אומנם אנחנו שומעים עליו הרבה פחות, אבל רק בישראל לבדה חולים בסרטן הקיבה מדי שנה בין 700 ל-800 אנשים. כאשר הגילוי נעשה בשלבים מוקדמים, ניתן להחלים מסרטן זה. הבעיה היא שסרטן הקיבה לא מאופיין בתסמינים מיוחדים עם הופעתו ולכן הוא מתגלה לרוב בשלבים מאוחרים מדי, כאשר המחלה מפושטת לבלוטות הלימפה ולאיברים הסמוכים.
סרטן הקיבה שכיח בגילאי 50-60 אבל בשנים האחרונות אנו עדים לצניחה בגיל החולים. אחת הסיבות היא נוכחות של חיידק ההליקובקטור פילורי שהוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כחיידק הנפוץ ביותר. חיידק זה מגדיל את הסיכון לכיב קיבה ולסרטן הקיבה ונמצא בכ-70 אחוזים מהחולים עם סרטן קיבה.
עוד בנושא:
מחקר: עגבניות עשויות לעזור במניעת סרטן קיבה
אני רק שאלה: האם הקיבה מתכווצת כשאוכלים פחות?
מחקר: אכילת תפוחי אדמה מצמצמת את הסיכון לסרטן הקיבה
איך הרגלי האכילה קשורים?
סרטן הקיבה והוושט שכיח פי 10 לערך בדרום קוריאה ויפן זאת בעיקר בשל מוטציה גנטית ומנהגי האכילה הנהוגים שם כמו צריכת מזון חריף מאוד, מלוח ופירות ים. מאכלים אלה מהווים את אחד הגורמים להופעת חיידק ההליקובקטור ובשל כך מעלים את הסיכון לחלות במחלה. גם צריכת האלכוהול האינטנסיבית בארצות אלו תורמת את שלה לשכיחות הגבוהה.
הקיבה היא איבר שרירי דמוי שק והיא ממוקמת מתחת לוושט ומתחברת למעי. בקיבה קיימות בלוטות המייצרות אנזימים - המסייעים בפירוק הראשוני של המזון. בקיבה גם נעשה הפירוק הראשוני של המזון ובה נספגים ויטמינים נחוצים לגוף כמו 12B, החיוני לייצורן של כדוריות הדם האדומות. בסמוך לקיבה מצויות בלוטות לימפה קטנות, ובתוכן נוזל הלימפה המגן על הגוף מפני מחלות.
סימן ראשון: אנמיה
מקצת החולים, כ-100 בשנה, מצליחים להגיע לניתוח ובעלי סיכוי להחלים. בדרך כלל התסמין העיקרי, שבעטיו יפנו החולים לרופא המשפחה יהיה אנמיה (בגלל הגידול המדמם)שתגרום לחולשה ועייפות בלתי מוסברת. אבל מאחר ואנמיה נגרמת ממקורות רבים, וכך גם חולשה ועייפות, אבחון המחלה מתעכב. בשלב מתקדם יותר יופיע דם בצואה, והתסמינים האופייניים יהיו שובע מהיר, בחילות והקאות, תחושה שהאוכל לא "יורד" וירידה לא מוסברת במשקל.
"שלב הסרטן" הוא מונח בו משתמשים לתיאור היקף הגידול והתפשטותו מעבר למיקום הראשוני שבו פרץ. סרטן הקיבה, בשלב ראשון ושני משמעו כי הסרטן ממוקם בקיבה ובבלוטות הלימפה הסמוכות. בשלב השלישי והרביעי הסרטן מפושט יותר ושלח גרורות לאיברים אחרים בגוף.
אבחון המחלה נעשה על ידי בדיקת גסטרוסקופיה, שבה מחדירים "מצלמה" לקיבה ובאמצעות נטילת ביופסיה מרירית הקיבה. ההחלטה על המשך הטיפול בבית החולים, נעשית על ידי צוות רב תחומי, עמו נמנים מומחה רנטגן, רופא גסטרואנטרולוג, אונקולוג וכירורג, המחליטים בעצה אחת על המשך הטיפול.
בשלב מתקדם (3,4) נוהגים, בדרך כלל, לטפל במתן כימותרפיה, לאחריה ניתוח ואחרי הניתוח המשך טיפול כימותרפי. כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם אפשר לנתח מיד.
גישות ניתוחיות שונות
בישראל ובעולם נוהגים לבצע שני סוגים של ניתוחים לטיפול בסרטן הקיבה: במקרים בהם הגידול נמצא בחלק התחתון של הקיבה, נוהגים להסיר את הקיבה התחתונה ואת בלוטות הלימפה ולחבר את הקיבה למעי. בגידולים בקיבה העליונה נוהגים לכרות את הקיבה בשלמותה, חלקים מהוושט ומהמעי הדק, רקמות נוספות בקרבת הגידול ובלוטות לימפה נוספות. את הוושט מחברים בניתוח למעי הדק. בשני הניתוחים "עוקפים" את התריסריון ויוצרים מבנה אנטומי חדש למערכת העיכול.
בגישה זו לגוף נדרש זמן "להבין" את השינוי שהתחולל בו, ולכן ההחלמה מהניתוח אורכת עד שלושה שבועות בהם החולה מחובר לזונדה ואינו יכול לאכול. בעיה נוספת נעוצה בכך שהתריסריון הוא איבר חיוני שהסרתו גורמת לחוסרים תזונתיים, משום שהוא אחראי לספיגת ויטמינים כמו ברזל, סידן, ויטמין D ומלחים חיוניים לגוף.
בגישה חדשה הנעשית בבית החולים בילינסון מיישמים את השיטות הניתוחיות מדרום קוריאה ויפן, שנחשבים למומחים עולמיים בטיפול בסרטן הקיבה. מדובר בגישה אגרסיבית מזו הרווחת בישראל ובעולם המערבי לטיפול בסרטן הקיבה. לפיה, מסירים את בלוטות הלימפה שמסביב לקיבה ולאורך כלי דם גדולים הסמוכים לקיבה. בניתוח, הנעשה בגישה זעיר פולשנית, שומרים על האנטומיה הטבעית של מערכת העיכול ונמנעים ממעקף תריסריון, בכריתה חלקית של הקיבה.
בגישה זו ההחלמה מהירה יותר, המזון עושה את דרכו "הטבעית" במערכת העיכול ללא בעיות ספיגה של מלחים וויטמינים. ביום שאחרי הניתוח החולים חוזרים לאכול ואינם נדרשים לזונדה. לאחר 5 ימים החולים, בדרך כלל, משתחררים לביתם מבית החולים.
הודות להסרה אגרסיבית של בלוטות הלימפה לאורך כלי הדם הגדולים, אנחנו מקטינים בחדות את הסיכון לחזרת המחלה. בניתוח סרטן קיבה ללא הסרה של בלוטות הלימפה המחלה עלולה להישנות בתוך כשנתיים. בגישה הנהוגה בישראל הסטטיסטיקה מדברת על סיכון לחזרת המחלה אצל כ-80 אחוזים מהמנותחים תוך 5 שנים. בהשוואה ל-40 אחוזים בגישה הקוריאנית האגרסיבית יותר שאנחנו משתמשים בה.
ד"ר סלבה ברד הוא כירורג בכיר, מומחה לניתוחי קיבה וושט, המרכז הרפואי בילינסון