הגיעה לעבור ניתוח הקטנת שדיים - וגילתה שיש לה גידול סרטני

לפני כשלוש שנים הגיעה ענת אבגי בת 53 מקיבוץ מעיין ברוך שבצפון אל דר' איהאב מדאח, רופא בכיר במחלקה לכירורגיה פלסטית באיכילוב במטרה לעבור ניתוח להקטנת שדיים. את העובדה שמדובר בניתוח לא פשוט היא ידעה, אבל את מה שהתגלה בבדיקות לאחר הניתוח היא לא צפתה.

"במשך שנים סבלתי מכאבי גב וצוואר, בקיץ היו מופיעות לי המון פריחות מציקות, שלא לדבר על הקושי למצוא בגדים. עד שבגיל 50 החלטתי לתת לעצמי מתנה ולעבור את הניתוח הזה". מספרת אבגי. הניתוח עבר בהצלחה רבה, והיא שוחררה לביתה. לאחר שלושה שבועות התקשר אליה ד"ר מדאח עם בשורה מצמיתה.

"נורא שמחתי כשד"ר מדאח התקשר לשאול לשלומי, אבל הבנתי שיש כאן מעבר ל'הי, מה נשמע?'. הקול שלו הפך להיות רציני יותר כשהוא הסביר לי שנשלחה דגימה מהרקמה, ובפתולגיה שהגיעה אובחנו תאים טרום סרטניים חשודים בשד ימין שמצריכים בירור נוסף. אני מיד השתתקתי ולא הבנתי מאיפה נחתה עלי הפצצה הזאת? כל שנה עשיתי בדיקת ממוגרפיה, כך גם לפני הניתוח והכל יצא תקין", היא סיפרה.

אבגי נשלחה לבצע בדיקת MRI וביופסיה, והתוצאות אימתו את חשד האבחנה הראשונית - סרטן שד הורמונלי. את הטיפול ענת המשיכה באיכילוב, על אף המרחק מביתה שבצפון, והוא כלל ניתוח להוצאת הגידול הסרטני, סדרת טיפולים כימותרפיים והקרנות.

עם סיום סדרת הטיפולים החלה אבגי לסבול מכאבים לא מוסברים בכל גופה ומדלקת חריפה בעינה שפגעה בראייה בעין שמאל. "כאשר ניגשתי לבית החולים ליד ביתי בצפון לא הצליחו לאבחן ולטפל בבעיה וידעתי מהר מאוד שאמצא את התשובות באיכילוב. כשהגעתי לבית החולים פגשתי את פרופ' זוהר חבוט -וילנר, מנהלת השירות למחלות דלקתיות של העין, שראתה את חומרת המצב בעיני והחליטה לאשפז אותי במחלקת עיניים ולהתחיל בבירור עד שתוכל לאבחן את מקור הבעיה", מתארת אבגי.

במשך שבועיים היא אושפזה במחלקת עיניים, אך מצבה המשיך להחמיר עד שכמעט ולא ראתה דבר בעינה. לאחר סדרת בדיקות ובירורים הגיעה לבסוף האבחנה שאבגי סובלת ממחלה אוטואימונית כרונית בשם דלקת חוליות מקשחת. עיקר התסמינים של המחלה מלווים בכאבי מפרקים קשים וחוסר גמישות של החוליות ואובאיטיס בעיניים.

"לא הספקתי לעשות אפצי' ולעכל את הסרטן שהיה לי ועכשיו גם נתבשרתי שיש לי את מחלה ושאצטרך ללמוד לחיות איתה לתמיד", אומרת אבגי ומוסיפה כי "כמי ששירתה 25 שנים בצבא וחיה חיים עמוסים ומלאי סטרס הבנתי שהגוף אותת לי כל הזמן הזה, ואני פשוט בחרתי להתעלם. הסרטן היה האיתות הראשון אבל המשכתי בחיים האינטנסיביים שלי וכשהגיעה המכה השנייה, ידעתי שאני חייב לעשות סוויץ'".

היום ענת נקייה מהסרטן ונמצאת במעקב וממשיכה לקבל טיפול הורמונלי וטיפול ביולוגי שעוזר לה להאט את התקדמות המחלה האוטואימונית. "שיניתי את אורחות חיי, עזבתי את עבודתי והתחלתי לעסוק ביוגה, שיניתי הרגלי תזונה ומצאתי איזון בחיים, אין מספיק מילים להביע את הכרת התודה לצוותים שטיפלו בי באיכילוב וממש הצילו את חיי, בזכותכם, זכיתי בהזדמנות לחיים טובים יותר".