 שעלו פי שמונה ל-4.2 מיליון ב-2022".
עוד על התפשטות קדחת הדנגי, מניעתה והחיסון >>