עוז אפטר מרחובות לא חשב שזה יגיע גם אליו. במשך שנים הוא עבד בתחום הבנקאות אבל בגיל 45 הוא החליט להגשים את חלום ילדותו, עזב את מקום עבודתו והחל לעבוד כשף. "זה תמיד היה משהו שרציתי לעשות אבל לא העזתי. בסופו של דבר הגשמתי את החלום - להאכיל אנשים". אבל דווקא אז, מסיבה לא ברורה, מצבו הבריאותי הדרדר, הוא החל להתעורר בבקרים נוטף זיעה ולסבול מבחילות והקאות לעיתים תכופות. "איבדתי את תחושת התיאבון, והרגשתי עצבני כל הזמן", סיפר אפטר, "אבא שלי הכריח אותי לגשת לרופא ולעשות בדיקות. קודם לכן כמעט ולא ביקרתי בקופת חולים".
אחרי ביקור אצל רופא המשפחה, עוז נשלח לסדרת בדיקות דם שגרתיות שלא העלו דבר חריג. "אחרי שבוע, באמצע היום, הרגשתי נורא ואיום, בקושי הצלחתי לתפקד ורופאת המשפחה שלי התעקשה שאני אגש למיון בהקדם", הוא נזכר, "לאחר מספר בדיקות בחדר מיון וצילומי הדמיה, התברר שאני מסתובב מספר חודשים עם גידול סרטני בקיבה".
גידול אלים עם שיעורי הישרדות נמוכים
סרטן זו מחלה מורכבת, מפחידה ומטלטלת. אולם כשמדובר בסרטן הקיבה, האתגר הוא כבר הרבה יותר משמעותי. מדובר במחלה נדירה יחסית, שנפוצה בעיקר בקרב גברים מעל גיל 70. המחלה שכיחה בעיקר באסיה ובמדינות כמו יפן, מונגוליה וקוראיה הדרומית ככל הנראה כתוצאה מצריכה מוגברת של דגים מעושנים שמעלים את הסיכון לתחלואה. גורמי סיכון נוספים הם משקל עודף, עישון וגם החיידק הליקובקטר.
למרבה הצער סרטן הקיבה נחשב לגידול אלים מאוד. שיעור הישרדות החולים חמש שנים מיום האבחון עומד על כ-30 אחוזים בלבד. במקרים רבים, המחלה מתגלה בשלב מתקדם לאחר שהגידול שלח גרורות לאיברים אחרים בגוף ולכן, סיכויי ההחלמה של החולים אינם גבוהים.
"כשקיבלתי את הבשורה הרגשתי שנפלו השמיים. מה לי ולסרטן קיבה? אני בסך הכול בן ארבעים וחמש וזה סרטן של אנשים מבוגרים", סיפר אפטר, "הרופאים לא ידעו להסביר מה הסיבה שבגללה חליתי ומה הסיכוי שלי להתגבר על הסרטן". אפטר סיפר שבעבר סבל מהשמנה, אך תמיד הקפיד על פעילות גופנית. "אני לא אדם חולני, אף פעם בכלל לא ביקרתי בבית חולים. זה כל כך אירוני ששף שמאכיל כל כך הרבה אנשים יחלה דווקא בסרטן הקיבה".
חצי שנה של טיפולים קשים ואינטנסיביים, שלא עזרו
לאחר האבחנה החל אפטר בסדרה של טיפולים כימותרפיים שהיו קשים ואינטנסיביים. במשך כחצי שנה עבר 25 סבבי טיפול. "זו חוויה לא קלה בכלל, בלשון המעטה. מה שעזר לי להתמודד היה הומור שחור", הוא נזכר, "גם בני המשפחה והחברים היו לי לעזר רב בכל אותה התקופה. לצערי, כל כמה חודשים גילו משהו נוסף שהחמיר את הפרוגנוזה. גם לאחר הטיפולים הכימותרפיים, הגידול לא נעלם והרופאים הסבירו לי שהמצב עדיין מורכב".
אחרי שעבר את סדרה ארוכה של טיפולים כימותרפיים, הרופא של עוז המליץ לו על טיפול ניסיוני שנקרא אנהרטו - תרופה שמיועדת בכלל לחולות בסרטן השד. "בגידול שלי יש ביטוי גבוה של חלבון שנקרא HER2 ולכן הרופא אמר ששווה לנסות".
עוז נטל את התרופה שלוש פעמים ולפתע חל שיפור במצבו. הגידול בקיבה הפסיק לגדול, והגרורות בכבד הצטמקו. הבעיה הגדולה שהתרופה אינה כלולה בסל הבריאות עבור חולים עם סרטן קיבה, ולכן אינה זמינה לכלל החולים. "כשעבדתי בבנק עשיתי ביטוח בריאות פרטי וזה המזל הגדול שלי", מספר אפטר, "פניתי לחברת הביטוח ולשמחתי הם אישרו לי את הטיפול. בלי הביטוח הייתי נאלץ לשלם למעלה מ-50 אלף שקל לכל טיפול ולמעשה עד היום הייתי צריך לגייס כ-150 אלף שקלים. זה סכום שאי אפשר לעמוד בו בשום צורה. אני מקווה שהשנה ועדת סל התרופות תכליל את הטיפול הזה, אחרת אנשים ימותו. אני עדות חייה לכך שהתרופה פשוט מצילה חיים".
"כל יום שהוא מקבל את התרופה, רואים שיפור באיכות החיים שלו", מספר רופאו של אפטר, ד"ר עופר מרגלית, אונקולוג מומחה ביחידה לגידולי מערכת העיכול במכון האונקולוגי במרכז הרפואי שיבא תל השומר, "לפני מספר חודשים הוא היה שבר כלי. בחור בן 45, שבקושי זז ורוב היום שכב במיטה. מה שנותן לי כוח בתור רופא זו העובדה שיש אופציה לשפר לחולים את איכות החיים שלהם. בנסיבות כאלה, במקרים של סרטנים קשיים, התרומה שלי זה לתת לחולים כמו עוז תקווה - גם אם עדיין יש דרך ארוכה עד שנוכל לראות פריצות דרך משמעותיות".