אחת ולתמיד: האם אופטלגין מסוכן?

אופטלגין הוא השם המסחרי של דיפירון, משכך כאבים המצוי בשימוש נרחב מאז 1922 כתרופת קו ראשון לטיפול בכאב ברחבי העולם. בישראל הוא אף נמכר כתרופה ללא מרשם.

במטה-אנליזה שהתפרסמה בשנת 2015 וסקרה מחקרים שבדקו את תופעות הלוואי בשל שימוש קצר טווח (עד שבועיים) בדיפירון בהשוואה למשככי כאבים אחרים לא נמצא הבדל בשכיחות תופעות הלוואי בהשוואה של דיפירון לפארצטמול (אקמול), לאספירין, לנוגדי דלקת לא סטרואידיים, וגם לפלצבו.

עם זאת, כמה מדינות בהן ארה"ב, בריטניה ושבדיה אסרו על השימוש באופטלגין בשל חשש מתופעת לוואי חמורה הנקראת אגרנולוציטוזיס - ירידה חריפה במספר תאי הדם הלבנים ופגיעה קשה במערכת החיסון החושפת את הלוקים בה לסיכון מוגבר לזיהומים.

עוד בנושא:
האם תאי סרטן התמכרו לתרופות?
נטילת משככי כאבים בזמן שפעת עלולה להיות מסוכנת
זהירות: התרופות היומיומיות האלה עלולות להיות ממכרות

אגרנולוציטוזיס יכולה להיגרם גם משימוש בתרופות אחרות, כולל אנטיביוטיקה, נוגדי דלקת לא סטרואידים, תרופות לטיפול באפילפסיה ועוד. אין טיפול של ממש לאגרנלוציטוזיס, הרופאים מתמקדים בהפסקת הטיפול התרופתי החשוד כגורם לבעיה, ספירות דם חוזרות למעקב אחר מצבם של תאי הדם הלבנים וניסיון למנוע זיהומים, בדרך כלל בעזרת טיפול אנטיביוטי.

הדיווחים על השכיחות של אגרנלוציטוזיס בעקבות שימוש באופטלגין ודומיו שונים מאוד ברחבי העולם, ואולם המספר שאליו מקובל להתייחס הוא חולה אחד למיליון משתמשים בתרופה בשנה. אישוש לנתון הזה מגיע מגרמניה, שבה הוגבל השימוש בדיפירון ב-1987 כתרופה במרשם רופא בלבד, אך לאחר ירידה זמנית ברישום התרופה חלה עליה ניכרת בשימוש בה בעשורים האחרונים. זה הוביל לבחינה חוזרת של הנושא ופרסום נתונים עדכניים על אגרנולוציטוזיס שנגרם לאחר שימוש בתרופות. אחד הנתונים המעניינים שעלו הוא שאגרנולוציטוזיס הופיעה יותר באנשים שנטלו את התרופה לפי שיקול דעתם, בלי פיקוח רופא.

אף על פי שמדובר על תופעת לוואי חמורה ומסוכנת של אופטלגין, הרי שהיא נדירה מאוד. משככי כאבים אחרים יכולים גם הם לגרום לתופעות לוואי, לאו דווקא כה נדירות. נוגדי דלקת דוגמת איבופרופן (אדוויל/נורופן) ידועים כמעלים את הסיכון לדימום במערכת העיכול בעוד שפרצטמול עלול לפגוע בכבד.

לסיכום, כאשר יש צורך במשכך כאבים, מומלץ להיוועץ ברופא ולהתאים את סוג התרופה, המינון ומשך הטיפול באופן שיקטין את הסיכון לתופעות לוואי לא נעימות ואף מסוכנות.

ד"ר מעין ברנע-זהר היא דוקטורנטית במכון ויצמן למדע וכתבת באתר מכון דוידסון