אישיות של אדם היא נגזרת של הגנים שירש ושל היחסים המוקדמים והזכרונות שינק בשנות ילדותו ועד בגרותו. הפרופיל האישיותי מתקבע וכולל: ביטחון עצמי, חסכים, דרכי חשיבה והתנהלות, יכולת שליטה על לחץ המחשבות, עמידה בחרדה, תפקודי אגו, ערכים ונורמות אישיות בדמות סופר אגו, ליבידו, יצרים ודחפים, פרפקציוניזם, קומפולסיות אישיות מגוונות ועוד.
פעם התיימרנו לחשוב שבטיפול פסיכולוגי דינמי, אישי וארוך טווח, ניתן לתקן חוויות ילדות ולשנות מבנה אישיות של מטופל . קיווינו שמטפל איכותי יכול, תחת ברית טיפולית איתנה, להוות תחליף הורי, לבנות ביטחון עצמי, לשנות דרמטית דפוסי חשיבה והתנהגות.
היום קצת ירדנו מהאולימפוס. בטיפול איכותי, קודם כל נלמד אדם לחבב עצמו על יתרונותיו וחסרונותיו, כמקשה אחת; לדעת ולהבין שחסרונות יכולים להיות לפעמים יתרונות. חולשה זה כוח; רגישות, אנושיות ופגיעות - הן מקור עוצמה. נוכל ללמוד לשנות דפוסים אוטומטיים שהיו התניה קלאסית מובנית לדרכי פעולה; להעלות סף גירוי והתפרצות; לקחת נשימה ולעשות הרגעה עצמונית; לא להגיב ספונטנית ומיידית; לדעת שלבנות זה קשה, אבל להרוס אפשר ברגע; למילים יש כוח להרוג. נוכל ללמוד לשנות מנגנוני הגנה; להיות יותר מעוגלים וגמישים בחשיבה ופחות נוקשים. נוכל ללמוד להקשיב ולשמוע, לא רק להשמיע; ששיחה עימנו תהיה דיאלוג, ולא מונולוג ארכאי. ללמוד לא להיות שחור או לבן; לזהות עוד צבעים במנעד האישי והסביבתי. לא להתיש את עצמנו וסביבתנו; להיות פחות דרמטיים; לקבל את האחר; לקבל דיעה שונה; ללמוד להנות משקט ושלווה. סערות ודרמות תמידיות הן לא כורח רק כי אחרת, לדעתו האדם, משעמם.
כך בדיוק היא אישיותו של עם. תבניתה של אומה גם היא נגזרת של מאורעות שנטבעו בה לאורך אלפי שנים והשאירו בה חותם נצחי. היא גם נגזרת של הגן היהודי החכם והמתוחכם. החיים מורכבים ומאתגרים יותר לאנשים חכמים. יותר קל להיות פשוט וחסר דעה. אבל לא בעם הזה עסקינן. אחוז היהודים באוכלוסיית העולם הוא 0.2% (כ-15.2 מיליון איש), בעוד חלקם של היהודים זוכי פרס נובל בארבע התחומים המדעיים-מחקריים הוא 22% (204 מתוך 919).
היתרונות שלנו כעם הם גם החסרונות שלנו - דעתנות יתר, עקשנות, קושי ללמוד מזכרון העבר, חשיבה של הפרט שהוא צודק ויש לו מונופול על החוכמה ועל החברה. מאותה מקום ששרדנו 2,000 שנות גלות, כי לא ויתרנו על היותנו עם בחירה, מאותו מקום בדיוק גם הרבינו לריב. אותם אנשים, שעד לפני שבועיים, היו על סף מלחמת אחים אזרחית ברחובות, עכשיו מאחדים כוחות כדי להלחם באויב אכזר ומוכנים להקריב חייהם למען מדינת ישראל. דם סמיך ממים. נצח ישראל לעולם לא ישקר. אנחנו עם בחירה ועם סגולה. גאים להיות שייכים לאומה כה יחודית, מורכבת ומיוחדת - גם אם לעיתים מעט מתוסבכת.
האנשים שגילו עוצמה ותעוזה בימים הקשים
מה-7 באוקטובר, שום דבר לא יהיה כבעבר. נפל דבר בחיי האומה קרועת הלב אך הנושמת. הזכרון הקולקטיבי הלאומי שלנו נצרב בסיפורי גבורה שלנצח ילוו אותנו.
אתמול צפינו בשתי נשים מרשימות, הגרסה המודרנית לדבורה, יוכבד או יעל; השתאינו מגבורתן.
אור צוק, בת ה-27, תושבת כפר עזה שהיום, 12 יום לאחר שנטבחו בידי המחבלים, קברה את שני הוריה. היא לא דתיה אבל יהודיה ומתקשה בהלנת מתיה. במקום לשבת ולכתוב הספד להוריה, אור, מלח הארץ שבמילותיה הנחרצות ובמבטה החודר הישירה עיניה אל המצלמה, כמו דיברה ללבן בעיניים של כל צופה וצופה בבית, ואמרה: "באתי לפה כדי שישימו סוף למרצחים. זה קרה עכשיו בקיבוץ בו נולדתי ומחר זה יקרה בתל אביב, רמת השרון ורעננה. הקשיבו לי בבקשה, איש לא מוגן". היא סיימה את דבריה בתחינה: "אנא תנו לי לחזור ולהקים מחדש את הקיבוץ השרוף והמגואל בדם שחולל על ידי חמאס. אני דור שלישי, סבי וסבתי הקימו קיבוץ יפהפה מחולות. יש לי בית עם נוף לים. תראיינו אותי עוד שנה בקיבוץ". עין אחת לא נותרה יבשה.
הקשבנו גם לאירן שביט, בת זוגו של נטע אפשטיין ז"ל, מכפר עזה, שהציגה את שמלת חופתה, אך במקומה תלבש שחורים לשבת שבעה על אהובה. התאהבנו בה כשסיפרה את סיפור אהבתם; הכי רומנטי, הכי דביק, הכי אמיתי. כמו בסרטים; שנה וחצי של קסם. נטע נהרג כשקפץ על רימון בממ"ד הקטן בו שהו והציל את חייה בעוד היא מסתתרת במשך שבע השעות הבאות תחת המיטה, כשגופתו מסתירה אותה. מלאת רגשות אשם על כך ששרדה; מוצפת שאלות ותהיות - מה היה קורה אם? ובעיקר לא מסוגלת לדמיין חיים בלי נטע . עקרו לה את הלב והכאב נורא.
נטע מצטרף לסמל מתן אברג'יל בן ה-19 שקפץ על רימון שהושלך לנגמ"ש גדוד 13 של גולני והציל את חיי חבריו. וגם לרועי קליין, לסגן מפקד גדוד 51 של גולני, שזכה בעיטור העוז אחרי שזינק על רימון במלחמת לבנון השנייה בקרב בבינת ג'בייל והציל את חיי חבריו, תוך כדי שהוא שואג "שמע ישראל".
עמדנו ומחאנו כפיים לתא"ל דדי שמחי, שקטע את השבעה על מות בנו כדי להצטרף ללחימה מול החמאס. איפה ישנם עוד אנשים כמוהו? רק בישראל.
שוב מתינו נתנו לנו את החיים
שמענו את ההספד של גלעד יעבץ על בנו אהוב ליבו יפתח ז"ל, קצין מגל"ן שנהרג בקיבוץ נחל עוז: "יפתח, 12 שעות לפני שיצאת לקרב הקראת לי ברכה ליום הולדתי, ברכה שתלווה אותי כל חיי. חיים שקשה לי לדמיין איך אעבור בלעדייך. 'אבוש', ברכת, אתה הגיבור שלי. אני כבר בן 23 ואתה 53. זאת דרך משותפת לא קצרה. לעיתים אני מצליח לזהות את עקבותיך בדרך הזאת, נעוצות עמוק בקרקע ומסמנות לי את נתיב התקדמותי. מנסה בכל צעד שמידות נעלי יותאמו בגודלן למידות עקבותיך, לרוב ללא הצלחה'.
"יפתח שלי, אני נשבע לך בכל היקר לי שעוד בחייך ראיתי בכל צעד שלך, כמה עקבותיך גדולים משלי. באיזו אצילות, ענווה וכישרון אתה מפלס את דרכך הייחודית ולאיזה גבהים אתה מגיע. מעתה ועד סוף חיי, מצוותי היא להמשיך את דרכך. בכל דבר שאעשה מהיום, אשתדל ללכת בנתיב שאתה הארת לי, באורך המשגע. האובדן שלנו בלתי נתפס. יפתח, אתה הגיבור שלי".
בעולם מקביל, אנחנו היהודים - צאצאי אברהם, יצחק ויעקב - היינו צריכים ליות איש תחת גפנו ותחת תאנתו בארץ הבחירה שניתנה לנו, בשלום, אחווה והרמוניה, ובדו קיום עם שכנינו.
אתמול הוזמנתי לראות 63 משפחות ממפוני שדרות, הלנות מזה עשרה ימים בבית מלון אלאיה פולג. תורמים פטריוטים כמו רובי דן, משה פטרבורג, עו"ד ירון זאבי ורונן רז הקימו כפר של חיים אלטרנטיביים, בזמן מלחמה וטילים. אין טלוויזיות בחדרים עם עדכוני חזית ולוויות; צחוק ילדים נשמע על מדשאות מוריקות. נינט ושירי מימון בדיוק הופיעו שם בהתנדבות. מלון דן תורם ארוחות ויש חסות של עמותת עטלף של יוצאי שייטת 13. סדר היום כאן מובנה וסדור עבור הילדים והמבוגרים בכל הגילאים. לימוד, פעילות גופנית, מלאכת יד, הרצאות ועוד. אותםפ אנשים יקרים גם שכרו את מלון סלינה-פרישמן על 38 חדריו.
"ואהבת לרעך כמוך" בכל רמ"ח האיברים ושסה הגידים. ארץ ישראל היפה. אי של שקט ושלווה בתוך חור שחור של מלחמה ושכול. עולם מקביל.
בטיפול הלאומי שאנו עוברים כעת, נלמד לאהוב את חסרונותינו כעם שהם גם היתרונות שלנו. נלמד לקבל עצמנו באהבה כמקשה אחת, לא לרצות להיות עם אחר, לא לקנא ולא להשוות; לדעת להקשיב, להבליג, לשמוע, לקבל, לסלוח. לנהל שיח ודיון אמיתיים. להתפשר ולהתגמש. להיות פחות מקובעים. לדעת שאין שום דבר עקרוני חוץ מקדושת החיים. מותר לריב במשפחה, אך לא שוברים כלים ולא מחריבים את הבית.
מה-7 באוקטובר הכל השתנה. שוב מתינו נתנו לנו את החיים - מגש הכסף שלנו. עם ישראל חי!
לכתבות קודמות של ד"ר אילן רבינוביץ מתקופת הלחימה:
1. תהיו בטוחים - אנחנו ננצח. אבל בינתיים הקפידו על הכללים הבאים
2. אופטימיות, עכשיו? אז כן, ויש לכם 7 סיבות להרגיש כך
3. להעלות מינון הציפרלקס? להתחיל עם כדורי שינה? הפסיכיאטר עונה לשאלות גולשים
כל שאלה בנושא דיכאון , חרדה ילדים , הפרעות שינה , הפרעות קשב וריכוז בתקופת מלחמה, הגיל השלישי , מידע מתווך לילדים ועוד ניתן להפנות במסרונים או ואצאפים בלבד בטלפון: 054-4693068