קפיצת הירדמות: למה אנחנו מרגישים שאנחנו נופלים רגע אחרי שנרדמים?

מכירים את התחושה הזו שאתם בדיוק צוללים לשינה מתוקה, ואז מרגישים שאתם נופלים - והגוף מגיב בקפיצה משונה? אתם לא לבד, זה קורה ל-70 אחוזים מהאנשים, גם הבריאים ביותר, ואנחנו כאן כדי להסביר למה זה קורה.

קפיצת ההירדמות הזו נקראת מיוקלונוס (מיו= שריר, קלונוס= כיווץ) וזוהי בעצם תנועה קצרה, פתאומית ולא רצונית של שריר או קבוצת שרירים. גם שיהוק הוא צורה של מיוקלונוס. ההתכווצות נקראת מיוקלונוס חיובי; ההרפיה נקראת מיוקלונוס שלילי. במעבר בין שלבי השינה או משלב הערות לשינה, אותה שינה שמתרחשת לפני שנת החלום, לעיתים מתרחשת הקפיצה הזו, המכונה גם "קפיצה היפנית" (hypnic jerk).

תאוריה אחת שמנסה להסביר למה זה קורה טוענת שהשינה בשלב הזה כל כך קלה, שהמוח בטעות מפרש אותה כמצב של ערות, אבל הוא גם מזהה שהשרירים לא זזים. המוח שולח אות לשרירים כדי לוודא שהכל עובד כהלכה. המסר נשלח דרך סיבי העצבים וגורם להתכווצות שמתפרשת כתנועה, והרבה פעמים נפילה.

ישנם הרבה גורמים שעשוים להגביר את הארועים הללו. לרוב מדובר בהרגלים שגורמים להפרעות בשינה, ובכך מגבירים את הסיכוי לשינה קלה מדי, שגורמת לתהליך שנגמר בקפיצה. אם נפחית את ההפרעות האלה, אולי נשפר את איכות השינה:

1. לחץ נפשי - כאשר אנו שרויים בסטרס, המוח ממשיך לרוץ, וקשה יותר לשקוע בשינה עמוקה. זה עלול לגרום להפרעה במחזוריות השינה, וכנראה שיהיו יותר הפרעות במהלכה.

2. שימוש בסמים ואלכוהול - גם כאן תהיה הפרעה למעגל השינה, שתישאר קלה יותר מבלי להגיע לשלב החלומות של השינה. גם גמילה משימוש במוצרים אלה עלולה לגרום להפרעה בתפקוד השרירים.

3. קפאין - שתייה מרובה של קפה או צריכת מוצרים אחרים המכילים קפאין תגרום כמובן להפרעה בשינה אך גם להתכווצויות שרירים שעלולים להביא אותנו לאותם ארועים של מיוקלונוס.

4. חסר שינה - יגרום להפרעה במחזוריות השינה ויתכן שיופיעו יותר ארועי מיוקלונוס מבדרך כלל.

לעיתים נדירות מיוקלונוס מעיד על בעיה בריאותית. במקרים אלה זה עלול להיות ביטוי של בעיה נוירולוגית, כמו למשל אפילפסיה, או בעיה מטבולית, כמו למשל תגובה לתרופה שנלקחה. הטיפול במקרה זה יהיה של בעיית הבסיס שגורמת לתופעה, ומטרת הטיפול תהיה שליטה והקלה של התסמינים. אם לא ידועה הבעיה הגורמת לתופעה, הטיפול יתמקד בהפחתת הההשפעה על תפקוד יומיומי.

בכל מקרה, אם הופעת האירועים נהיית תדירה ועקבית, שווה לפנות לרופא לצורך בירור של הגורם והתאמת טיפול מתאים.