לאחרונה נחשף כי משרד הבריאות בוחן חשד לפיו תרופות נפוצות נגד צינון, שניתנות ללא מרשם ומכילות את המרכיב פסאודופדרין, עלולות לגרום לתופעות לוואי חמורות ונדירות כמו שבץ והתקפי לב. עבור חולי דמנציה, הסכנה שטמונה בתרופות רבות ללא מרשם נפוצה ונרחבת בהרבה. "חולה דמנציה שהגיע לאיזון יכול, בגלל כמה ימים של זיהום ויראלי ונזלת, להיכנס לסחרור שיוביל לפגיעה חמורה", מסביר פרופ' צבי דוולצקי, מנהל המרכז לאיזון התנהגותי של חולי דמנציה בבית החולים רמב"ם.
"תרופות תמימות למראה כמו אנטי-היסטמינים נגד נזלת, שנמכרות בלי מרשם ונמצאות בכל ארון תרופות עם אזהרה מינורית כמו 'עשוי לגרום לישנוניות', עלולות לגרום אצל חולי דמנציה לפגיעה משמעותית בתפקוד, לבלבול ולחוסר שיווי משקל. משם גם להביא לנפילות, שברים, אשפוז בבית חולים ופגיעה ארוכת טווח במצב הבריאות שלהם", מציין פרופ' דוולצקי.
מי מפקח על התרופות שחולי דמנציה מקבלים?
הרגישות הגבוהה של חולי דמנציה לתרופות ללא מרשם היא רק מורכבות אחת מבין האתגרים הרבים שיש בטיפול בחולי דמנציה מבוגרים. מחקר שהתפרסם בשנה שעברה הראה כי כמחצית מחולי הדמנציה שנבדקו מקבלים חמש תרופות או יותר - נתון שאינו מפתיע מאוד בהתחשב בכך שמדובר באוכלוסייה מבוגרת שנוטה לסבול ממחלות כרוניות שונות. מה שמדאיג הוא שכשניים מכל חמישה נבדקים קיבלו לפחות תרופה אחת שאינה מומלצת לטיפול במבוגרים מעל גיל 65.
המחקר, שנערך בגרמניה, התפרסם בכתב העת הרפואי BMC Geriatrics, וגילה כי קרוב ל-80 אחוזים מחולי הדמנציה שנבדקו מקבלים תרופות הרגעה. "זהו נתון גבוה מאוד. אני לא בטוח שבארץ שיעור המקבלים תרופות הרגעה הוא כה גבוה", אמר פרופ' דוולצקי, אך ציין כי "עד כה לא נערך בישראל מחקר מקביל שבחן לעומק ובאופן שיטתי אילו תרופות ניתנות לחולי דמנציה".
"המחקר מציג ביקורת עצמית שכל רופא שמטפל בחולי דמנציה מבוגרים צריך לאמץ, שניתן לסכם אותה במשפט הבא: כל מה שאפשר להוריד - עדיף להוריד", אמר פרופ' דוולצקי. הבעיה, הוא מסביר, שלא תמיד רופאי המשפחה המטפלים מצוידים בידע ובניסיון לטפל בחולי דמנציה, בייחוד בחולי דמנציה עם בעיות התנהגות. בשנים האחרונות אומצה תוכנית לאומית שמשפרת את הטיפול בחולים עם דמנציה ומשפרת את היכולת של רופאים בקהילה לתמוך בחולי דמנציה ומשפחותיהם. אולם גם היום, רופאי משפחה רבים יפנו את המטופלים לייעוץ גריאטרי, נוירולוגי או פסיכולוגי.
"ולצערנו, היום ההמתנה לתור אצל רופאים מומחים אלה יכולה להימשך חודשים", אמר פרופ' דוולצקי. וגם אז, הביקור אצל הרופא המומחה הוא חד פעמי. "ופעמים רבות, קרובי משפחה שמטפלים בחולי דמנציה נדרשים לתמיכה לאורך זמן. ולתמיכה שכזו אין כיום כמעט מענה, לא במערכת הבריאות בארץ וגם לא במקומות אחרים בעולם". מסיבה זו, נפתח לאחרונה בבית החולים רמב"ם מרכז וירטואלי לאיזון התנהגותי של חולי דמנציה, שמטרתו לתת מענה מקוון זמין ומהיר, לחולים ובני משפחותיהם מכל הארץ, תוך שילוב טיפול רב תחומי.
"טיפול בחולי דמנציה יכול להיות אתגר לא פשוט לבני משפחותיהם של החולים, שמלבד הפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי עלולים לסבול מהפרעות התנהגותיות קשות כמו תוקפנות, קושי לתקשר, צעקות, שוטטות, אי שקט, חוסר שינה, עצבנות ועוד", מסביר פרופ' דוולצקי. "לראשונה אנחנו יכולים להציע מענה מקיף ורציף להפרעות ההתנהגות של החולים בדמנציה, ובכלל זה איזון תרופתי, הערכה תפקודית, סיעודית וסוציאלית על ידי צוות רב-תחומי מקצועי של בית החולים".
המענה הזמין של המומחים במרכז מאפשר לבני משפחה המטפלים בחולי דמנציה להתייעץ לגבי ההשפעה האפשרית של תרופות בעת הצורך. "כחלק מתהליך הטיפול במרכז אנחנו בוחנים באופן מסודר את כל הטיפול התרופתי, גם כזה העלול להשפיע על ההתנהגות, ומציעים שינויים אם יש צורך", מסביר פרופ' דוולצקי. "ואנחנו שם כדי 'להחזיק את היד' למטפלים כשהם זקוקים לנו. אם זה כשיש שינוי במצב היומיומי, למשל כשהמטופל פחות עירני או מאופס מהרגיל, או כשהוא חולה וצריך להתייעץ על ההשפעה האפשרית של התרופות שהוא מקבל. בני המשפחה יכולים לפנות אלינו ולקבל תשובה מקצועית עוד באותו יום. אנחנו מאמינים שתמיכה ביכולת של המטפלים העיקריים לדאוג ליקיריהם יכולה להיות יעילה אף יותר מתרופות הרגעה בשמירה על האיזון ההתנהגותי של חולי דמנציה - ויש לכך גם תמיכה מחקרית".