כולם רוצים תרופות להרזיה - אבל האם הן בכלל בטוחות?

בשנים האחרונות כולם מדברים על תרופות להרזיה. אף השהזריקות הפופולריות ממש לא מיועדות לכל אחד, נראה כי כל אדם שני שחושב על דיאטה, מייחל לפתרון קל יותר ושוקל לעבור לטיפול תרופתי. כתבנו כאן כבר לא פעם למה הזריקות האלה הן ממש לא תרופת פלא, ולמה הן לא מתאימות לכולם, אבל כעת מחקר חדש מגלה כי ייתכן שיש להן תופעת לוואי מטרידה ומפתיעה.

מחקר שפורסם לאחרונה ב-Diabetes Care מצא קשר בין שימוש ארוך טווח בתרופות אלו לבין הסיכון לחלות בסרטן בלוטת התריס. לפי המחקר, אנשים, שהשתמשו בתרופות במשך שנה עד שלוש, היו בסיכון גבוה ב-58 אחוזים לחלות בסרטן בלוטת התריס.

גידול סרטני בבלוטת התריס נחשב לקל יחסית. הוא מתפתח באיטיות רבה, וכי פעמים רבות הוא אינו גורם לתסמינים כלל, ומאובחן בצורה אקראית במסגרת בדיקות הדמיה של הצוואר. התסמינים השכיחים הינם צרידות ללא סיבה ברורה שאינה חולפת לאחר כמה שבועות וקשיי בליעה או נשימה.

התרופות שמוכרות היום בעיקר כטיפול תרופתי בהשמנה נמצאות כבר שנים רבות בשימוש בטיפול לסוכרת, ולכן החוקרים מאוניברסיטת מונפלייה בחנו חולי סוכרת מסוג 2 שטופלו בתרופות מבוססות -GLP-1 RA בין השנים 2006-2018. כאמור, הם זיהו קשר בין שימוש ארוך טווח בתרופות אלו לבין סבירות גבוהה יותר לבלוטת התריס.

עם זאת, מדובר במחקר אחד, שסביר יותר שישנה את הבדיקות שעוברים המטופלים מאשר את אישור התרופה. כיום, אנשים שמטופלים בתרופות להרזיה מתבקשים כל 3-4 חודשים לבדיקת כבד, סוכרת, כליות, כולסטרול ואלקטרוליטים. בדיקת בלוטת התריס אינה חלק מהרשימה הזו. "הממצאים החדשים מספקים נתונים נוספים ומעניינים לדיון הקליני הזה, אם כי אינם מספיקים כדי לקבוע סטנדרט חדש", אמר ד"ר אריק ק. אלכסנדר, ראש מדור בלוטת התריס בחטיבה לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ויתר לחץ דם ב-Brigham and Women's Hospital, "יש להשתמש בתרופות אלו רק כאשר התועלת בטיפול עולה על הסיכון הידוע או החשוד, והערכה זו צריכה להיבחן שוב ושוב על ידי כל מטופל עם הרופא שלו על בסיס קבוע".

יש לציין כי מלבד החשש לעלייה בסבירות לסרטן בלוטת התריס, לתרופות אלה - כמו לכל תרופה אחרת - יש תופעות לוואי נוספות. תופעות הלוואי השכיחות ביותר שמשפיעות כמעט על כל החולים הינן בחילות, אי נוחות בטנית, שלשולים או עצירות. תופעות אלו נחשבות קלות והן משתפרות ואף חולפות לחלוטין עם הזמן. יש לציין כי תופעות אלו הינן תלויות מינון. כלומר, ככל שהעלייה במינון איטית והדרגתית יותר כך פוחת הסיכוי לתופעות משמעותיות מסוג זה. תופעות לוואי נדירות שאינן תלויות מינון הינן דלקת חריפה של הלבלב (פנקריאטיטיס) וסיבוכים של אבני מרה כמו דלקת חריפה של כיס המרה (כולציסטיטיס).

בישראל רשומות שתי תרופות ממשפחה זו. Liraglutide (לירגלוטייד, ידוע גם בשם זריקת ויקטוזה או סקסנדה) הוותיקה יותר ו-Semaglutide החדשה (סמגלוטייד, או זריקת אוזמפיק). אלה תרופות הניתנות בהזרקה תת עורית ומכילות הורמון סינטטי זהה כמעט לחלוטין להורמון שמופרש מתאים מיוחדים במערכת העיכול שלנו לאחר ארוחה.

הורמון זה, הנקרא GLP-1 (Glucagon Like Peptide-1), מתחבר לקולטנים ספציפיים במערכת העיכול ובמוח ומשפיע במספר דרכים. במוח הוא מביא להשפעה ישירה על מרכזי הרעב והשובע ומביא לירידה בתחושת הרעב ובהתעסקות המחשבתית באוכל. במערכת העיכול הוא מביא להאטה בהתרוקנות קיבה כך שכל מה שאנחנו אוכלים נמצא יותר זמן בקיבה ועל ידי כך מביא לשובע מוקדם יותר במהלך הארוחה, שגם נמשך זמן רב יותר לאחריה. בנוסף, הורמון זה משפיע גם על הלבלב שמפריש אינסולין בתגובה לעליה ברמות הסוכר ועל הכבד המייצר סוכר בעצמו במצבים מסוימים, ומשפר את איזון רמות הסוכר בדם.

ד"ר רלי רייכר, רופא בכיר ביחידה להשמנת יתר ובריאטריה אנדוסקופית באיכילוב, הסביר לוואלה! בריאות כי טיפול תרופתי להשמנה, כולל תרופות ממשפחת ה-GLP-1, ניתן למטופלים עם יחס משקל לגובה (BMI) מעל 30, או מעל 27 אם המטופל סובל בנוסף מתחלואה נלווית להשמנה. "זהו לא עניין טכני. אלו הקריטריונים להכללה במחקרים קליניים על תרופות להשמנה מזה שנים. במסגרת מחקרים אלו טופלו ונוטרו אלפי חולים, שלימדו אותנו אודות יעילות התרופות אך גם אודות תופעות הלוואי והסיבוכים האפשריים. אין מידע אמין ומבוקר אודות השפעת תרופות אלו על אנשים במשקל גוף תקין וללא מחלות רקע הקשורות להשמנה. כמו כל טיפול תרופתי (או אחר), כאשר אין למטופל אינדיקציה לטיפול הוא נותר רק עם הסיכונים הפוטנציאליים ותופעות הלוואי, וללא כל רווח בריאותי מוכח", אמר.