על ספורט ופסיכולוגיה בדרך להצלחה

דְּחָק, או "לחץ" בעממית, היא המחלה של העולם המודרני. הקצב המהיר, הפושים בטלפון הנייד, העלויות הגבוהות של כל היבטי המחיה, הסידורים הרבים והתכופים, שעות העבודה הארוכות, הדרישות מהבוס ומהמשפחה; כל אלו מלחיצים אותנו, כלומר, מוציאים אותנו מאיזון נפשי. חלקנו כל כך רגילים פשוט לחיות עם הלחצים הללו, שאנחנו אפילו לא שמים לב לכך. אולם בעוד חלקנו רואים את הלחץ בעבודתה כמטרד נסבל, הלחץ המופעל על ספורטאים מקצוענים עשוי לפגוע ביכולות שלהם, עד כדי חוסר יכולת להתחרות כליל. שוחחנו עם קרן כהן, פסיכולוגית לספורט וביצועים, כדי ללמוד על התחום הייחודי הזה.

"הקשר בין פסיכולוגיה לבין הצלחה ספורטיבית הוא עצום", אומרת קרן. "כשספורטאי נמצא במגרש, מופעלים עליו המון לחצים: לחץ מכיוון הקהל ביציעים, הציפיות מחבריו לקבוצה, המאמן שבוחן אותו, תחרות על ההרכב, ובעיקר העובדה שהפרנסה שלו תלויה בתפוקה שהוא מספק במגרש. מול כל אלו, הספורטאי צריך לשמור על ריכוז במה שנמצא מולו, בקריאת המצב על המגרש או המסלול. מעבר לכך, הספורטאי חייב ביטחון עצמי כדי לתפקד, שהרי הבאת היכולת הפיזית שלו לידי ביטוי מוצלח במגרש, תלויה בכך שהוא יאמין בעצמו שהוא מסוגל לעשות זאת. שיפור היכולת של ספורטאי להתרכז בנעשה במגרש, להנמיך את רעשי הרקע ולשמור על ביטחון עצמי גבוה, היא עבודתו של פסיכולוג לספורט: פסיכולוג לספורט משתמש בטכניקות שונות, אשר מטרתן היא הפחתת ההשפעה של לחצים כבדים שנוצרים סביב רגעי שיא מסוימים, כגון משחק או תחרות.

ישנן שתי גישות עיקריות בפסיכולוגיה של הספורט. הראשונה היא הגישה הקלינית, המתמקדת בקשיים פסיכולוגיים רגשיים ובטיפול בהפרעות נפשיות של הספורטאים. בדומה לגישה הפסיכודינמית הקלאסית, בגישה הקלינית מנתחים סיטואציות ספורטיביות בראייה קלינית. למשל, אם ספורטאי חווה חוסר ביטחון מסוים במגרש, הגישה הקלינית עשויה להסביר זאת על ידי קונפליקטים לא פתורים שסחב איתו מהילדות בבית.

לעומת זאת, הגישה השנייה היא הגישה חינוכית, שהיא דומיננטית יותר בתחום של פסיכולוגיה לספורט, מכיוון שיש בה תהליכים מוגדרים ומטרות, מה שמתאים יותר לרוב העוסקים בספורט מקצועני. הגישה מבוססת על הצבת מטרות מוגדרות והתעכבות על הדרך להגשמתן. הפסיכולוג לספורט שעובד עם ספורטאי, עושה איתו תהליך פדגוגי: הפסיכולוג לספורט מצטרף לאימונים של הספורטאי, צופה בו, רואה מה מפעיל אותו וכיצד הוא מתמודד בסביבת האימון. המטרה של הפסיכולוג לספורט היא להתחבר אל הספורטאי, ולתת לו כלים ושיטות שיעזרו לו להתמודד עם אתגרים מנטליים.

המידע הרב שנאסף בנושא אתגרים מנטליים בספורט, והפתיחות החברתית לטיפולים נפשיים, הפכו את השיח על אתגרים מנטליים בספורט למשהו שלא ניתן עוד להדחיק או להתעלם ממנו כאשר מדברים על טיפוח ספורטאים מקצוענים. באולימפיאדת טוקיו למשל, ראינו את ספורטאית העל סימון ביילס, מכריזה על פרישה באמצע תחרות קבוצתית, מה שגרם לנבחרת ארה"ב אליה היא משתייכת להפסיד את מדליית הזהב בהתעמלות אומנותית (נבחרת ארה"ב זכתה בזהב הן ב-2012 והן ב-2016, והייתה פייבוריטית ברורה גם בטוקיו 2020). מלבד זאת, סימון פרשה מכל תחרויות הגמר האישיות פרט לקורה ובכך ויתרה בעצם על האפשרות גם להצלחה האישית שלה. סימון ביילס רחוקה מאוד מלהיות אדם שברירי: מדובר במתעמלת המצליחה בכל הזמנים. עם זאת, אפילו ביילס הרגישה שהיא לא יכולה יותר. חשיפה כזאת מעידה הן על האומץ שלה, והן על הפתיחות החברתית הגוברת להכיל מצוקות נפשיות הנובעות מלחצים, אפילו במקום כמו ספורט תחרותי, שבמובן מסוים, הנורמות הקיימות בו מכוונות את הספורטאים להתעלות מעל החולשות האנושיות שלהם במקום "להיכנע" להן.

סימון, כמו גם השחיין המעוטר בכל הזמנים מייקל פלפס, שחקן ה-NBA לשעבר קווין לאב, ועוד רבים וטובים לפניהם ואחריהם, דיברו בפומבי על הקשיים הנפשיים הנובעים מעיסוק בספורט תחרותי, ומצביעים על החשיבות המכרעת של הכנה פסיכולוגית נכונה לספורטאים הן לקראת תחרות, והן לאחריה: ביילס היא ספורטאית על, והיא כבר לא צריכה להוכיח כלום, אבל גם היא, כמו מרבית הספורטאים האולימפיים, צפויה לחוות ירידת מתח דרסטית אחרי האולימפיאדה. לא מעט ספורטאים אולימפיים, גם אלו שהצליחו וגם אלה שפחות, חשים בסוף האולימפיאדה חרדה ודיכאון, אפילו לתקופות ממושכות. מעבר לכך, אם נחשוב למשל על המשלחת האולימפית הישראלית, רבים מחברי המשלחת הגיעו עם ציפיות סבירות למדליה, התכוננו לכך חמש שנים, ובסוף הכל נגמר בתוך כמה שעות בבריכה או על המזרון. התסכול הזה, של להרגיש שהמאמצים הכבירים שהשקעת כביכול ירדו לטמיון, הוא אתגר פסיכולוגי קשה לכל אחד".

עולם העבודה המודרני דורש מרבים מאיתנו לתפקד תחת לחצים כבדים. פסיכולוג המתמחה בתחום הספורט ושיפור ביצועים, יכול לעזור לנו להתמודד עם הלחצים הללו, ואף להביא לשיפור אמיתי באיכות חיינו, בעזרת כלים שפותחו בתחום של פסיכולוגיה לספורט ולשיפור ביצועים. נחשוב למשל על ברוקר בחברת השקעות: אותו ברוקר מנהל לא פעם כספים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. מדובר בכספים של אלפי לקוחות, ששמו את מיטב כספם כדי שאותו ברוקר ייקח עבורם החלטות השקעה גורליות, וייצר למענם רווחים. החלטה בינארית של "למכור" או "להישאר" עם מניה כזו או אחרת, יכולה להשפיע על חייהם של עשרות ומאות אלפי אנשים; לעתים, צריך לקבל את ההחלטה הזאת בשניות בודדות. את המשקיעים, הלחצים הנפשיים של הברוקר פחות מעניינים; הוא חייב להביא תוצאות. הלחצים הללו גורמים לכך שחלק מאותם ברוקרים מפתחים נוירוזות שונות, דיכאון, חרדה ואף פונים לשימוש בסמים ואלכוהול כדי להתמודד עם הלחצים. לעומת זאת, ישנם כאלו שפונים למי שבאמת יכול לעזור להם להתמודד עם המצבים המורכבים הללו, ולתפקד בהם בהצלחה: פסיכולוג בתחום הביצוע והספורט.


"התובנות הרבות שהצטברו כתוצאה מהתפתחות הדיסציפלינה של פסיכולוגיית ספורט, משמשות אותנו גם בטיפול באנשים שלא עוסקים בספורט", אומרת קרן. "זמר למשל, מבחינת הלחצים והשיאים הרגשיים שהוא מתמודד איתם, חווה דברים דומים מאד לאלו שחווה ספורטאי מקצועני. ראינו למשל שג'סטין ביבר, אחד האמנים המצליחים בעולם, ביטל באמצע את סיבוב ההופעות שלו, תוך שהוא מאכזב מאות אלפי רוכשי (ובעיקר רוכשות) כרטיסים מאוכזבים. לא מזמן פורסם כי הוא מלווה בפסיכיאטר צמוד, וסובל מחרדה, דיכאון ושינויים קיצוניים במצבי רוח. הלחצים עמם מתמודדים ביבר ואמנים אחרים, דומים במידה רבה לאלו עמם מתמודדים ספורטאים מקצוענים. משום כך, אין סיבה שמה שעובד עבור ספורטאים, לא יעבוד גם עבור אמנים: איך להתאושש מהופעה רעה, איך להתמודד עם השחיקה והלחצים ועוד.


בדומה לכך, גם אנשים שעושים קריירה בצבא או במשטרה, מתמודדים עם המון לחצים. חלק מהם משמשים כמפקדים של המון חיילים, ונדרשים לתפקד במצבי קיצון כמו מבצעים צבאיים או אסונות אזרחיים; האחריות הזאת לעמוד בזמן אמת ולתפקד ברמה הגבוהה ביותר, מייצרת לחצים פנימיים, מכבידה על הנפש ולעיתים אף שוחקת. כיום יש פתיחות והבנה לקבל את זה שגם המח"ט הוא בן אדם, ואם אנחנו רוצים שהוא יוביל חיילים לקרב בקור רוח, צריך לעשות איתו גם עבודה מנטלית".


קרן כהן בוגרת לימודי תואר שני בפסיכולוגיה של ספורט ואימון גופני, ועובדת עם ספורטאים תחרותיים וקבוצות ספורטיביות. בנוסף, קרן היא מאמנת אישית ומטפלת ב-NLP ומובילה אנשים להגשמת מטרות במגוון תחומי החיים. הקליניקה שלה נמצאת ברחוב הרצל 91 בראשון לציון.

לפרטים נוספים, ניתן להיכנס לאתר הבית של הפסיכולוגית לספורט קרן כהן, לדף הפייסבוק או להתקשר לטלפון 053-2721232.