אמש פורסם כי צעירה בת 19 התמוטטה ומתה בבית החולים וולפסון לאחר שנטלה כדור אופטלגין וסבלה מתופעת לוואי נדירה של התרופה. זו לא הפעם הראשונה שאופטלגין נקשר למקרי מוות נדירים שכאלה, אז ביקשנו לבדוק מדוע התרופה - ששיווקה נאסר במדינות כמו ארה"ב וחלק מדינות אירופה - ניתנת בישראל, ואפילו ללא צורך מרשם.
אופטלגין, שנקראת גם דיפירון, על שם החומר הפעיל בתרופה, מוכרת היטב כבר עשרות שנים, וידועה ביכולתה להפחית חום (אנטיפירטיקה) וכאבים (אנלגטיקה). ולמרות זאת, לצד יתרונותיה של התרופה ישנו סיכון, ככל הנראה נדיר ביותר, לתופעות לוואי שעלולות להיות חמורות ואף להביא למוות.
איך התרופה עובדת?
אופטלגין היא תרופה שפועלת במנגנון NSAID= non steroidal anti inflammatory drug, זאת אומרת שהיא מעורבת בתהליכים שמעכבים דלקת על ידי עיכוב אנזימים שכאשר הם פועלים הם גורמים לתגובה דלקתית. היא גם חוסמת תעלות יונים שמעורבות בתהליכי כאב.
מה הסיכון העיקרי?
תופעת הלוואי שהתרחשה כבר פעמים לא מעטות בארץ ובעולם נקראית אגרנולוציטוזיס. גרנולוציטים הם קבוצה מסוימת של תאי דם לבנים המהווים את מערכת החיסון של גופינו וחיוניים להישרדות וללוחמה בזיהומים. אגרנולוציטוזיס היא תופעה שבה ישנו חסר בתאים אלה, ובכך מערכת החיסון נפגעת קשות. מלבד זיהומים חיצוניים בהם הגוף לא יוכל להילחם ישנה גם התעוררות של חיידקים אופורטוניסטים, אשר במצב רגיל חיים עימנו בשלום אך הופכים למסוכנים כאשר האיזון החיסוני מופר.
אגרנולוציטוזיס יכולה להיות ללא תסמינים, או להופיע כמחלה זיהומית מלווה בחום, כאבים, כיבים בריריות (חניכיים, מערכת עיכול וכו'). זיהום בכל מקום בגוף יכול להתפשט במהירות למקומות אחרים, ולהפוך לאלח דם שעלול לגרום למוות.
מי נמצא בסיכון?
הקשר בין התופעה הנדירה ובין נטילת אופטלגין נחקר רבות ונמצא שנוי במחלוקת. מחקרים רבים קושרים את התופעה לנטילת התרופה, אך מתקשים לזהות מי בסיכון לפתח אותה. מחקר גרמני גדול משנת 2019 בדק אנשים שנטלו אופטלגין באופן קבוע ולזמן ממושך והשווה בין מי שפיתח את התגובה למי שלא. גורמי הסיכון שנבדקו היו נטילה של תרופות אחרות במקביל, מחלות אוטואימוניות או אלרגיות. בתוצאות המחקר לא הצליחו לבודד גורמי סיכון להופעת אגרנולוציטוזיס.
הסיכון לפתח אגרנולוציטוזיס כתוצאה משימוש באופטלגין הוא כנראה כ-1:20,000 בשנה, אך ישנו קושי במציאת השכיחות האמיתית של התופעה. מצד אחד רוב האנשים שנוטלים אופטלגין לא מבצעים בדיקות דם לפני ואחרי לכן אנו מזהים רק כאשר המצב קריטי ואנשים פונים לרפואת חירום. מצד שני ישנן תרופות רבות נוספות שעלולות לגרום לאגרנולוציטוזיס, כמו אנטיביוטיקות, כימותרפיות, תרופות אנטי אפילפטיות ותרופות פסיכיאטריות.
כנראה שבשימוש אקראי ולא קבוע בתרופה לא מתפתחות תופעות לוואי משמעותיות, בנוסף מדובר בתרופה יעילה מאוד נגד כאבים שאינה אופיאטית, שגם להן ישנן מספיק תופעות לוואי מוכרות ומסוכנות. מדובר גם בתופעה שהיא כנראה נדירה ביותר. כל זאת הופך את השימוש בה לפופולרי, על אף הסיכון המסוים לפתח תופעת לוואי מסוכנת.