בסרטון: האם משככי כאבים מסוג איבופרופן מזיקים לבריאות?
חום גבוה וכאבים בגוף הם תסמינים מוכרים של מחלת השפעת, ורבים מאיתנו נוטלים משככי כאבים כדי להפחית את מידת הסבל בזמן המחלה. איך האם המנהג הרווח הזה עשוי להעלות את הסיכוי שלנו לחוות התקף לב?
צוות חוקרים מטיוואן פרסם השבוע בכתב העת למחלות זיהומיות מחקר לפיו נטילת משככי כאבים מקבוצת תרופות נוגדות דלקות (NSAIDS), בהן למשל אדוויל ונורופן, בזמן מחלה זיהומית במערכת הנשימה כמו צינון או שפעת, מעלה פי שלושה את הסיכון להתקף לב.
עוד בנושא:
מחקר: איבופרופן מוריד את הסכנה של מעשנים למות מסרטן
אני רק שאלה: האם תרופות נגד כאבים בטוחות לשימוש?
ה-FDA הודיע: ממשככי כאבים מסוג איבופרופן מזיקים לבריאות
החוקרים הסבירו כי עד כה נמצאה במחקרים קודמים עלייה בסיכון להתקפי לב בזמן מחלה זיהומית במערכת הנשימה, כמו שפעת והצטננות (בלי קשר לנטילת תרופות), בעוד שאחרים מצאו סיכון גבוה יותר להתקף לב בקרב אנשים שנוטלים תרופות אנטי דלקתיות. הם החליטו לשלב את שני הדברים ולבחון האם ישנה השפעה על הסיכון לחוות התקף לב כשנוטלים את אותן התרופות תוך כדי המחלה.
תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (NSAIDS) הן קבוצת תרופות המשמשות לשיכוך כאבים והורדת חום, ובמינונים גבוהים יותר להפחתת דלקות, בהן איבופרופן, המוכרת לנו בשמות נורופן, אדוויל ואדקס. תרופות נוספות ממשפחה זו הן אספירין וסבלרה, משכך כאבים המשמש בעיקר להפחתת דלקת פרקים.
המחקר מבוסס על נתונים שנאספו לגבי קרוב לעשרת אלפים מטופלים שגילם הממוצע היה 73 ואושפזו לאחר שסבלו מאוטם שריר הלב, או במילים אחרות התקף לב, בין השנים 2005 ו-2011. הנתונים נלקחו מתכנית ביטוח הבריאות הלאומית של המדינה, שכללה את התיק הרפואי המלא שלהם.
החוקרים בחנו את הסיכון של כל נבדק לחוות התקף לב במהלך השנים הללו. הם ניתחו והצליבו נתונים לגבי נטילת או אי נטילת התרופות בזמנים של מחלה ולא במהלך המחלה, בין כלל החולים. לדבריהם, נמצא קשר חזק בין התקפי לב ונטילת תרופות בזמן מחלה.
הם מצאו כי נטילת התרופות בזמן שפעת או צינון מעלה פי 3.4 את הסיכון להתקף לב, ואף פי 7.2 אם הן ניתנו באמצעות אינפוזיה. "הגישה שלנו צריכה להעלות חששות מאחר ונעשה שימוש גבוה מאוד בתרופות הללו במהלך זיהומיים במערכת הנשימה", כתבו החוקרים.
כך התרופות האלה עובדות
ד"ר קובי שחם, ממלא מקום מנהל היחידה לטיפול נמרץ בבית החולים איכילוב, מסביר כי "הקשר בין התרופות הללו לתופעות הקשורות למחלות קרדיווסקולריות (הקשורות לכלי הדם והלב) אינו חדש, אבל מאחר והשכיחות היא נמוכה יחסית ממשיכים להשתמש בהן".
תרופות ממשפחת NSAIDS עובדות על ידי חסימה של אנזימים (חלבונים) בתא שאחראים על גורמים דלקתיים. לדברי ד"ר שחם, ההתערבות במנגנון גורמת ככל הנראה לאנשים מסוימים לשינויים בפעילות מערכת קרישת הדם בגוף. "כשמדברים על אירוע לבבי הוא קורה כתוצאה מיצירת קריש דם בעורקים של הלב. זה המנגנון הקשור כנראה לעלייה באירועים הלבביים", הסביר.
תופעת לוואי נוספת שנקשה עם התרופות הללו היא אגירת נוזלים ומלחים בגוף, דבר שעשוי אף הוא להיות רלוונטי לממצאי המחקר הנוכחי. לדברי ד"ר שחם "אגירה של נוזלים בגוף יכולה להחמיר בצקות ומצבים של אי ספיקת לב קיימת, ולהשפיע גם על המצב הנשימתי".
אל תרוקנו עדיין את ארון התרופות
לפני שאתם מרוקנים את ארונות התרופות בביתכם, ישנן כמה הסתייגויות מהמחקר המדובר שעשויות לשים דברים בפרופורציות. ראשית כל, העובדה שמדובר במחקר תצפיתי, בו קשה לבסס קשר סיבתי, ומה הוביל בדיוק למה.
"המחקרים האלה הם רק תצפיתיים אז אי אפשר לקשור באופן ודאי בין הדברים", אומר ד"ר שחם. לדבריו, יכול להיות שבעצם המצבים הגורמים לנו לקחת את התרופות - הם אלה שמעלים את הסיכון להתקף לב. "מצב דלקתי מגביר את הסיכון גם כן לשפעול של מערכת הקרישה ואי אפשר לדעת שמדובר דווקא בתרופות", אמר.
אם בכל זאת אתם רוצים להיות זהירים יש את משככי הכאבים ה"קלאסיים" כמו אקמול ואופטלגין, שד"ר שחם מזכיר כי אף הם עשויות לגרום לתופעות לוואי במינונים גבוהים, אך הם עובדים על מנגנון אחר הממוקד בהורדת החום מאשר בטיפול בתהליך הדלקתי.
אזהרה שנייה?
בשנת 2015, מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) שחרר הודעה דרמטית, לפיה נטילת משככי כאבים מסוג איבופרופן עלולות להגביר באופן משמעותי את הסיכון להתקפי לב ושבץ, ונדרש מחברות התרופות להוסיף פירוט והסבר לאזהרה המצורפים לתרופה.
מחקר אחר אשר פורסם לפני חודשיים טען כי שימוש קבוע בתרופות מסוג איבופרופן הפחית את הסיכון למוות כתוצאה מסרטן ריאות בקרב מעשנים בעבר ובהווה ב- 48 אחוזים.