איך מגדלים את מסי הבא? מומחה עונה

בימים אלה, ימים של אליפות העולם בכדורגל, מאות מיליוני אנשים צופים בשחקני כדורגל מכל היבשות שהגיעו לפסגת הביצוע בתחום עיסוקם. כדורגלנים אלה - ליונל מסי, קיליאן אמבפה, קווין דה בראונה, הארי קיין ורבים אחרים - מפגינים רפרטואר תנועתי עשיר, מגוון, אסתטי ובעיקר מיומן ביותר. רבים מהם גם מוגדרים כמומחים בתחומם The best among the best. כיצד הגיעו שחקני כדורגל אלה לרמת מומחיות כה גבוהה? מדוע דווקא הם הגיעו לטופ ולא אחרים?

במהלך שני העשורים האחרונים התמקדו חוקרים בפסיכולוגיה של הספורט בהבנת התרומה של גורמים סביבתיים לטיפוח כישרון ולהגעה למומחיות בספורט. הנחת העבודה של חוקרים אלה הייתה שתרומת הגנטיקה (הביולוגיה) להתפתחותו של הספורטאי היא אמנם חשובה, אך לסביבה שבה הוא מתפתח תרומה חשובה לא פחות. גורמים ביולוגיים כמו גובה, מבנה מערכת שלד-שריר ומבנה המערכת האנרגטית של השלד-שריר נמצאו אמנם תורמים להתפתחות הספורטאי, אך גם גורמים סביבתיים כמו תוכנית האימונים שלו, המאמן ובני המשפחה תורמים להתפתחותו המקצועית.

המיקוד בחקר תרומת הסביבה להתפתחות הספורטאי ולהגעתו למומחיות מתבסס על ההנחה שסביבות אימון ולמידה ניתנות לעיצוב על-ידי אנשי מקצוע כמו מאמנים, מדריכים וקובעי מדיניות. במילים אחרות, סביבת אימון ולמידה איכותית ומתוכננת כהלכה, הן לטווח קצר והן לטווח ארוך, המגוּבָּה במעורבות של גורמים סביבתיים כמו מאמן ומשפחה, תורמת לטיפוח יכולתו של הספורטאי ומסייעת לו להגיע לרמות ביצוע גבוהות ביותר בתחום עיסוקו.

ישנם גורמים סביבתיים, הנחקרים כיום בפסיכולוגיה של הספורט, שלהם תרומה ממשית להגעה למומחיות בספורט. לגורם הראשון אין לנו, כהורים, השפעה ישירה משום שהוא מתייחס לגיל היחסי של הספורטאי - מתי הספורטאי נולד במהלך השנה? מחקרים מלמדים שספורטאים שנולדו ברבעון הראשון של השנה (ינואר-פברואר-מרץ) מיוצגים יותר בקבוצות ספורט הישגיות בהשוואה לאלה שנולדו בשאר הרבעונים, ובעיקר ברבעון האחרון (אוקטובר-נובמבר-דצמבר).

אבל לגורמים סביבתיים נוספים אנחנו ההורים יכולים לתת את הדגש. לדוגמא, היכן גדל או התאמן הספורטאי במהלך שנות התפתחותו עד גיל 14? עד גיל זה אמור הספורטאי לטפח את יכולתו באמצעות חשיפה לסוגי ספורט שונים, ורק מגיל 14 ואילך הוא מתחיל, בדרך כלל, להתמחות בענף ספורט אחד.

מחקרים מראים שיש ייצוג גדול יותר בקבוצות ספורט הישגיות לספורטאים שנולדו בערים בגודל בינוני וייצוג קטן של ספורטאים בערים קטנות מדי (אין מספיק ילדים כדי לקיים את ענף הספורט) או גדולות מדי (ניכור, קשיי תחבורה, תחרות גדולה בין ילדים). עדיף לספורטאי הצעיר להתאמן ביישוב המספק לו סביבת אימון אישית, חברתית וקהילתית.

גורם משמעותי נוסף הוא המשפחה. מעורבות המשפחה בעיסוק הספורטיבי של הספורטאי הצעיר היא חיונית. על בני המשפחה לשמש עבור הספורטאי הצעיר קבוצת תמיכה שתסייע לו להתמודד עם אתגרי ענף הספורט שבו בחר לעסוק. על המשפחה ליצור אקלים חיובי לגבי העיסוק של הילד בספורט, לספק לילד משובים חיוביים לגבי עיסוקו בספורט, להימנע מלגעור בילד במהלך אימון או תחרות, ולהימנע מלנהוג איפה ואיפה בין הילדים במשפחה. מעורבות משפחתית כזאת, בעיקר של הורים, נתפסת על-ידי הספורטאי כפעולה המסייעת לו לממש את הפוטנציאל הטמון בו.

הילדים בעניין של ספורט? זה מה שכדאי שתדעו:
החלטתם לגדל ספורטאי מקצועי? יש לזה מחיר
האם ילדים באמת זקוקים לחוגים בגיל צעיר?

חשיבות נוספת היא בחירת המאמן. ספורטאים צעירים תופסים את המאמן כדמות מרכזית, שתרמה להם הן "על המגרש" הן מחוצה לו. המאמן לא רק לימד את הספורטאים את המיומנויות המוטוריות הנדרשות בענף הספורט שבו בחרו לעסוק, אלא אף שימש להם כדמות מייעצת, שעמה יכלו לשוחח על נושאים שאינם קשורים לעיסוקם הספורטיבי כמו הלימודים בבית הספר.

ההנחה המקובלת בספרות המחקרית היא שכל גורם בנפרד, כמו גם השילוב בין הגורמים השונים, משפיעים על סיכויי הספורטאי להגיע לרמת מומחיות בענף הספורט שבו בחר לעסוק. חשוב שנספק לילד שלנו, אם הוא רוצה להיות ספורטאי מקצועי, את המעטפת הסביבתית הנכונה כדי לתת לו את מירב התנאים החיצוניים שיתרמו להצלחתו.

פרופ' רוני לידור, עורך בשיתוף של הספר "הפסיכולוגיה של הספורט" בהוצאת מכון מופ"ת וסגן נשיאת המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט